אנחנו כבר לא קוריוז

לא בטוח שמדובר במדרגה אחת מעל, אבל ההכנות למימושו כבר מתנהלות במלוא המרץ: "עד סוף העשור אני מעריך שנגיע לליגת העל של ספקי שירותי הלוויין, אם כי זו עדיין לא תהיה ליגת האלופות. נהיה עם שלושה לוויני תקשורת בשתי נקודות בחלל, נכסה את חצי כדור הארץ, אבל כדי להגיע לליגה של הגדולים אנחנו צריכים להיום פרוסים בשלוש או ארבע נקודות בחלל".

החזון של פולק מעניין בייחוד מכיוון שאתמול פרסמה החברה הודעה לבורסה על כוונתה להגיש בקרוב טיוטת תשקיף לקראת הנפקת מניות ואופציות, כחלק מההכנות לקראת הזמנת הלוויין הבא של החברה, עמוס 3, שבנייתו תחל בשנה הבאה ואמור להיות משוגר לחלל במהלך 2007.

יש כבר לקוחות גדולים

בסוף מארס האחרון השיקה חלל-תקשורת את פעילות הלוויין החדש שלה, עמוס-2, ששוגר לחלל מקזחסטן באוקטובר 2003. פולק העביר לידי מנכ"ל התעשייה האווירית, משה קרת, צ'ק גדול מבריסטול מבריק על סך 130 מליון דולר, מחיר ייצור הלוויין והצבתו בחלל, ופעילות עמוס 2 החלה רשמית. בכך הפכה החברה ממשווקת של לוויין אחד, משהו שנתפס בעולם הלוויינות כמעט כקוריוז, לספקית שירותי לוויין שמתחרה גם בענקים האמריקנים והאירופים.

"בשוק פועלות חברות ענק, דוגמת EuTelSat, האירופית, IntelSat, הבינלאומית, וכן SesGlobal, שהיא מיזוג של אסטרה ו-GE", מסביר פולק. "אנחנו מתחרים בהם, אבל בינתיים פועלים די בחופשיות, ומסוגלים להציע מחירים אטרקטיביים, כיוון שהחברות הגדולות עדיין חוששות זו מזו יותר מאשר מאיתנו, ואינן מוכנות להיכנס לתחרות פרועה על מחירים ביניהן, כך שאנחנו יכולים ליהנות מכך ולחתום עסקאות".

מאידך, חלל-תקשורת היא, אחרי שיגור עמוס 2, חברה שהוכיחה את עצמה, ולכן מסוגלת לגרוף פה ושם גם כמה פרויקטים גדולים, לקוחות מובילים, ואפילו פרויקטי דגל. כך, למשל, כאשר חתמה רשת הכבלים האמריקנית HBO על חוזה להעברת שידורים לאירופה, והפכה ללקוח האמריקני הראשון של חלל-תקשורת - "SpaceComm" בלעז, היה מדובר בצעד חריג, אולי אפילו פזיז. כיום משדרת HBO באמצעות חלל-תקשורת 12 ערוצי שידור בשש מדינות באירופה.

בחודשיים האחרונים דיווחה החברה על עסקאות בולטות למדי באירופה. אחת העסקאות נחתמה עם חברת הכבלים הגדולה פרימהקום, המעבירה באמצעות לוויני עמוס תכנים בשפות שונות לתחנות השידור שלה ברחבי גרמניה. היקף הפעילות המדווחת בגרמניה לאחר העיסקה הוא כ-5 מליון דולר.

עסקה אחרת נחתמה עם ממשלת הונגריה, ובמסגרתה יעביר עמוס 2 שירותי אינטרנט מהיר דו-כיווני ליישובי פריפריה בהונגריה. הפרויקט, "קוזהלו" שמו, יפיץ את שירותי האינטרנט בכל בתי הספר ומוסדות הממשל במדינה האירופית, שהצטרפה זה עתה לאיחוד האירופי. היקף העסקים בהונגריה נאמד בכ-4 מליון דולר בשנה.

"בשוק הלוויינות אתה צריך להיות גם חדשני ואטרקטיבי, אבל גם ובעיקר בעל הריטג' (מסורת או מורשת עסקית וטכנולוגית - פ.פ), כדי שלקוחות פוטנציאליים יראו שהחברה שלך מסוגלת להפעיל לוויין, ושהלוויין עצמו הוא אמין לכל אורך שנות חייו. הם לא רוצים לקחת סיכונים מיותרים. כשפעלנו רק עם עמוס 1, ו-HBO, הלקוח האמריקני הראשון שלנו, חתמו איתנו על חוזה, היה מדובר בעסקה חריגה. היום הקושי הזה, להוכיח שאנחנו רציניים, מאחורינו. "אנחנו מדברים על לקוחות גדולים: חברת הכבלים השלישית בגרמניה, ממשלת הונגריה עם פרויקט האינטרנט הממשלתי שלה. פעם הם עבדו רק עם 'אסטרה' ו'יוטלסאט' - זה שוק שלא יכולנו לדבר עליו אלמלא הלוויין השני".

ההנפקה האחרונה של הבועה

חלל-תקשורת החלה את דרכה בתחילת שנות ה-90, לאחר שאיש העסקים האלוף (מיל') מאיר עמית, ראש אמ"ן לשעבר, רכש בעלות על נקודה בחלל, והציע לתעשייה האווירית לשגר לוויין תקשורת ולהציבו שם. בסופו של דבר, כששוגר עמוס-1 לחלל ב-1996, הוא הוצב בנקודה אחרת - בקו האורך 4-West המתאים יותר לשידור טרנס-אטלנטי ולשידור במזרח התיכון - אבל כך, מכל מקום, זה החל. עמית הוא כיום יו"ר החברה.

החברה החלה את פעילותה כספקית שירותי תקשורת לווינית, אולם הלוויין עמוס עצמו נותר בידי התעשייה האווירית עד היום. מיזם עמוס 2 יצא לדרכו לאחר שעמוס הראשון הצליח להוכיח אמינות וקיבולת רוחב הפס שלו התמלאה.

חלל-תקשורת החליטה כי הלוויין הבא יהיה בבעלותה. לשם כך נטלה הלוואה של 100 מיליון דולר מבנק לאומי ומבנק הפועלים, וגייסה עוד 18 מיליון דולר באג"ח סחירות. לדברי פולק, הייתה הנפקת האג"ח של חלל האחרונה בשנת 2000, והאחרונה בכלל, לפני פיצוץ בועת ההיי-טק והמפולת הקשה במניות חברות התקשורת. שאר המימון גויס באשראי מן הספקים השונים ועל-ידי הבעלים.

חלל-תקשורת היא כיום חברה פרטית, בבעלות שווה של ארבע קבוצות: התעשייה האווירית - ייצרנית שני הלוויינים, יורוקום אחזקות - קבוצת התקשורת הפרטית הגדולה בישראל, GSSC - המתמחה בתקשורת לוויינית ומחזיקה בזיכיון מטעם ממשלת ישראל לבנייה ושיגור של לוויינים, וקבוצת האינטרגציה והאלקטרוניקה ח.מ.ר.

לא מן הנמנע שלקראת שיגור עמוס 3, המתוכנן ל-2007, ישתנה מבנה הבעלות, והחברה תצא בהנפקת מניות בעלות, אם כי סביר יותר להניח שהבעלים יעדיפו לשמור על אחזקותיהם, ושוב תנפיק החברה אג"ח. "אנחנו עוד לא יודעים איך בדיוק נגייס את ההון לקראת שיגור 'עמוס 3'", אומר פולק. "כמו בפעם הקודמת, כנראה ניקח הלוואות, ונצא אל הבורסה. את סוג ההנפקה לא נקבע היום, שנה מראש".

כבר היום, שבעה חודשים לאחר שיגורו, וחודשיים וחצי לאחר השקת הפעילות הרשמית, מתפקד עמוס 2 ביותר מ-75% מתפוסתו המלאה. ברבעון הראשון של 2004 הרוויחה החברה 383 אלף שקל מתוך הכנסה כוללת של 5.5 מיליון שקל. בשנת 2003 כולה הרוויחה החברה 3.7 מיליון שקל, מתוך הכנסות של 8.7 מיליון שקל. צבר ההזמנות בסוף 2003, למשך כל חיי הלוויינים הוא 325 מיליון דולר.

2003 הייתה שנה פחות רווחית מקודמתה. ההסבר העיקרי לכך הוא הלקוח הגדול ביותר של חלל, Yes, השוכרת 14 מקטעי שידור בשני לוויני עמוס. ההסכם בין השתיים שונה ב-2003, והותאמו גם לשערי החליפין.

לדברי פולק הצטרפות הלקוחות לעמוס 2 מתקדמת בקצב המתוכנן, ובתקופה הקרובה הוא צפוי להגיע לתפוסה מלאה. "שמנו לעצמנו יעד ששנה לאחר ההפעלה הלוויין יהיה מלא. הוא התחיל לפעול במארס, ואני מאמין שנגיע ליעד". ייתכן שאם כמות התעבורה תגדל עוד יותר תחכור החברה הישראלית רוחב פס בלוויינים אחרים, מה שמקובל מאוד בעולם התעופה, ופחות בלווייני תקשורת.

במקביל למילוי נפח התעבורה של עמוס 2, ההכנות לשיגור עמוס 3, כבר בעיצומן, בעיקר כיוון שלוחות הזמנים בעסקי הלוויינות ארוכים למדי: עד מחצית 2005 מתכננת חלל-תקשורת להיות כבר אחרי שלב גיוס ההון, ולהזמין את הלוויין מאחד היצרנים הבולטים בעולם.

התעשייה האווירית, אחת מבעליה של חלל, ויצרנית שני הלוויינים הקודמים, היא יצרן מועדף, גם כיוון ששני הלוויינים הקודמים משביעים מאוד את רצון הלקוחות של חלל - עמוס 1 ממשיך לתפקד בחלל זמן ארוך ב-20% מן התכנון - וגם, ואולי לא פחות מכך, כיוון שמדובר במוצר כחול-לבן.

עמוס 3, שיוזמן, כאמור, בעוד כשנה, ימריא לחלל במהלך 2007. הוא יוצב שוב בנקודה 4w, ותרומתו לחלל-תקשורת תהיה בעיקר טכנית: הגברת יכולות התקשורת באותה נקודה בחלל, וכניסה לתחום תדרים חדש המכונה KA, בין 20 ל-30 ג'יגההרץ, במקום תחום התדרים הפועל כיום, KU, הנחשב כבר למוגבל יחסית. תחום התדר החדש אמור לאפשר דחיסה טובה יותר של מידע בשידורים ולפיכך גם העברת אינפורמציה רבה יותר. בעמוס 3 יותקנו גם משדרים ניידים, שיוכלו לכוון את האלומה שלו לפי דרישת הלקוחות ולפי מיקומם על פני כדור הארץ.

"עיקרון הפעולה שלנו הוא קודם כל גיוס לקוחות ללוויין הבא", אומר פולק. "בתחילת התוכנית אנחנו רוצים לראות חוזים שמכסים אותה, מאפשרים להגיע ל-35-40 מליון דולר בשנה, ואם נכפיל את הסכומים ב-14-15 שנה, נוכל לקבל בגדול את רמת הרווחים בשירותי התקשורת בלוויין".

בינתיים חיה חלל-תקשורת ממתח רווחים נמוך מעט מזה שמציג פולק. הסיבה העיקרית לכך היא שעמוס 2 החל את פעילותו בסוף הרבעון הקודם, ואילו עמוס 1 נמצא בבעלות התעשייה האווירית, וחלל-תקשורת משמשת למעשה רק כמתווך ומשווק, וחיה בינתיים בעיקר מן העמלות.

"אנחנו מתחילים לעסוק בעמוס 3 בתקופה טובה. התעשייה היא במצב טוב", אומר פולק. "בזמן התפוצצו הבועה כולם סבלו מעודף כושר, והמחירים היו נמוכים. התעשייה נפגעה אבל שרדה, ומרבית חברות הלוויין לא הגיעו לקשיים".

מסמנים את הצבא האמריקני

עד לסוף העשור, מתכנן פולק לשגר לוויין תקשורת רביעי, שייקרא מן הסתם עמוס 4. הפעם הכוונה היא ללוויין גדול יותר, 3.5-4 טון משקלו, שיוצב בנקודה מזרחית, מעל אסיה - 50East. "הלוויין החדש יפתח לנו את השוק האסייתי, סין, הודו ומדינות נוספות", אומר פולק.

"עם ה'עמוס 3' נשאף שלא להגדיל הוצאות - כיום עומד מספר עובדי החברה על 15 - אבל לקראת עמוס 4 נגייס עוד עובדים, כדי לחדור ולפעול בשווקים החדשים באסיה. צריך להתחיל לעבוד על כך לפחות שנתיים לפני השיגור, כדי להגיע לשיגור עם רשימת לקוחות וחוזים מוכנים".

החזון של פולק, כפי שמתברר עד עכשיו, לא מסתכם בדיוק במדרגה הבאה. הוא גם חושב על שוק התקשורת הצבאית של הכוחות המזוינים האמריקנים. אלה לדבריו, מעבירים את עיקר התקשורת הצבאית שלהם באמצעות לוויינים אזרחיים, אמריקניים ואירופיים.

"הם מקודדים ומצפינים את המידע בשידור ובקליטה על הקרקע, אבל הלוויין הוא בסך הכל תחנת ממסר בחלל", אומר פולק. "מדובר בשוק של מאות מליוני דולרים, ואנחנו נשמח להיום חלק מן השרות העצום". באותו עניין, אגב, מתכנן צה"ל לשגר במהלך העשור הקרוב לוויין תקשורת משלו לחלל. פולק משוכנע שהלוויינים שלו יכולים לעשות את אותה העבודה ולא פחות טוב.

בטקס השקת פעילות עמוס 2 במפעלי חטיבת החלל של התעשייה האווירית ביהוד, אמר מנכ"ל התעשייה האווירית, משה קרת כי "כעת, כשיש בחלל חמישה לוויינים ישראלים, הופכת תעשיית החלל הישראלית מקוריוז למשהו יותר יציב. על מנת שנוכל להשתתף בתוכניות חלל עם יצרנים אחרים ולספק תת-מערכות ללוויינים בחו"ל, השותפים רוצים לראות 'מסורת' של תעשיית חלל. אנחנו, בכוחות עצמנו, יצרנו קהילה כזאת של לוויינים".

תעשיית החלל הישראלית, בהמשך לדברי קרת, היא נושא שפולק, בעברו מפקד טייסת מסוקי קרב בחיל האוויר, מבקש להתמקד בו: "טכנולוגיית החלל הישראלית והיכולות של התעשייה בישראל גדולות בהרבה מן השוק המקומי. מצד אחד אנחנו מעצמת חלל, ומצד שני אנחנו יבחוש בן דומן. אם אנחנו לא נצא לשווקים בעולם, אין לטכנולוגיה הטובה שלנו שום יכולת לבוא לידי ביטוי, וסופה שתגווע ותיעלם. חברות כמונו צריכות לעשות את המהלך, לא רק כי מדובר בעסק לא רע, אלא כי יש במה שאנחנו עושים גם חשיבות לאומית". *