"הצהרת משרד החוץ הטורקי על הכוונה להחזיר את השגריר להתייעצויות ולהעלות את דרג השגריר לרשות הפלשתינית אינה משפיעה על יחס המגזר העסקי הטורקי לישראל לפי שעה, אך הניסיון מלמד שהשפעה כזו עלולה להתרחש".
כך אמר היום (ה') יו"ר מועצת העסקים ישראל-טורקיה, אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, ומי שמעורב בפרויקט ייבוא המים מטורקיה. לדעת ליאל, בתקופה האחרונה הצטבר כעס רב בקרב הממשלה הטורקית, שלה שורשים איסלמיים, על התנהגות ישראל בשטחים.
כעס זה גבר לאחר חיסול השיח אחמד יאסין, וגרם לממשלה הטורקית להחליט לנקוט בפעולה ממשית, כדוגמת החזרת השגריר, ולא להסתפק בהצהרות בלבד.
לדברי ליאל, אם יחליט גם המגזר העסקי הטורקי לנקוט בפעולה דרסטית יותר נגד היחסים עם חברות ישראליות, עלולה להיות לכך השפעה רבה על מגוון רחב של חברות ישראליות הפועלות בטורקיה.
על-פי הערכות, היקף הסחר בין ישראל לטורקיה עומד על 2 מיליארד דולר בשנה, עובדה זו מעמידה את טורקיה במקום השמיני ברשימת המדינות שלהן יחסים עסקיים עם ישראל.
עיקר הסחר הוא בתחום הטקסטיל, החקלאות והתעשיות הביטחוניות. בין החברות הפעילות בטורקיה דלתא ופולגת, וכן התעשיות הביטחוניות, ביניהן אלביט, תעש ורפאל. ליאל מציין, שמראשית 2003 לא נחתם שום חוזה ביטחוני חדש בין המדינות, עובדה הצריכה אף היא לשמש כאיתות לבאות.
גם הפרויקט לייבוא 50 מיליון מ"ק מים לשנה מטורקיה לישראל במשך 20 שנה אינו מתקדם, וזאת למרות טקס החתימה שנערך במארס 2004. לדברי ליאל, גם עובדה זו מעוררת כעס בקרב הממשלה הטורקית, שרואה באי קיום הפרויקט הפרת הסכם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
