בית המשפט העליון הורה לעיריית קרית-גת להחזיר לבנק דיסקונט ארנונה שנגבתה ביתר

השופט תאודור אור, בהסכמת השופטים דורית בייניש וסאלים ג'וברן, קבעו, כי העירייה חרגה משיעור ההעלאה בארנונה שהותר לה בשנת 1986, ועליה להחזיר את האחוזים העודפים לבנק. בכך ביטל ביהמ"ש העליון את פסיקת בית המשפט המחוזי בת"א, שאישר את ההעלאה. עד 1985 חויב הבנק בארנונה על-פי תעריף מדורג. בשנת 1986 התקבל החוק לייצוב המשק שקבע את אחוז ההעלאה המותר לרשויות המקומיות באישורו של שר הפנים.

בפברואר 86' החליטה העירייה להעלות את סכום הארנונה הממוצע מ-32 שקל למ"ר, ל-156 שקל למ"ר. בסופו של דבר חויב הבנק עבור הנכס בשיעור אחיד של 128 שקל למ"ר. לפיכך היתה העלייה בחיוב הארנונה בשנים 85'-86' בשיעור של 309.5%.

הבנק טען, כי אישור שר הפנים מאפשר לעירייה להעלות את הארנונה ב-250%, וכי על העירייה להחזיר לה 59.5% שגבתה ביתר. בית המשפט העליון קיבל את עמדת הבנק, שיוצג ע"י עורכי הדין שלומית סלע וארז גבע. פסק הדין קבע, כי הסכום המירבי שרשאית היתה העירייה לגבות עבור הנכס בשנת 86' היה בתוספת 250% על הסכום שנגבה בשנת 85'. לכן על העירייה להחזיר את הכספים שגבתה ביתר מהבנק שבע שנים לאחור, מיום הגשת התביעה למחוזי בשנת 2001.

את הבנק ייצג עו"ד שלמה מורדוק. (ע"א 9657/02).