"השוק צריך להיות יותר גבוה"

נאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-6.2%, נגיד בנק ישראל, דוד קליין, הפסיק את תהליך הורדת הריבית ושוק המניות המקומי ממשיך להפגין עוצמה לכאורה לא מובנת. יום אחרי שראש הממשלה, אריאל שרון, ספג תבוסה פוליטית כאשר רוב מתפקדי הליכוד דחה את תוכנית ההתנתקות שלו הגיב מדד המעו"ף בעלייה של 0.18% ולמחרת הוסיף עוד 1.6%.

נועם ברורמן, מנכ"ל מגדל שוקי הון, בית ההשקעות של קבוצת מגדל, חברת הביטוח הגדולה בישראל, לא מתפלא. "השוק מגיב כך עקב חוסר אלטרנטיבה. בעידן התשואות הנמוכות אנשים מוכנים לקחת סיכון באקוויטי. אני מזהה מגמה ברורה של הגדלת אחזקות במניות".

ברורמן מנהל היום 3.07 מיליארד שקל, מתוכם 2.3 מיליארד שקל בתיקי השקעות של לקוחות פרטיים. מגדל שוקי הון שילשה את סך הנכסים שלה בשנת 2003, כאשר הנכסים עלו בקצב מממוצע של 150 מיליון שקל בחודש. חלק ניכר מהלקוחות החדשים הגיעו כתוצאה ממסע השיווק האגרסיבי שמנהלים 1,500 סוכני הביטוח של מגדל, וגם רכישת עלומים תרמה לגידול בנכסים.

מגדל שוקי הון מתמחה בעיקר בניהול תיקים סולידי אך לטובת לקוחות שוחרי סיכון הקימה את ה-FORTUNE CLUB בניהולו של יניב פאגוט, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות. פאגוט קנה את 15 דקות התהילה שלו בקיץ שעבר כאשר סיים ראשון בתחרות ההשקעות של "ידיעות אחרונות". לאחר הזכייה יצאה מגדל במסע פרסום שהעמיד במרכז את ההישג של פאגוט.

"לקוחות רבים עם תיק סולידי מבקשים לאחרונה להעלות את הרכיב המנייתי בתיק לכיוון 15%, בעיקר במניות ת"א 25", אומר ברורמן.

מה אתה ממליץ ללקוח כזה?

"בעידן של תשואות נמוכות נכון מאוד לקחת סיכון מחושב ולמנף את התיק כדי להשיג תשואת יתר".

השוק מפגין היום עוצמה, באיזה תרחיש אתה רואה את השוק יורד ב-10%-15%?

"שני סוגים של אירועים שיגרמו לשוק לרדת מעל 10%: הראשון הוא מגה פיגוע שיחייב תגובה צבאית מסיבית יותר וירע את המצב הביטחוני. האירוע השני הוא זעזוע שלטוני".

כמו נפילת ממשלה?

"לאו דווקא, אם יקרה משהו שיאיים על היציבות וימנע המשך הליכה בכיוון הנכון, השוק יגיב קשה. היציבות היום נזקפת לזכותו של שר האוצר, בנימין נתניהו, הוא התווה דרך והולך בה. אני מתכוון לתרחיש בו שרון מפטר את נתניהו. לעומת זאת, תרחיש בו שרון מאבד את הכיסא ונתניהו יהיה ראש ממשלה הוא תרחיש ניטרלי, כי כראש ממשלה תהיה לנתניהו יכולת גבוהה להשפיע על המצב הכלכלי והתנהלות האוצר".

לאן הולך שוק המניות?

"בטווח הקצר השוק מחפש כיוון ונמצא בהצטלבות דרכים. בהנחה שלא יקרה אירוע חריג נראה עליות סלקטיביות, תגובות לעסקאות ודו"חות כספיים. כל תיקון למטה נתקל בגופים שרוצים להגדיל חשיפה, כאלו שפספסו את ה"ראלי" ב-2003".

ובטווח הארוך?

"להערכתי, השוק צריך להיות יותר גבוה. בסך הכל נתוני המאקרו טובים, יש ירידה בגרעון ועלייה בגביית המיסים, שיעורי הצמיחה יפים ומתוקנים מעת לעת בעיקר למעלה. הצמיחה גם מתבססת על צריכה מואצת שמגובה בהורדות מיסים. גם נתוני המיקרו טובים, הדו"חות הכספיים מצביעים על שיפור, החברות מחלקות דיבידנדים וגם גל הגיוסים מכניס לשוק חיות ומחזוריות. מצד שני, החדשות הגיאופוליטיות מהווים משקולת ובולמים עליות".

איך אתה מסביר את המכה הקשה שספגו מתחילת השנה מניות סקטור הביטוח?

"קודם כל, זהו תיקון טכני לעליות החדות של 2003. מעבר לכך המשקיעים לא הבינו את הרפורמה בביטוח חיים וסבורים בטעות שהיא פוגעת בחברות הביטוח. למעשה, הרפורמה פגעה בסוכנים ועשתה טוב לחברות. סיבה נוספת לירידות היא רווחי ההון הגדולים של 2003 שיגרמו לתיק האג"ח לתת ערך מוסף נמוך השנה".

"גל הגיוסים קצת מפחיד"

ברורמן כבר 15 שנים במגדל שוקי הון, עוד כשקראו לה החברה המרכזית לניירות ערך ואחר כך קרדן שוקי הון. לברורמן יש זכרונות לא נעימים מתאוות הבצע הגדולה של גל ההנפקות ב-1993.

השוק הראשוני מתעורר ושוק האג"ח מגייס מיליארדים, אתה קונה?

"גל הגיוסים הנוכחי קצת מפחיד אותי. צריך להיות מאוד מאוד סלקטיביים, לתיק סולידי לא אקח הנפקה. הייתי מציע לכולם לזכור את סיבוב ההנפקות הקודם ולא להתנפל על כל הנפקה".

והנפקת אג"ח?

"אג"ח רגיל וכמובן אג"ח להמרה הוא מוצר מעניין מאוד שנותן עוד אלטרנטיבה לגופים המוסדיים. כל הגופים הגדולים מחפשים היום אפיקי השקעה, ואג"ח מדורג הוא מוצר מבוקש. מצד שני, איכות ההנפקות תלך ותרד וצריך לבדוק כל הנפקה והנפקה. תשואות גבוהות הן לא תמיד אינדיקציה לרכישה".

תהליך הורדת הריבית הסתיים?

"להערכתי כן, אני לא רואה את הריבית ממשיכה לרדת, בטח לא לאור המדדים הגבוהים הצפויים בחודשים הקרובים עד הקיץ. האינפלציה השנה עשויה להגיע ל-2.5%-3%. אם קליין יוריד את הריבית זה יהיה בלא יותר משני פיפסים. הריבית עשויה בהחלט גם לשנות כיוון ולעלות, בייחוד אם הדולר יתחיל לרוץ".

איפה יהיה הדולר בסוף השנה?

"אני סבור שהדולר לא סיים את המהלך ויגיע עד סוף השנה ל-4.75 שקלים. מאמצע פברואר אנו ממליצים ללקוחותינו להחזיק רכיב דולרי של 15%. כל דרמה תגרום לתגובה חזקה בדולר, ולכן צריך לשמור על הגנה מט"חית. בנוסף, זהו כלי ליצירת תשואה עודפת ורווח הון".

נותרו הזדמנויות בשוק הסולידי?

"הגליל הארוך 5903 מעניין מאוד. היום התשואה עומדת על כ-4.5%. להערכתי, יש כאן פוטנציאל לרווח הון קטן, כיוון שהאיגרת עשויה לטפס ל-4.2%. לטווח הקצר הייתי עובר לשחר קצר, מק"מ קצר וגילונים".

דווקא גילונים?

"כן, בהחלט, הגילון הוא מכשיר סביר שמאפשר למשקיע שמרן שעבורו הגנות אינה מילה גסה, לגוון את התיק. הגילון הקצר עושה את העבודה, במינון נכון כמובן".

מאמין בחברות אחזקה

על איזה תיק סולידי היית ממליץ ל-3 חודשים?

"לטווח קצר הייתי בונה תיק שמורכב מ-15% גליל קצר, כדי להגן מפני המדדים הגבוהים הצפויים. 15%-20% דולר, 25% אג"ח קונצרניות להמרה והיתרה מחולקת באופן שווה בין מק"מ קצר, גילון קצר ושחר קצר".

בחלוקת העבודה במגדל שוקי הון אחראי פאגוט האסטרטג הראשי על מניות. פאגוט מאמין בחברות אחזקה. "אלו חברות שמתומחרות בדיסקאונט, השוק מגיע לחברות כאלו רק בשלב מאוחר יותר. חברת אחזקה עם פורטפוליו טכנולוגי ופוטנציאל לרווחי הון תיתן אפסייד משמעותי".

על אלו מניות היית ממליץ?

"הייתי ממליץ כרגע על אלרון, בזק, רבוע כחול, כור, פולאר השקעות ומעברות".

למה אלרון?

"היום אלרון נסחרת בדיסקאונט משמעותי מול אחזקותיה, כמו גיוון אימג'ינג או פרטנר. ניקח לדוגמה את הנפקת נטוויז'ן הקרובה. נטוויז'ן רשומה באלרון בערך היסטורי מצחיק של חצי מיליון דולר, כשההנפקה צפויה לפי שווי של 70 מיליון דולר, ההנפקה תניב לאלרון רווחי הון גדולים מאוד".

ובזק, הרי המניה תקועה כבר שלוש שנים.

"דווקא בגלל שהמניה לא עשתה כלום בשנים האחרונות וכולם התייאשו ממנה, דווקא עכשיו זה הזמן להיכנס ולקנות. צריך לנקות רעש כמו הסכמי עבודה ואז רואים שבזק בסופו של חשבון היא פרת מזומנים שמוכרת, מרוויחה ומייצרת כסף. ההנפקה, לדעתי, תשחרר את הלחץ ובשנה הקרובה המניה תעלה".

רבוע כחול?

"זו מניה לטווח ארוך יותר. הצמיחה שהתחילה והעלייה בצריכה ישפיעו על הרשתות הקמעונאיות. רבוע עברה תהליך התייעלות והיום היא מוכנה לתחרות בצורה טובה יותר".

כור? מעברות?

"אני רואה בכור חברת אחזקות מעניינת מאוד עם חשיפה למכתשים אגן כמובן. אי.סי.איי תתאושש וגם אלישרא. להערכתי, כור גם תיכנס בקרוב למעו"ף. במעברות יש פוטנציאל. אסם הרי הגדירה את תחום המזון לבעלי חיים כתחום אסטרטגי ופרשת רמדיה תומכת בחברה לטווח הקצר".

מה תעשה השוואת המיסוי על השקעות בחו"ל?

"עד היום חיינו עם אפקט המגרש הביתי וכעת מתחילים לפתוח עיניים לארצות הברית, זה יוצר דילמה ומחדד את ההתייחסות לשוק האמריקני והגלובלי. למשל, מה עדיף, אג"ח צמוד של ממשלת ישראל הנסחר בישראל ב-4.2% או אג"ח דולרי של אותו מנפיק הנסחר ב-6.3%? בעולם של השוואת מס זו שאלה מעניינת המחייבת את מנהלי ההשקעות לחשיבה".

פער התשואות בין הגליל הארוך לשחר הארוך, כ-3.2%, מעלה שאלות רבות. יש הרואים בו הזדמנות קנייה ויש הנרתעים. במגדל סבורים שהפער מוצדק. "השחר הארוך הוא היום מכשיר פחות אטרקטיבי, אין שם הזדמנות לרווחי הון בשנה הקרובה", אומר ברורמן.

"החשש מהתפרצות אינפלציונית קיים בשוק ובייחוד אצל גופים מוסדיים הנמדדים בתשואה ריאלית", מסביר פאגוט. "לגוף כזה יש יעדים ריאליים והוא מבקש אג"ח ארוך, מנגד יש לו התחייבויות ריאליות, ולכן ועדת ההשקעות שלו לא יכולה לקחת סיכון. השיקול שלהם הוא שבטווח הארוך יש פרמיית הצמדה, ולכן עדיף אג"ח צמוד עם תשואה של 4% על פני אג"ח לא צמוד בתשואה של 7%".

איך אתה מסביר את הפער?

"הרמה הנוכחית של האינפלציה 1.5%-2.5% לא מייצגת את הסייקל הקרוב. עד היום האינפלציה בטווח הקצר באה מצד ההיצע וגילמה את עליית שער הדולר ומחירי חומרי גלם. התאוששות כלכלית מלווה תמיד בעלייה באינפלציה מצד הביקוש תוך שבירת קשיחות המחירים כלפי מעלה.

כתוצאה מכך בשנתיים הקרובות האינפלציה תעלה ל-3%-4% ובנק ישראל יילחם על הטווח העליון של יעד יציבות המחירים. במצב כזה יקרה אחת משתיים: או שהאינפלציה העולה תשחוק את השחרים או שבנק ישראל יעלה את הריבית כדי לבלום את האינפלציה וזו בתורה תשחוק את השחרים.

"סיבה נוספת היא המוסדיים שלוחצים את הגליל כלפי מטה. השחקנים הדומיננטיים, קרנות פנסיה, למשל, צריכים לקנות צמוד ארוך, כיוון שיש להם תשואת בנצ'מארק של 3.5%. כדי להתכסות מול הפדיונות במצב של גיוס שלילי באג"ח בגלל הערבויות, הם חייבים צמוד ארוך ואותם לא מעניינים שיקולי אינפלציה".