משטר הנחלות מת ועדיין חי

בזהירות, תוך בחירת מילים מוקפדת, מאשר מבקר המדינה את מה שנטען ב"גלובס נדל"ן" בתקופה האחרונה: התופעה של נטישת הנחלות במושבים מגיעה, בעיקר במרכז הארץ, ל-20% נוטשים. עשרות אלפי דונמים כלולים בחוזי החכירה עם בעלי הנחלות הנוטשים, שחלקם גר דרך קבע אפילו בחו"ל. הזהירות בעיסוק בנושא, הן אצל המבקר והן במינהל מקרקעי ישראל, נובעת מכך, שהנחלה הכי נטושה במדינה היא זו של משפחת ראש הממשלה בכפר מל"ל.

נוטשי נחלות עוברים על חוק ההתיישבות, מפרים את כללי וחוזי מינהל מקרקעי ישראל וגם את תקנוני המושבים, והנטישה מחזקת את התופעות של עבריינות בנייה בהיקפים גדולים והתחמקות מתשלומים למינהל במאות מיליוני שקלים.

מנקודת ראות יבשה בלבד, יש להפעיל סנקציות על העבריינים והמפרים. אבל, יש בכך מידה של צדקנות, כי משטר הנחלות פשט את הרגל וכולם יודעים זאת. אי אפשר להעניש ציבור כל כך גדול, ונכון יותר לארגן מחדש את כללי המשחק וחוזי החכירה.

בלי טיפול במשטר הנחלות, כולל חיסול האגודה השיתופית ככוח משמעותי וסילוקו של רשם האגודות השיתופיות מחייו של תושב המושב/קיבוץ, ובלי טיפול בקונפליקט בין תושבים "מוניציפליים" לבין בעלי נחלות (ראה פרק נפרד בדו"ח המבקר) - המרחב הכפרי נידון להעמקה של התופעות השליליות הללו. הבעיה היא, שכולם נמנעים מדיון רציני בנושא.

וכך אומר מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, על משטר הנחלות:

"עקב התמורות במגזר החקלאי נוצרה מציאות אשר אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות הקרקעית האמורה. אמנם בדיעבד הכשירה המועצה בהחלטותיה חלק מהשינויים, אולם עקרונות המחייבים את בעלי הנחלות לגור בהן ולעבדן ברציפות, ואשר אוסרים את השכרתן, עודם תקפים.

"חלק מבעלי הזכויות בנחלה אינם מתגוררים בה, וחלקם משכירים את בתי המגורים בנחלות לאחרים. המינהל אינו מקפיד על חובת המגורים ועל איסור השכרה בנחלות. דמי השכירות שמקבל המתיישב בעסקאות השכרה גבוהים באלפי אחוזים מדמי החכירה הסמליים שהוא משלם למינהל. אם לדעת המינהל המציאות החדשה אינה מאפשרת מעשית לאכוף את החלטות מועצת מקרקעי ישראל, עליו להביא זאת בהקדם לדיון ולהכרעה במועצה.

"בהעדר פיקוח ואכיפה מטעם מינהל מקרקעי ישראל מתהווה מציאות הסותרת את המדיניות שקבעה מועצת מקרקעי ישראל. נחלות ננטשות ובתי מגורים מושכרים לאחרים במחירי השוק, ואילו בעלי הזכויות בהם משלמים דמי חכירה סמליים בלבד. אין לקבל את השלמת המינהל עם המציאות הזאת, בלי להביא את הדבר למועצת מקרקעי ישראל.

"התוצאה היא, שהמפר יוצא נשכר, שכן בתמורה לדמי חכירה של כ-12 דולר לחודש עבור כל הנחלה מקבל המתיישב נדל"ן מניב, שאותו הוא משכיר בדמי שכירות במחיר השוק. את ההכנסה מההשכרה, שאין לה כל זיקה לחקלאות, ניתן לאמוד במאות או אלפי דולרים לחודש. למינהל אין חלק בהכנסה זו.

"לדעת משרד מבקר המדינה, הצורך לקבוע סדרי עדיפויות באכיפה, אין פירושו שהמינהל יכול להתנער לחלוטין מפיקוח על קיום הוראות ברורות שקבעה מועצת מקרקעי ישראל. במדינה מתוקנת אין מקום לפערים כה גדולים בין הדין הקיים למציאות הנוהגת, בחינת "איש הישר בעיניו יעשה". אם לדעת המינהל המציאות החדשה אינה מאפשרת מעשית לאכוף את החלטות המועצה, שומה עליו להביא זאת בהקדם לדיון ולהכרעה במועצה".