ביה"ד: עמותה שמוקמת בתמיכת ההנהלה - אינה ארגון יציג של עובדים

בית הדין הארצי לעבודה, קבע, כי ארגון עובדים, המוקם בתמיכת ההנהלה, אינו יכול להיחשב כארגון היציג של העובדים. בכך דחה בית הדין בקשה של עמותת עובדי מפעל נותב ניהול ותפעול להכיר בהם כארגון היציג של המפעל.

השופט סטיב אדלר קבע, כי המעסיק השפיע שלא כדין על התארגנות העמותה. לדבריו, מנהלי החברה יזמו את ההקמה ומנהלים בכירים וזוטרים השפיעו על עובדים שיצטרפו לעמותה ויעזבו את ההסתדרות.

עוד נאמר בהחלטה, כי מנהל כוח האדם של נותב הסכים לאפשר לעמותה לקיים אסיפות בשטח המפעל, אך לא הרשה לנציגי ההסתדרות להיכנס למפעל. כן השתמש בחברת האבטחה של המפעל, כדי לשמור על קיום הליך הבחירות. בנוסף, לא נמצא הסבר לשאלת מימון הוצאות העמותה. עוד נקבע, כי מנהלים בכירים במפעל אמרו, כי אם ההסתדרות תהיה הארגון היציג המפעל ייסגר.

אדלר קבע, כי התנהגות נותב במקרה זה לא היתה מבחינה תקשורת מוגנת ומותרת בינה לבין העובדים, אלא התערבות בהתארגנות לטובת העמותה. לדבריו, התנהגות נותב לא היתה בגדר שיתוף פעולה שוויוני עם קבוצות עובדים, המנסות לארגן את המפעל, אלא שיתוף פעולה עם העמותה בלבד.

בית הדין קבע, כי העמותה אינה ארגון העובדים - אלא ארגון מטעם, ולכן אינה רשאית להיות ארגון היציג של עובדי נותב.

מדובר במפעל חיפה כימיקלים דרום, חברת בת של חיפה כימיקליים בע"מ, הנמצא בנגב ועיסוקו בייצור כימיקלים. אחזקת המפעל, גיוס כוח אדם והכשרה והעסקה של עובדים נעשית באמצעות חברת נותב ארגון וניתוב בע"מ, שהיא חברת בת של קבוצת ברן בע"מ. בחברת נותב 155 עובדים, לרבות אנשי הנהלה. הניסיון להקים ארגון עובדים ארע בעקבות סכסוך בעניין איתור אחד מחברי המפעל.

מפסק הדין עולה, כי הסתדרות העובדים הודיעה להנהלת המפעל, כי היא הארגון היציג של העובדים . וזאת, לאחר שיותר משליש מעובדי המפעל התארגנו וביקשו את ייצוגה.

מנהלי נותב סירבו להתייחס להסתדרות כאל הארגון היציג, והתארגנה הקמת "עמותת עובדי נותב ארגון ותפעול", שאליה הצטרפו 90 עובדים. העמותה ביקשה להצהיר, כי היא הארגון היציג.

לטענת עמותת נותב, באמצעות עוה"ד דרור גל וכרמית לוי, יש להכיר בעמותה כארגון היציג, כיוון שהרוב המכריע של עובדי המפעל ביקשו להיות מיוצגים באמצעות העמותה.

ההסתדרות טענה מנגד, כי הנהלת המפעל שללה את אפשרות ההתארגנות מהסתדרות ותמכה בהתארגנות העמותה. לטענת ההסתדרות, העמותה אינה עומדת בדרישות החוק לעניין הכרה בארגון עובדים.

אדלר קבע, כי העמותה אינה יכולה להיחשב כארגון היציג של עובדים. שלילת מעמדה של העמותה נובעת מהתערבות המעסיק בהתארגנות העמותה. לדבריו, העמותה אינה חופשית לייצג את האינטרסים של העובדים והיא מחויבת להנהלת המפעל, בשל הסיוע הרב שניתן לה.

לדברי אדלר, אין ראיה כי נציגי העמותה היו מקימים את העמותה - לולא קיבלו תמיכה ועידוד מטעם נציגי המפעל.

עוד נקבע, כי אחת מהמטרות להקמת העמותה היתה למנוע מההסתדרות לארגן את המפעל.

בית הדין קבע כי לנוכח היחסים המעורערים בין עובדי המפעל, הם ממליצים להסתדרות ולעמותה לנסות ולהתאחד לארגון אחד. (ע.ב 1/03).