אולי הפעם זה שלך?

באותו מקרה דובר באדריכל שהשתתף בכמה תחרויות מקצועיות, בשנים 1965 ו-1966, ובשתיים מהן זכה בפרסים. המערער גרס כי קבלת הפרס איננה בגדר "הכנסה", שכן לא מדובר (לדבריו) בעסקה מסחרית, אלא באירוע חד פעמי ובלתי חוזר.

נקדים ונבשר כי הערעור נדחה ובית המשפט קבע, מפיו של השופט המנוח אשר, כי מקור ההכנסה הוא במשלח ידו של האדריכל, המאפשר לו להשתמש בידיעותיו ובסגולותיו כדי להפיק הכנסה - לרבות בדרך של השתתפות בתחרויות מקצועיות (וקבלת פרסים באותן תחרויות) - וזאת להבדיל מאדם הזוכה בפרס בהגרלה סתם, כמו בהגרלת הפיס.

מאז ועד היום זרמו מים רבים בנחל הירקון, ובמסגרת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, וכחלק ממגמה להרחבת בסיס המס, הוסיף המחוקק לפקודת מס הכנסה את סעיף 2א. (שתחולתו מיום 1.7.2003), המטיל מס על השתכרות או רווח של אדם תושב ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל (וכן השתכרות או רווח של אדם תושב חוץ, שהופקו או שנצמחו בישראל), שמקורם בהימורים, בהגרלות, או בפעילות נושאת פרסים.

שעור המס שנקבע על הכנסה מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, לפי סעיף 2א. לפקודה, הינו 25%, וזאת בלא זכאות לפטור, להנחה, לניכוי, לזיכוי או לקיזוז כלשהם, למעט פטור ספציפי לפי סעיף 9(28) לפקודה (ולמעט ניכוי הוצאות להכנת הדוחות לפי סעיף 17 (11) לפקודה).

הפטור הספציפי האמור נקבע ע"י שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, והינו עומד (כיום) על סכום מרבי של 70,000 שקל לזכייה בודדת, כאשר תקרת הפטור פוחתת בסכום שבו עודף סכום הזכייה (הבודדת) על תקרת הפטור.

חשוב להבהיר, כי סעיף 2א. לפקודה אינו חל על כל אחד מאלה:

* השתכרות או רווח שהם הכנסה ממקור אחר על פי פקודת מס הכנסה.

* השתכרות או רווח מפרסים שניתנו במסגרת אישית.

* השתכרות או רווח מהגרלות או מפרסים שנקבעו על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

ביום 30.6.2004 הפיצה נציבות מס הכנסה חוזר מקצועי, העוסק במיסוי הגרלות, הימורים ופרסים, ובו נכלל הסבר מקיף לנושא ולשלושת החריגים, בהם לא תחול החבות במס אשר נקבעה בסעיף 2א. לפקודה.

לפי החוזר, יש לתת בראש ובראשונה העדפה לסעיפי המקור האחרים, הקיימים בפקודת מס הכנסה, ורק בהעדר מקור שכזה ניתן להפעיל את הוראות הסעיף האמור.

בחוזר הנציבות, ממשיך לככב פסק הדין בעניין משולם, כאשר לפי גרסת הנציבות נקבע בפסק הדין כי על אף שפרסים שהם מתת שמים היו פטורים ממס (עד ליום 1.7.2003), הרי שהפרס בו זכה משולם "היווה חלק מהשתכרותו שמקורה המשפטי בסעיף 2(1) לפקודה, ולכן יש לחייבו בגינה במס."

נציבות מס הכנסה עושה לעצמה, במקרה זה, חיים קלים מדי. נכון כי ערעורו של משולם נדחה, ואף נקבע בפסק הדין כי מקור ההכנסה הוא במשלח ידו של המערער. עם זאת, חלק מהותי משיקולי בית המשפט, במקרהו של משולם, עסק בנסיבות זכייתו בפרסים.

כשירות לציבור הרחב, נרחיב את היריעה, ונשלים את מה שחסר בחוזר הנציבות מיום 30.6.2004. ובכן, בית המשפט ביסס את החלטתו, במידה רבה, על דברי המערער עצמו (משולם), שהסביר כי המדובר בתחרויות לאדריכלים בלבד ולהם גורמים מאפיינים אלו: רצונו של המתחרה להשתלם במקצועו, ולזכות בפרסום וגם בעבודה מכניסה.

ביצוע עבודה במסגרת המקצוע המיוחד של המתחרה. העברת זכויות דומות לבעלות על התכניות שהוכנו, תמורת קבלת הפרס. דברים חשובים אלו משנים (לעניות דעתנו) את התמונה במידה רבה, שכן המדובר בפרסים הקשורים במישרין בהשתתפות בתחרות מקצועית (סגורה), ולדברי השופט אשר המנוח "הצד המסחרי הוא בעיני המכריע".

לאמור; התקדים המשפטי שנקבע בעניינו של ברוך משולם, חשוב ככל שיהיה, איננו חובק עולם כפי שהוא מוצג על ידי נציבות מס הכנסה, אלא מתייחס אך ורק לזכייה בפרסים במסגרת תחרות מקצועית, על רקע מסחרי מובהק.

מכאן אתה למד, כפי שהבנתנו מגעת, כי אמן (או כל אדם אחר) שקיבל פרס שלא במסגרת תחרות מקצועית - ושלא על רקע מסחרי - רשאי בהחלט לראות עצמו כמי שתקדים משולם איננו חל עליו.

במקרה שכזה, יש לדעתנו בסיס לטענה שגם הוראות סעיף 2א. לפקודת מס הכנסה (שתחילתו מיום 1.7.2003 ואילך) לא יחולו על מקבל הפרס, וזאת באותם מקרים בהם הפרס ניתן במסגרת אישית.

הכותב הוא ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות', רואי חשבון