נדחתה בקשת אלמנות טייסי מילואים לדיון נוסף בבג"ץ על השוואת תנאיהן

האלמנות טענו, כי לבעליהן הובטח בהבטחה מינהלית, כי אם יפלו בשירות המילואים - ייראו בהם אנשי קבע לעניין זכויות השארים.

לעקיפת החוק בעניין זה הוחתמו הטייסים על טופס גיוס לקבע ללא תאריך. תכלית אותו טופס היתה שבמקרה שייהרגו בעת השירות, יוסף לטופס תאריך גיוס מוקדם - וכך יגוייסו לקבע לאחר מותם.

העותרות טענו, כי עניין זה מהווה הבטחה מינהלית מחייבת שיש לאכוף אותה.

בג"ץ דן בנושא בעבר והחליט לדחות את העתירה בדעת רוב של השופטים איילה פרוקצ`יה ואליעזר ריבלין, כנגד דעתו של מצא.

בג"ץ קבע, כי לא ניתנה הבטחה מינהלית וכי גם אם כן ניתנה - הרי שהדבר נעשה בחוסר סמכות ובניגוד לעמדת המטכ"ל, אשר דחה את דרישת מפקד חיל האוויר להשוואת זכויות טייסי המילואים לאלו של טייסי הקבע.

בעניין ההחתמה לקבע בדיעבד נאמר, כי זהו נוהל פסול, המהווה סטייה מכללי המינהל התקין.

על החלטה זו ביקשו האלמנות לקיים דיון נוסף.

חשין קבע כעת, כי פסק הדין שניתן בעניין איננו בעל תכונות ייחודיות, המצדיקות קיום דיון נוסף.

לדבריו, ההלכה הידועה היא שהמדינה איננה חייבת בהבטחות שניתנו בידי פקידים שלא היו מוסמכים לכך. הנחה זו חלה גם על צה"ל, מאחר שבכירי חיל האוויר פעלו בניגוד לעמדת הרמטכ"ל - מבלי שהסדירו מראש מקור תקציבי לעניינם.

(דנג"ץ 11061/03)