בשביל שעון במיקרוגל לא צריך תחנה פחמית

אנרגיית רוח? אנרגיית שמש? זה יקר, זה לא זמין כל הזמן... טענות אלה נשמעות השכם וערב כשמעלים את נושא האנרגיה המתחדשת. אנו טוענים כי לא ניתן לבחון את פוטנציאל היישום של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת על-פי אותם כללי משחק של טכנולוגיות פוסיליות

אנרגיית רוח? אנרגיית שמש? זה יקר, זה לא זמין כל הזמן... טענות אלה נשמעות השכם וערב כשמעלים את נושא האנרגיה המתחדשת. אנו טוענים כי לא ניתן לבחון את פוטנציאל היישום של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת על-פי אותם כללי משחק של טכנולוגיות פוסיליות.

ברמת הצרכן, רוב המכשירים, ובמיוחד האלקטרוניים, דורשים מתח הפעלה נמוך מאוד בזרם ישר. חלק מטכנולוגיות האנרגיה המתחדשת מאפשרות לספק לצרכנים את הצריכה ברמה המקומית, באופן החוסך את הצורך בהגדלת יכולת הייצור המרכזית ואת האובדן במשאבים על תשתית ההולכה והחלוקה.

להלן שתי דוגמאות להבהרת הנקודה. לאחרונה מתרבים מכשירי החשמל הביתיים שהם בעלי צריכת "המתנה" (Standby) גם כשאינם פועלים. בטלוויזיות ומכשירי וידיאו - לצורך שימוש בשלט-רחוק ולקיצור זמן ההדלקה, ובמכשירי מיקרוגל אלקטרוניים לשעון שפועל כל הזמן.

צריכה זניחה? לאו דווקא. מחקר שנערך בגרמניה העלה כי היקף צריכה זו הוא 20 מיליארד קילוואט שעה בשנה, בעלות כוללת של 2 מיליארד אירו - כמו מחצית מצריכת החשמל בישראל ב-2001.

מה לכל זה ולאנרגיה מתחדשת? ברמת המכשיר הבודד מדובר בצריכה מזערית, אותה יכול תא שמש קטן ומקומי לספק. תוספת שולית לעלות המכשיר יכולה להחליף תחנת כוח של 800 מגהוואט (במקרה הגרמני). בנוסף לכך, ביקוש כזה לתאי שמש היה מביא לירידה משמעותית בעלותם.

דוגמא נוספת היא מכשירים הפועלים בעזרת סוללות. כמעט כל המכשירים הללו ניתנים להפעלה ישירה בעזרת תאי שמש או על-ידי סוללות שנטענות באופן רציף בעזרת תא שמש אינטגרלי במכשיר.

לגבי חלק ממכשירים אלה מדובר גם ביתרון של גמישות, הודות לביטול התלות בהטענה משקע החשמל או ברכישת סוללות חד-פעמיות חדשות. טלפון סלולארי, למשל, צורך בממוצע 35 קילוואט שעה בשנה. בהנחה שבישראל למעלה מחמישה מיליון מכשירים סלולאריים, מדובר בצריכה של למעלה מ-175 מיליון קילוואט שעה בשנה.

טעינת טלפונים אלה בעזרת מטענים סולריים מקומיים היא שוות ערך לאספקת צריכת החשמל השנתית הממוצעת של 30 אלף תושבים בישראל (ע"פ נתוני 2001).

חברות רבות בעולם כבר הבינו את הפוטנציאל הגלום בשימוש באנרגיה מתחדשת, והן מדווחות על כך בדו"חות החברתיים שלהן. אפילו חברת האנרגיה המסורתית Shell מציינת בדו"ח החברתי שלה, כי היא צופה שתתרחש פריצת דרך בשימוש במשאבים מתחדשים.

חברת ניהול שדות התעופה הבריטית BAA מציינת בדו"ח החברתי שלה ל-2002 כי 3% מצריכת האנרגיה לשדות התעופה שהיא מפעילה מסופקת ממקורות מתחדשים והיעד הוא להגיע ל-10% עד 2010.

ונחזור לשאלה בה פתחנו - אנרגיית רוח? אנרגיית שמש? זה יקר, זה לא זמין כל הזמן? לאו דווקא. אם משתחררים מהמוסכמות שהתקבעו על-ידי 100 שנות תלות במקורות פוסיליים, מגלים כי הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת הוא אדיר - ובעיקרו עדיין בלתי ממומש.

הכותב - יועץ קיימות ואנרגיה מתחדשת; הכותבת ממשרד BDO זיו האפט