אולמרט נגד הצעת התקציב של האוצר: תקף את חוסר שקיפות האוצר בתקציב

אולמרט דרש בממשלה לדחות את אישור התקציב ל-2005 עד לסיום הליך השקיפות, והציע לעבור לתקציב דו שנתי ל-2005-2006. עם זאת הוא מסכים כי שר האוצר, נתניהו יעמוד בראש ועדת השרים לענייני תקציב. מקורות ממשלתיים בכירים ציינו, כי ההצעות שהוצגו היום בממשלה, הועלו ע"י גורמים שונים גם בדיונים הקואליציוניים לצירופה של העבודה לממשלה.

אולמרט תקף במיוחד את חוסר השקיפות של האוצר בתקציב, ותבע צעדים ממשיים להגברת השקיפות בתהליך גיבוש תקציב המדינה, הן בצד ההכנסות והן בצעד ההוצאות. "הגיע הזמן למדינת ישראל אחת. ירושלים בסכנה ואנו מאבדים את הגליל והנגב", אמר אולמרט.

אולמרט הזהיר, כי המדיניות המקרו כלכליות של האוצר ב-2003-2005 מתחילה להזכיר את הטעויות שנעשו בשנים 86`-88`, "וכל זה פועל יוצא לדוגמתיות ולקיפאון מחשבתי, שעיקרו קיצוצים בתקציב ועוד פעם קיצוצים, מבלי להבחין כלל ועיקר בנקודות היפוך מקרו כלכליות, המחייבות נקיטת מדיניות אחרת". לדברי אולמרט הקיצוץ התקציבי בסל 6-7 מיליארד שקל ב-2005 מיותר לגמרי ועלול לגרום דווקא להאטה כלכלית ולהתגברות האבטלה. "האוצר צריך להבין כי שם המשחק כיום בסוף שנות ה-80 הוא צמיחה ולא גירעון, ומה עוד שזה האחרון כבר טופל כראוי ב-2004 ואילולא צעדי האוצר הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות הוא היה נמוך מ-2% מהתוצר כבר השנה", אמר נתניהו.

מ"מ רוה"מ יצא בגלוי בעד בנק ישראל ונגד הפחתות המיסים. "המצב כיום עלול להיות גרוע יותר, כיוון שבשנות ה-80 המאוחרות ננקטות מדיניות פיסקלית ומוניטרית מצמצמת, שתוקנה ע"י גלי העליה המאסיבית, ואילו היום בעוד שהבנק המרכזי מפגין לפחות מדיניות מוניטרית שקולה, הרי שאגף התקציבים ממשיך במנטרה של קיצוצים בלי כיוון או מטרה ברורה", אמר אולמרט.

מ"מ רוה"מ מדגיש, כי למרות הישגי הצמיחה, היא עדיין שברירית מאוד ולא ברת קיימא, כאשר צמיחה מוטת יצוא תלויה מאוד בכלכלה העולמית. אולמרט משבח אמנם את נתניהו על בלימת ההידרדרות התקציבית והסכנה הפיננסית, "שאכן הצליחה, אומנם לא במימדים של תוכנית ייצוב המשק של 1985, אבל בכל זאת הצליחה". אולמרט אומר גם כי לראשונה לאחר שנתיים של צמיחה שלילית, החלו לבצבץ ניצני הצמיחה של 1.3% ב-2003, וכנראה כ-3% ב-2004, אך האבטלה לא ירדה אלא עלתה. מ-10.3% ב-2002 ל-10.9% כיום, ועלולה אף לעבור את ה-11% לקראת סוף השנה.

אולמרט טוען, כי אין כל קדושה בהיצמדות להחלטת האוצר לעלייה של 1% בתקציב. לדעתו, לא יקרה שום אסון לאומי אם הממשלה והכנסת יעלו את השיעור ל-1.7%, שיאפשר תוספת תקציבים של 2 מיליארד שקל. מה עוד שעל פי תחזית האוצר אנו צפויים לימות המשיח, צמיחה של לפחות 3.8% ב-2004 ו-2005, דבר שישפר הן את תמונת הגירעון והן את תמונת החוב הלאומי.

אולמרט דורש להציב יעדי תעסוקה כמותיים: הורדת האבטלה ב-10% ל-2005 ו-7% בלבד ב-2010, וגידול של 10% בהשתתפות בכוח העבודה. במקביל דורש אולמרט להטיל היטל של 40% על תעסוקת עובדים זרים, במקביל לאי העסקת עובדים פלשתינאים בישראל. וזאת לצד סיבסודי שכר ישירים ועקיפים. אולמרט תומך בשיפוי מעסיקים אמיתי, וזאת "כתחליף לזריית החול בעיניים ע"י האוצר הממלמל משהו על מס הכנסה שלילי".