אנרגיה מתחדשת: השתנו כללי המשחק?

ישראל מסתמכת בעיקר על דלק מחצבי, שצריכתו גוברת ללא קשר לגידול באוכלוסייה. אחת הסיבות לכך היא תעריף אחיד שאינו מתמרץ חיסכון באנרגיה.

לא רק זאת, למרות הפוטנציאל הרב של אנרגיית שמש ואנרגית רוח, טכנולוגיות אלה טרם יושמו. הטכנולוגיות לא מיושמות בשל העדר חקיקה, אך גם כי מדינת ישראל אינה משלבת את העלויות החיצוניות הנובעות מהזיהום הנגרם על-ידי דלק מחצבי במחיר החשמל. עתה עם עליית מחירי האנרגיה בעולם, קיים סיכוי שמקבלי ההחלטות ישנו את עמדתם בנושא זה.

תמרוץ כלכלי לאנרגיה ירוקה מקובל מזה זמן רב ברוב מדינות המערב. אלה הכירו כבר מזמן בנזקי הדלק המחצבי, כגורם ישיר לתחלואה ולמוות כתוצאה מזיהום אוויר, אך גם כמי שאחראי לאפקט החממה הגורם לשינויים קיצוניים במזג האוויר.

כהמשך למדיניות המעודדת שימוש באנרגיה ירוקה, הנהיגו מדינות אירופה תשלום פרמיה ליצרני אנרגיה זו, כדי לעודד אותם לפתח טכנולוגיות חדישות. היצרנים מוכרים אנרגיה במחיר מסויים והמדינה מוסיפה תשלום כתמריץ. בספרד מגיע התשלום עד 20 סנט לקילוואט שעה, ובמדינות אירופה האחרות ל-12 סנט לקילוואט שעה. בארץ מציעה הרשות סכומים צנועים יותר 10.2-6.4 אגורות לקילוואט שעה.

סימנים ראשונים ליעילות התמריץ ניתן למצוא כבר עתה. בתגובה להחלטת רשות החשמל, הודיעה חברת סולל מבית שמש, שהיא מתכננת להקים תחנה סולארית באיזור אשלים בנגב, בהשקעה של מיליארד דולר. התחנה תפיק 150 מגהוואט חשמל בשלב הראשון, ותפיק 500 מגהוואט לכשיושלם הפרויקט. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כבר אישרה את השטח, עתה נותר לסיים את המו"מ עם המדינה על עלות האנרגיה.

הפרמיה תעודד בוודאי גם את הקמת חוות תחנות הרוח ברמת סירין שבגלבוע, בהספק של 50 מגהוואט, חווה שאושרה לפני מספר חודשים על-ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. על-פי התוכנית תייצר החווה חשמל, שיספק את הצריכה של 18 אלף בתי אב בטבריה ובבית שאן.

ברמת הגולן הוקם לפני 10 שנים פרויקט להפקת חשמל מרוח, באמצעות 10 טורבינות בהספק של 600 קילוואט שעה כל אחת. חשמל זה, בשווי של מיליון שקל בשנה, מסופק ל-5,000 משפחות. על-פי הערכת המשרד לאיכות הסביבה, פוטנציאל ניצול אנרגית הרוח בארץ הוא של 600 מגהוואט - פי 100 מהייצור בחווה הראשונה ברמת הגולן.

אנרגית רוח היא מקור האנרגיה החלופי בעל קצב הגידול הגבוה ביותר במאה ה-21. הבעיה העיקרית בפרויקטים אלה היא ההשקעה הראשונית הגדולה בהקמת הטורבינות - 80% מהפרויקט כולו.

מהנתונים עולה שב-2002 ייצרו חוות הרוח ברחבי העולם 32 אלף מגהוואט חשמל גידול של 27% לעומת 2001. בשנת 2002 סיפקה אנרגית הרוח את צריכת החשמל הביתי ל-35 מיליון נפש.

לדברי מ"מ ראש אגף זיהום אוויר במשרד לאיכות הסביבה, אבי מושל, לפרויקטים מסוג זה חשיבות רבה לצימצום זיהום האוויר. לדבריו, מניעת הזיהום ע"י 2 פרויקטי טורבינות הרוח מקבילה למניעת 18 מקרי תמותה, 974 אישפוזים, ו-1,636 סימפטומים נשימתיים אצל ילדים בני 14-7.

בנוסף, החיסכון למשק כתוצאה מהקמת 50 מגהוואט טורבינות רוח יכול להסתכם ב-4 מליון דולר, ממניעת ימי אישפוז, צריכת תרופות, ביקור בחדר מיון, אובדן ימי עבודה ועוד.

אנרגיה ירוקה ניתן לייצר גם באמצעות ניצול ביו-גז הנוצר במטמנות, כפי שהדבר מתוכנן בפרויקט חירייה. במספר רפתות בארץ הותקנו מתקנים ליצור אנרגיה מזבל פרות ואנרגיה זו משמשת לחימום מים לרפת עצמה, וניתן לנצלה לשימושים נוספים.

שימוש באנרגיה ירוקה אפשרי גם במגזר הביתי. חברת שארפ, המיוצגת על-ידי רלקו טכנולוגיות, מייצרת לוחות פוטו-וולטאים המותקנים על גגות בתים, מהם ניתן להפיק אנרגיה שתספק את כל צרכי הבית, ובמקרים של עודף אף למוכרה לחברת החשמל באמצעות מונה הפוך.

לדברי דירקטור בחברה, גיורא ענבר, עלות התקנת מערכת ביתית 15 אלף דולר ועל-פי תחשיב שערכה החברה, ההשקעה מוחזרת אחרי שלוש שנים. לדבריו, הלוחות ממשיכים לספק אנרגיה לבית עוד 27 שנים, כשבנוסף לחסכון הכספי זיהום האוויר קטן.

ענבר מציין, שחברת חשמל מתכננת לפרסם מכרז להקמת קולטים מסוג זה ב-30 בתים ביישוב גרופית. לדבריו, תוצאות המכרז יוכיחו את הכלכליות הרבה של התקנת קולטים אלו בארץ.