להכאיב גם בכיס

בשנים האחרונות חלה מהפיכה בדיני ההגבלים העסקיים. השלכותיה ניכרות בכל ענף וענף במשק הישראלי, עד אחרוני החברות והצרכנים. בימים אלו אנו חווים בשיא חדש במהפכה, שעה שהממונה על ההגבלים העסקיים, עוה"ד דרור שטרום, הגיש כתבי אישום חמורים בפרשת קרטל הגז, ובקרטל המעטפות. בפרשת קרטל הגז הוגשו כתבי האישום לא רק נגד החברות והעומדים בראשן אלא גם כנגד דירקטורים בחברות ונגד בעלי מניותיהן שחלקם נמנים על עשירי המשק.

בעניין קרטל המעטפות, עשה הממונה על ההגבלים שימוש ראשון בסעיף החוק המאפשר לו הגשת כתבי אישום בנסיבות מחמירות, כאשר משמעות הדבר הינה כי אם יורשעו הנאשמים הם צפויים לעונש של עד חמש שנות מאסר.

הגשת כתבי האישום הנ"ל הינה ניסיון של הממונה על ההגבלים, להביא להגברת ההרתעה מכריתתם של הסכמים כובלים, מחד, ולהביא להפסקתם של הגבלים קיימים, מאידך.

במסגרת זו, פועלת בימים אלו הרשות להגבלים עסקיים על ניסוחה של תוכנית חסינות, לפיה תוענק חסינות מפני העמדה לדין לכל אדם שהינו צד להגבל עסקי, אשר יפנה ראשון לרשות להגבלים עסקיים וישתף עמה פעולה וימסור לה את מלוא הפרטים בקשר להגבל בו הוא היה מעורב.

פעילות הממונה נגד הקרטלים, החמרת האישומים והרחבת מעגל הנאשמים במסגרת כתבי האישום המוגשים על ידו הינם פרק נוסף במגמה הרווחת בפסיקה בשנים האחרונות שעיקרה - הקשחה בענישה נגד מי שנטלו חלק בהגבלים עסקיים ובכלל זה כנגד מי שעמדו בתפקידי ניהול של חברות שנטלו חלק בקיומם של הגבלים עסקיים.

אם בעבר נהגו בתי המשפט להקל בענישה נגד צדדים להסדר כובל, הרי שכיום רואים את העבירות בעניינים של הגבלים עסקיים כעבירות חמורות, הפוגעות באופן משמעותי בתחרות ובמשק.

ראשיתה של המהפכה, בפסקי שדין שניתנו לפני כ-8 שנים בפרשת קרטל צינורות התקשורת, בהם נקבעו, במסגרת עסקאות טיעון, עונשי מאסר בפועל תוך המרתם לעבודות שירות.

מאז חלה החמרה נוספת בפסיקה, כאשר לא מכבר נקבע על ידי בית המשפט, כי העונש הראוי בגין עבירות חמורות בהגבלים עסקיים הינו עונש מאסר בפועל שלא בדרך של עבודות שירות.

כך למשל נגזרו עונשי מאסר בפועל וקנסות כבדים נגד מי שנטלו חלק בקרטל המרצפות. בית המשפט אף ציין לאחרונה (בפרשת קרטל ההדברה), כי על מנת להרשיע נושא משרה בחברה די להראות כי התאגיד ביצע את העבירה וכי הנאשם כיהן כנושא משרה בתאגיד ואין צורך להוכיח שהנאשם היה מודע לרכיבי העבירה.

אך, לעניות דעתי, המהפכה בדיני ההגבלים העסקיים טרם הסתיימה: המגמה הבאה תהא על דרך של החמרת הדין עם חברים להגבל עסקי - חיובם בפיצויים משמעותיים, במסגרת תביעות אזרחיות, בגין הנזקים שנגרמו למתחרי החברות ולציבור הצרכנים כולו, כתוצאה מקיומו של הקרטל.

החמרה בפן האזרחי - "בכיסן" של החברות - מרתיעה הרבה יותר מהקשחת הענישה של מנהליהן בפן הפלילי ולא מן הנמנע כי נצפה בשינוי במגמה - בפסקי דין המקלים עם הנאשמים בגזרי הדין, בהליך הפלילי, תוך החמרה משמעותית בפסיקת הפיצוי שייפסק נגדם בהליכים האזרחיים.

פסיקת פיצויים תשפיע בצורה משמעותית הן על מצבם הכספי של נושאי המשרה והן על מצבן הכלכלי של מרבית החברות במשק, ואף עשויה להביא להתמוטטות של חלק מהן, ולפיכך יש בה כדי להרתיע באופן ממשי את נושאי המשרה בחברות מלהתקשר בהגבלים עסקיים.

במסגרת זאת, יש לעודד תביעות אזרחיות, על מנת שמי שביצע הסדר כובל, ישא במלוא הנזקים שגרם. יש אף לשקול הטלת פיצויים עונשיים במסגרת ההליך האזרחי, ולהביא למצב שמי שנטלו חלק בהסדר, יישאו אף ביותר מהנזקים שגרמו. זאת על מנת להגביר את ההרתעה ולעודד תביעות אזרחיות נגד עבריינים בהגבלים עסקיים. בארה"ב מקובלים פיצויים עונשיים בגובה שילוש הנזק.

במצב כזה יישאו העבריינים במלוא הנזק שגרמו, ויותר, וכספים אלו יועברו לא למדינה אלא למי שניזוק באמת כתוצאה מקיומם של אותם הסדרים כובלים - חברות מתחרות וצרכנים סופיים.

למרות שהנפגעים האמיתיים כתוצאה מהפגיעה בתחרות חופשית הם הצרכנים או בעלי החברות המתחרות, כמות התביעות האזרחיות בגין דיני הגבלים עסקיים בישראל עדיין נמוכה. אף שמדובר בהליך נוח, בעיקר לאחר ההרשעה הפלילית כאשר פסק הדין נגד העבריינים משמש ראייה לכאורה בהליך האזרחי. בנוסף, התובע בהליך האזרחי יכול ברוב המקרים לקבל מהממונה על ההגבלים העסקיים את הראיות ולהשתמש בהן לצורך התביעה, זאת לאחר שהממונה חקר אותם במשך תקופה ארוכה.

רשימה חלקית של תביעות אזרחיות שהוגשו: תביעות ייצוגיות בקרטל המרצפות (מיליארד שקל), תביעה של בזק נגד השותפים לקרטל צנרת התקשורת (כ-150 מיליון שקל), תביעה של משה בדש , בעלי פיקנטי, כנגד רשתות השיווק (מיליארד שקל).

הליך הגשת תביעות ייצוגיות בדיני הגבלים עסקיים, נוח יחסית. בפסיקה אחרונה של בית המשפט העליון, אומנם צומצמה מאוד האפשרות של הגשת תובענות ייצוגיות, אבל בכל הקשור לדיני הגבלים עסקיים הדלת פתוחה ובתי המשפט מכירים בזכות התביעה הייצוגית שבה תובע ניזוק אחד בשם כל הניזוקים כתוצאה מהקרטל. תביעות אלו מגיעות לכדי סכומי ענק - עשרות ומאות מיליוני שקלים מה שעלול למוטט כלכלית את השותפות לקרטל.

*** הכותב הוא ממשרד עוה"ד סהר סטובייצקי ושות'