מנכ"ל משרד המשפטים: נשקול הקטנת הפיצויים למתנחלים שלא יתפנו או יפגעו באחרים בפינוי

פינוי האזרחים הישראלים מחבל עזה יסתיים עד ספטמבר 2005 ועד 2008 כבר לא יעבדו פלשתינים בתחומי מדינת ישראל. כך הודיעו היום (ד`) לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, יו"ר המועצה לבטחון לאומי, ראובן איילנד ומנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד אהרון אברמוביץ.

אברמוביץ ציין, כי למעשה ניתן להתחיל כבר עתה בפיצוי המתנחלים שיסכימו לעזוב את השטח מרצונם. "אנחנו מעוניינים לתת פיצוי ראוי והוגן, אבל בעבודתו נבחנת גם האפשרות להקטין את פיצויים למי שלא יתפנה לפי החוק תוך זמן מסוים, או לגבי מי שפגע באדם אחר תוך מהלך הפינוי".

איילנד הדגיש, כי ישראל מקיימת מגע הדוק עם הבנק העולמי דרך ועדה מיוחדת בראשות נורבגיה, אשר הוקמה לגיבוש תוכנית אשר תבטיח יציבות כלכלית של הפלשתינים בחבל עזה לאחר סיום תהליך ההתנתקות.

הוא ציין, כי העולם רוצה להיות מעורב בתהליך לפחות בהיבט הכלכלי שלו והוועדה שהוקמה הגישה לישראל לפני חודש וחצי מסמך עקרונות שכבר התקבל עקרונית בירושלים. ישראל הודיעה, כי המסגרת הרעיונית מקובלת עלינו בהנחה שמצב כלכלי יציב בעזה הוא מהאינטרסים של ישראל והיא מוכנה לשתף פעולה כל זמן שמגעים אלה אינם כרוכים בסכנה ביטחונית.

איילנד הבהיר, כי טרם עלו במשא ומתן הסכומים המדוייקים שיושקעו, אולם יו"ר ועדת חוץ וביטחון יובל שטייניץ ביקש לקבל בהקדם את לוח הזמנים והתקציב ברגע שיתגבשו.

איילנד הזהיר, כי ישראל לא תסכים לכל הצעה בינלאומית בנושא הכלכלי, שתדרוש מעורבות ישראלית בלעדית. ישראל הדגישה שצריכה להיות מעורבות נוספת ירדנית ומצרית לחלוקה של האחריות.

בלוח הזמנים שהוצג בכנסת לביצוע ההתנתקות מצויין חודש דצמבר כתאריך יעד לפינוי כל האזרחים היהודיים בין היתר בשל פתיחת שנת הלימודים. דצמבר הוא החודש המיועד לפינוי כוחות צה"ל. באשר לדילול העסקת הפועלים הפלשתינאים נאמר כי מספרם כעת עומד על 15 אלף והוא אמור לרדת לאפס בתוך ארבע שנים.

איילנד אמר בתשובה לשאלה, כי לא מתנהל מו"מ עם הפלשתינים בהקשר לתוכנית ההתנתקות אבל הדיבורים יתחילו לפחות כשהדברים יגיעו לשאלות הכלכליות.

איילנד הוסיף, כי ישראל לא צופה בעיות אקוטיות עם ההיערכות מחדש. לוח הזמנים שנקבע הוא נקודת מפתח ומהווה אתגר בהשוואה למצב שהיה לקראת פינוי ימית שם הביצוע היה שלוש שנים לאחר קבלת ההחלטה על הפינוי. לפיכך לוח הזמנים הנוכחי של פחות משנה הוא צפוף ביותר מה גם שישראל שומרת לעצמה זכות להתגמש בתהליך בהתאם לנסיבות.

הוא גם הזהיר, כי הצד האזרחי של הפינוי נמצא בפיגור מבחינת לוח הזמנים, כתוצאה מאיחור בהקמת המינהלת האזרחית שאמורה לרכז את הפיתרון למתיישבים ובידיה כל הסמכויות במקום לאלץ אותם להתרוצץ על פני המשרדים. הוא הבטיח, כי ברגע שהכנסת תאשר את החקיקה ניתן יהיה על הבסיס המשפטי להקים מסגרת פעולה ברורה.

בהקשר זה גילה המנכ"ל אברמוביץ כי 80% מהאדמות המעובדות של חקלאי גוש קטיף נמצאות בלאוו הכי בשטח ישראל כך שלגבי החקלאים חלק מהבעייה של המשך פעילותם הכלכלית מוסדר למעשה . הוא הדגיש כי מדינת ישראל לא תקים אפילו יישוב אחד יזום עבור המתפנים בתחום יהודה ושומרון אך לא ימנעו התקשרויות של מתיישבים פרטיים עם תושבי ההתנחלויות כדי לעבור לגור במחיצתם.

הוועדה בראשות אברמוביץ אמורה לגבש את עקרונות החקיקה שיתבססו על יצירת תמריצים לפינוי ופיצויים עבור המגורים ואובדן הכנסה מחקלאות או מעסקים.

ההחלטה על מתן מקדמות תהיה בתנאי של אישור הקבינט, יצירת תקציב מתאים באישור ועדת הכספים והקמת מינהלת הביצוע. הוא לא נכנס בעניין זה לתאריכי יעד. הוא הדגיש כי מכל הוועדות שהוקמו לטובת הפינוי הפעילה ביותר היא זו העוסקת בפיצוי המתפנים.