משקיעים במשקיעים; וולדן ישראל לא משתתפת בחגיגת הגיוסים

בוולדן ישראל משקיעים בחברות ולוקחים ברצינות את המשקיעים בקרן. השותפים, רוני חפץ, איל קפלן, נגה קפ ומוטי בן ארי, עוסקים בהון סיכון 11 שנה וכבר ראו כמעט הכל. וכמו שקפ אומרת, וולדן ישראל היא קרן בינונית בגודלה וכך גם תישאר: "ככה אנחנו מרגישים נוח לעשות השקעות בשלבים המוקדמים ביותר בחברות, וללוות אותן עד הסוף".

אנשי הקרנות המקומיות נוטים בדרך כלל להרחיב ולדבר על הערך המוסף שהם מעניקים לחברות אך ממעטים לדבר על המשקיעים שלהם, אבל בוולדן דווקא מדברים על המשקיעים שלהם ועל משקיעים בכלל. חפץ אומר שכמו שבוחרים בקפידה חברות לפני השקעה, עוד יותר מזה צריך להקפיד בבחירת המשקיעים בקרן: "הקרן הראשונה קמה על השקעות של פרטיים ומעט מוסדיים. אני זוכר שפנינו להרבורווסט במהלך הגיוס והם הבטיחו לעקוב אחרי התפתחות שלנו ובישראל בשנים הקרובות.

"חשבתי שזה היה התירוץ ולא האמנתי שהם רציניים, אבל המשכתי לשמור על קשר ולבקר אותם כל שנה, והצגתי את ההתפתחות של הקרן. זה נתן לי שיעור טוב בהון סיכון, כי כשגייסנו את הקרן השנייה, הרבורווסט היו אחד המשקיעים המובילים והם השקיעו גם בקרן השלישית".

חפץ אומר שלא מעט אנשים פשוט לא מבינים את מהות ההון סיכון: "צריך להבין שזה עסק לטווח ארוך. אנשים שנכנסים לתחום צריכים להבין שזה לא ג'וב לשלוש שנים. בארה"ב יש קרנות שהשותפים בהן מכהנים בתפקידם עשרות שנים".

ישראל יוצאת דופן

אחד מהגופים המרכזיים שהשקיעו בקרן הראשונה היא וולדן הבינלאומית, שמנהלת כ-2 מיליארד דולר. מאז נפרדו הדרכים, וולדן אינטרנשיונל לא השקיעה בקרן השנייה של וולדן המקומית ו-וולדן ישראל היא כיום גוף עצמאי.

תוך כדי העבודה, אומר חפץ, הם הבינו איזה משקיעים הם מחפשים: "רוב המשקיעים בקרן השנייה היו מוסדיים. אם זה מלמד משהו, אז כל המשקיעים בקרן השנייה השקיעו גם בקרן השלישית, אפילו שלא היה לנו אפילו אקזיט אחד בקרן השנייה כשגייסנו את השלישית. חלקם אף הגדילו את ההשקעות שלהם".

אבל החזרים למשקיעים זה שם המשחק.

"נכון שצריך אקזיטים, על זה העסק בנוי. ההחזרים חשובים אבל חלק לא קטן הוא השמירה על יחסים קרובים וטובים עם המשקיעים. המשקיעים שלנו ידעו שהיו לנו לפחות חמש חברות פורטפוליו בקרן השנייה שכבר היו עם תשקיפים מוכנים אבל השוק קרס. לכן, זה לא השפיע על ההחלטה שלהם להמשיך ולהשקיע".

חפץ אומר שישראל יוצאת דופן כי במשך כמה שנים טובות המשקיעים לא ביקרו כאן ולמרות זאת המשיכו להשקיע: "זה חסר תקדים שמשקיעים הון ולא הולכים לבדוק מה עושים איתו. אני מאמין שיחסים טובים לטווח ארוך מחזקים את אמון המשקיעים המקצועיים. אחד מהם אמר לי פעם שההחלטה שלא להמשיך ולהשקיע בקרן שכבר השקיע בה קשה יותר מההחלטה להשקיע בקרן בפעם הראשונה. המשקיעים יודעים שיש בעסק הזה מחזורים, והאקזיטים לא תמיד קשורים לאיכות העבודה שעושים. הם לא מצפים לניסים אלא מצפים שהקרן תעשה עבודה טובה עם החברות".

לוולדן יש משקיעים מוסדיים מהשורה הראשונה, גם כאלה שוולדן היתה ההשקעה הראשונה שלהם בישראל, כמו NTT דטה וקרן הפנסיה של ארגון המורים בארה"ב. בנוסף יש להם את מה שחפץ מכנה משקיעים פרטיים בעלי ערך. קן לוי, מייסד חברת הענק KLA, מנהל הכספים של חברת סיבל, ואחרים שהשקיעו בקרן השנייה והשלישית.

אז איך מתחזקים את המשקיעים?

"אנחנו פתוחים לחלוטין ומספרים למשקיעים שלנו על כל בעיה משמעותית, חשוב להבין אותם ואת הצרכים שלהם. המשקיעים המקצוענים לא מפחדים מזה שאין אקזיט, כי הם יודעים שההצלחה היא לא תמיד פונקציה של היכולת של הקרן אלא תלויה בגורמים רבים אחרים. לכן, חשוב מאד לבחור את המשקיעים נכון. משקיעים לא מומחים, שזה לא העסק שלהם, לא תמיד יודעים איך להתמודד עם המשברים וכשאלה מגיעים, הם לא פעם רוצים למשוך את ההשקעה באמצע חיי הקרן. קרן שרוצה לשמור על עצמה צריכה לבחור בקפידה את המשקיעים שלה".

סיכון ולא הימור

וולדן לא שותפה לחגיגת הגיוסים. את גיוס הקרן הבאה הם צופים שיתחילו רק לקראת סוף שנת 2005. בינתיים הם עסוקים בהשקעות בפועל, בעיקר בגלל שעם השלמת גיוס הקרן השלישית, בשנת 2000, הם לא ביצעו כמעט השקעות חדשות במשך יותר משנתיים. חפץ נזכר: "כמעט ולא ביצענו השקעות חדשות כי לא היה ברור לאן הולכים. נכון שהערכים של החברות ירדו מאוד, אבל מצד שני העתיד היה מעורפל. בעינינו זה היה דומה יותר ללקיחת הימור ולא למצב של לקיחת סיכון מחושב. בהימורים אין לך יכולת להעריך מה הסיכון, וזה היה מצב של אי ודאות מושלמת. בהון סיכון צריכים לדעת מראש מה הסיכון שלוקחים".

הם חזרו להשקיע ברגע שיכלו להעריך לאן נושבת הרוח: " מאז 2001 היה כאוס בתחום אבל בסוף השנה שעברה הערפל התחיל להתפזר. היום, אחרי ההתאוששות, הערכים של החברות התחילו לעלות והן צומחות. אמנם לא בקצב של 100% בשנה, אבל יש להן לקוחות, הן מוכרות. יש ביזנס". בשנתיים האפורות ההן, בוולדן היו עסוקים בתחזוקה של חברות הפורטפוליו. חפץ: "בזמן שלא ביצענו השקעות חדשות עבדנו חזק מאוד עם חברות הפורטפוליו הקיימות".

קפ: "בשנות המשבר היינו המנוע העיקרי ופעילים מאוד כדי לנסות ולהציל כל חברה. עזרנו להם להפחית הוצאות מבלי להביא את החברה למצב של קיפאון, כדי שיישארו בחיים".

ואיך אתם נוהגים לעבוד עם חברות הפורטפוליו?

חפץ: "אנחנו עובדים צמוד עם החברות אבל לא מאיימים עליהן ועל המקום שיש להנהלת החברה. מתוך 15 חברות פורטפוליו של הקרן השנייה, שעברה את כל השנים הקשות, מחקנו רק אחת ולעוד שלוש חברות הורדנו את הערכת השווי. החברות ששרדו, בהן סכמה, אניגמה, קלירפורסט, אקסליבריס ואקטליס, נמצאות במצב טוב עם ההתעוררות בשווקים למרות שחלקן פועלות בתחומים קשים ותחרותיים".

קפ: "אנחנו תמיד נמצאים במצב של בחינה כדי לגלות מה חסר או איפה אפשר לעזור. אנחנו רואים את העזרה שלנו כערך מוסך ולא כמי שמטרטר את המנכ"ל".

בדיקות היתכנות מוקדמות

אחד הדברים שוולדן מתהדרת בהם הן ההשקעות במיזמים בשלבים הראשונים. חפץ: "בקרן השלישית אנחנו עובדים ביחד עם יזמים נבחרים על פרויקטים חדשים, רעיונות שאנחנו בודקים ביחד. אנחנו משקיעים כמה מאות אלפי דולרים כדי להגיע לאבן דרך משמעותית שתאפשר גיוס נוסף והיזמים עושים את העבודה שלהם. כך עשינו עם גילי רענן (שהקים את סנקטום) ואנ-לאיירס, וזה לא המקרה היחיד. רענן הגיע עם רעיון בתחום האבטחה. ראינו שהרעיון עוד לא בשל, שלחנו אותו לדבר עם לקוחות פוטנציאליים ואחרי חמישים פגישות הוא חזר עם רעיון אחר לגמרי".

קפ: "בדרך זאת אנחנו בודקים את היתכנות המוצרים לפני עוד שהם קיימים. זה מאפשר לבנות את החברה באופן נכון יותר ואז לא צריך לעשות שינויים ותיקונים בשלבים מאוחרים יותר. אנחנו משקיעים מעט כסף ומאמץ גדול ללוות אותם בתהליך אבל זה מאפשר לחברה להגיע לגיוס הון ראשון מוכנה ומחודדת יותר".

קפ: "המנדט שלנו הוא להשקיע משלב הפרה סיד, אם כי 80% מההשקעות שאנחנו עושים בפועל הן בסבב הראשון ואנחנו הולכים איתן עד הסוף. במקרים נדירים צריך גם לעזוב באמצע הדרך. אנחנו מתמקדים באלמנט האופרטיבי כי בזה יש לנו ניסיון. בכל מקרה, ברור שהיכולת לשנות ולהשפיע בחברות בשלות יותר, שבהן כבר יש משקיעים אחרים, קטנה בהרבה. אנחנו קרן בינונית ואנחנו הולכים להישאר כאלה ולהמשיך להשקיע בחברות בשלבים המוקדמים".

האלמנט הפסיכולוגי

כמה ממוקדי המתח המרכזיים הם היחסים בין המשקיעים ליזמים. בהרבה קרנות מדחיקים או לא מספרים אבל לפעמים מדובר במלחמות עולם בזעיר אנפין, מלחמות שלפעמים פוגעות בחברה. וולדן מצאה דרך ייחודית להתגבר על המוקש הזה, בעזרת קבוצה של פסיכולוגים קליניים שעובדת איתם. חפץ: "אנחנו שמים דגש חזק על האלמנטים הפסיכולוגיים, בעקבות העובדה שאנחנו ותיקים וכבר חווינו כמה מחזורים של עליות וירידות כשהתעשייה קפאה או השתוללה. אנחנו מסתייעים בהם בעיקר במה שקשור במערכת היחסים בין היזם לקרן ובעניינים פנימיים של החברה.

"כשיש מתחים, ותמיד צצים כאלה, אנחנו מעדיפים לפתור את אי ההסכמות או להפיג את המתחים באמצעות קבוצת הפסיכולוגים. קודם כל זה נותן תחושה שיש אלמנט נוסף, אובייקטיבי, באזור המתח, וגם מישהו שיש לו יכולת לפשר. מועצת המנהלים של החברה לא יכולה להיות מעורבת בכל עניין והקבוצה הזאת מטפלת בחלק מהעניינים".

חפץ מספר שהיזמים של חברות הפורטפוליו חופשים להתייעץ בכל דבר ועניין עם המטפלים: "המטפלים לא מדווחים לוולדן, אלא מאפשרים ליזמים לבוא עם בעיות ולדעת שהן יישארו חסויות".