אין עילה לביטול העיסקה

מי שמובילים כרגע את הדיבורים על ביטול העיסקה הם מתנגדיה הוותיקים בדירקטוריון, תוך שהם מסתמכים על העובדה שהעסקה טרם הושלמה ונחתמה, וכי האישור שנתן הדירקטוריון להסכם במאי השנה היה אישור עקרוני בלבד.

אלא שגם אם העיסקה איננה חתומה עדיין והצדדים נמצאים אך בשלבים מתקדמים מאוד של המשא ומתן - חייבים הם לנהוג זה בזה בתום לב. קשה לומר שמי שמנצלים כרגע את פרשת פריצקי כדי לבטל הסכם שלא חפצו בו מסיבות אחרות לגמרי - נוהגים בתום לב.

אשר לכלל חברי הדירקטוריון - השאלה שאמורה להטריד אותם היא אחת: האם העובדה שמימן שכר חוקר פרטי כדי לבדוק את השר הממונה היא עובדה שדי בה להטות את הכף ולהוביל למסקנה כי מדובר במי שאין לעשות עמו עסקים - בוודאי כשאלו קרדינליים כל כך למשק האנרגיה הישראלי.

למדינה וגם לחברה ממשלתית מותר לחזור בה מהבטחה או הסכם אם השתנו הנסיבות וטובת הציבור אינה תומכת עוד בקיומו של ההסכם. כיוון שכאן השתנה רק דבר אחד: פרט הנוגע להתנהגותו של אחד מבעלי המניות בחברה שעימה עומדים לחתום הסכם, השאלה היא אם די בפרט הזה כדי להצדיק ביטול.

בהנחה שיסתבר, כי אין בהתנהגותו של מימן שום דבר פלילי - ספק רב אם זו תהיה המסקנה המתבקשת. במיוחד משום שחזקה על חברי הדירקטוריון שהצביעו בזמנו בעד עסקת הגז המצרי- כי עשו כן לאחר שהגיעו למסקנה כי מדובר בעיסקה הכדאית והטובה ביותר למשק הישראלי.

מעבר להיבט המשפטי הצר - יש לזכור שלעיסקת הגז המצרי יש גם משמעויות מדיניות. ממשלת מצרים אישרה את החוזה הזה במפורש וגם הודיעה על כך לממשלת ישראל. ביטולה של העסקה עתה, לאחר שכבר קיבלה אישור עקרוני, יהיה לכן מהלך שישפיע על יחסי שתי המדינות. עניין שאין להמעיט בחשיבותו נוכח התפקיד שמייעדת ישראל למצרים בעזה.