עיסקת הגז לא סגורה

מקורבים למימן ולחוקר הפרטי, מאיר פלבסקי, שביצע את החקירה נגד פריצקי עבור מימן, סינגרו היום (ב') על מימן באומרם, כי "מימן כבר בא על סיפוקו. עיסקת הגז הטבעי של מצרים עם חברת החשמל, שהוא המתווך שלה, כבר הושלמה, למרות התנגדותו של פריצקי. מימן כבר זכה במכרז לפני שהוא הזמין את החקירה בחודש יוני נגד פריצקי".

אולם המסנגרים שוכחים עובדה חשובה אחת: עיסקת הגז הטבעי בין חברת החשמל לבין מימן עדיין פתוחה. היא אמנם אושרה עקרונית על-ידי דירקטוריון חברת החשמל, אך עדיין לא נחתם ההסכם המפורט, וישנן עדיין סוגיות לא פתורות.

מדובר בעיסקה ששוויה 2 מיליארד דולר ל-15 השנים הקרובות. אישורה הסופי יהיה רק אחרי שהיא תחזור שוב - בעוד מספר חודשים - לדירקטוריון חברת החשמל, כאשר ההסכם המפורט והסופי מונח בפני הדירקטורים.

צריך לקחת בחשבון נתון מרכזי, לפיו יו"ר חברת החשמל היוצא, אלי לנדאו, היה התומך המרכזי של העיסקה, וקידם אותה בשנים האחרונות. אותו לנדאו כבר אינו מכהן כיו"ר הדירקטוריון, אחרי שסיים באחרונה שתי קדנציות.

פריצקי התנגד בתוקף למינויו המחודש של לנדאו, ויום לפני התפוצצות פרשת פריצקי, אף "נכנע", ראש הממשלה, אריאל שרון, לפריצקי והסכים לוותר על מינויו של מקורבו, לנדאו, לקדנציה שלישית.

שרון ביקש מפריצקי שהות של מספר ימים כדי להציע מועמד חלופי, כפי שנחשף ב"גלובס" לפני שבועיים. הוא אמר זאת אחרי שפריצקי הציג בפניו את מועמדו הסופי לתפקיד - דירקטור בחברת החשמל, רו"ח מיכה לזר, המקורב דווקא לשר לשעבר, אביגדור ליברמן.

כבר אחרי שלנדאו סיים באופן רשמי את כהונתו, לפני חודש וחצי, היו הערכות בחברת החשמל ובמשק האנרגיה, כי היו"ר הבא של חברת החשמל עשוי להפוך את העיסקה על-פיה, משום שהעיסקה שנויה מאוד במחלוקת ולדברי גורמים בחברת החשמל ודירקטורים בחברה, "יש בה הרבה בעיות". לזר היה אחד המתנגדים העיקריים לעיסקה, יחד עם מועמד נוסף לתפקיד היו"ר, הדירקטור רו"ח יצחק זינגר.

בחודשים האחרונים היו מאבקי כוח עזים סביב העיסקה. העיסקה עברה אישור עקרוני, לפני חודשיים, של דירקטוריון חברת החשמל, אך ההסכם הסופי והמפורט עדיין לא נחתם. בינתיים מדובר בהסכם עקרונות על מספר עמודים בודדים, בעוד שההסכם המפורט אמור לכלול מאות עמודים.

שלב חשוב בדרך לעיסקה התרחש לפני שבועיים, כאשר שר החוץ, סילבן שלום, קידם חתימת הסכם מדיני (שטרם נחתם) בין ישראל למצרים, המגבה את עיסקת הגז הטבעי בין מימן ושותפיו לבין חברת החשמל.

למרות זאת, עדיין נותרו הרבה סוגיות שדורשות פתרון. "גלובס" חשף בסוף מאי השנה את הסוגיות הבעייתיות של ההסכם עם מצרים, כפי שהוגדר על-ידי חברת החשמל עצמה, במסגרת הסכם העקרונות שאושר מספר ימים קודם לכן על-ידי דירקטוריון חברת החשמל ברוב של תשעה דירקטורים לעומת חמישה שהתנגדו ושניים שנמנעו.

להלן הסוגיות הבעייתיות כפי שנוסחו באחרונה על-ידי אנשי חברת החשמל:

*הדירקטוריון מאשר להנהלת החברה להמשיך במו"מ לגבי השגת הסכם מפורט וכן לגבי נוסח הערבויות ולגבי סיכום יתר הנושאים שטרם סוכמו. קודם לכן, תגיע החברה להסכם מחייב עם חברת הגז הממשלתית בקשר לפיצוי בגין איחור בהגעת הצינור.

*הדירקטוריון מבקש מהנהלת החברה לבדוק את הכיסוי הביטוחי לסעיפים השונים.

*הנהלת החברה תפנה לשר האוצר על-מנת לקבל הבהרות בקשר לתוקפו המחייב של הפטור ממס הכנסה אותו קיבלה חברת EMG.

*הנהלת החברה תפנה ל-EMG על-מנת לקבל בטוחות להתחייבותה לכסות הוצאות חיבור לחברת נתיבי גז אם וכאשר יהיו כאלו.

מה שהדליק נורה אדומה במיוחד היתה התנגדותה של היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שולמית ברנע-פרגו, לעיסקה. זו התנגדה לעיסקה בהיותה דירקטורית בחברת החשמל, למרות שראש הממשלה, אריאל שרון, הוא תומך נלהב של עיסקת הגז עם מצרים.

קודם לאישור עקרונות העיסקה על-ידי דירקטוריון חברת החשמל, בסוף מאי, נחשפו ב"גלובס" שורה של סוגיות ובעיות שהעלו ספקות לגבי אישור העיסקה ושעוררו התנגדויות של דירקטורים בחברה וכן של שר התשתיות המפוטר, יוסף פריצקי:

דירקטורים בחברת החשמל טענו, כי החברה "העלימה" מסמכים, שבהם היועץ הבריטי המיוחד של חברת החשמל לעניין העיסקה מותח ביקורת קשה על העיסקה העומדת להיחתם עם מצרים. בין היתר טען היועץ, כי מחיר הגז גבוה מדי, וכי המו"מ נוהל בצורה בעייתית. בחברת החשמל אמרו, כי יחשפו את המסמכים הנדרשים, אך עד היום המסמכים לא נמסרו לדירקטורים.

*חברת החשמל אמורה לרכוש מהמצרים גז טבעי בהיקף הגבוה יותר מהנדרש על-ידי החברה. חברת החשמל "סונדלה" לגבי הכמויות, משום שהסכם עקרוני שנחתם עוד לפני ארבע שנים קבע את הכמויות שתרכוש חברת החשמל מהמצרים. המצרים גם לא היו מוכנים לספק פחות מכמויות אלו בטענה שאין כדאיות למצרים להקים צינור גז לישראל בשביל כמויות קטנות יותר.

*דירקטורים הצביעו על דרישת המצרים לקבל ערבות בנקאית מחברת החשמל כסוגייה הבעייתית ביותרבעיסקה. באופן יוצא דופן בעיסקאות מסוג זה - כך טענו המתנגדים - דרשו המצרים לקבל ערבות בנקאית על סכום של 180 מיליון דולר, בטענה שגורמים בישראל עשויים לטרפד את העיסקה אחרי שתיחתם.

המצרים ומימן טענו, כי הם עומדים להקים צינור גז של כ-200 מיליון דולר עבור ישראל, ועל כן הם חייבים לקבל ערבות בנקאית כדי להבטיח את השקעתם. המתנגדים טענו, כי לא יתכן לתת ערבות בנקאית לספק, בזמן שהספק עצמו לא מוכן לתת ערבות בנקאית נגדית, אלא רק התחייבות כתובה מטעם ממשלת מצרים לגבי עצם אספקת הגז לחברת החשמל.

*גורמים בחברת החשמל טענו, כי גורמים מקצועיים בתוך החברה שהיו מעורבים בעיסקה עם מצרים הוזהרו שלא להביע את עמדתם נגד העיסקה בפני הדירקטוריון.

*יו"ר הדירקטוריון, אלי לנדאו, הזמין דירקטורים ללשכתו ואמר להם, כי חשוב שיצביעו בעד העיסקה, בטענה שראש הממשלה דורש זאת.

*דירקטורים וגורמים בחברת החשמל טענו, כי לא הגיוני לאשר עיסקה בסדר גודל כזה כאשר יו"ר החברה עשוי להתחלף (העיסקה אושרה מספר ימים לפני שלנדאו סיים את כהונתו).

*דירקטורים טענו לאורך כל הדיונים בדבר העיסקה, כי לא הוצגו בפניהם מספיק מסמכים, והם אף איימו לעתור לבג"ץ בנושא.