זכרוני: עו"ד ינאי נסעה לסין בשליחותו של מנבר והדליפה לסטרשנוב מידע מנסיעתה

עו"ד אמנון זכרוני טען, בדיון בבקשה לפסול את השופט אמנון סטרשנוב, כי בראיונות לתקשורת אמרה עו"ד פנינת ינאי, שהיו לה שיחות שונות עם סטרשנוב על הא ועל דא. לטענת זכרוני, "יש כאן הודאה ברורה על קיומו של קשר חברי בין פרקליט לשופט, באופן שמוסתר מהצדדים".

לטענת זכרוני, ינאי היתה חלק מצוות ההגנה, ובשלב מסויים התגלע קרע בינה לבין הסניגורים. בפברואר השנה היא פוטרה מהמשרד, והתבקשה לעזוב עוד באותו יום. עם זאת, לדבריו, נעתרו לבקשתה להמשיך להיות נוכחת במשפט, אם כי לא סברו שנוכחותה מסייעת לנאשם.

לדברי זכרוני, ינאי נסעה לסין מטעמו של נחום מנבר, ללא ידיעתו של זכרוני או אחד הסניגורים האחרים, לצורך הבאת עד מסויים. לדבריו, ינאי התקשרה ממקום מושבה בסין לשופטים סטרשנוב וזאב המר, היושב אף הוא בתיק, ומסרה להם חומר שאספה שם.

לדברי זכרוני, ינאי אמרה לפרנסין מנבר, שהיא רוצה במותו של זכרוני. לדבריו, "היה לה מניע ממשי לפגוע בסניגוריה, ואין לפי הבנתנו דרך טובה יותר לכך מאשר לשבש את המשפט".

זכרוני טען, כי בידיו הקלטות של שיחות שניהלה ינאי עם פרנסין מנבר, בהם היא מודה, כי במהלך הקשר שהיה לה עם שי בזק, יועצו של רה"מ, היא שוחחה איתו אגב אורחא על התיק. כמו כן, היא סיפרה, כי שוחחה עם אחד מחוקרי השב"כ שאמר לה, כי חוקרי השב"כ היו המומים מהרשעתו של מנבר. זכרוני טען, כי ינאי מודה, כפי שעולה משיחות הטלפון שקיימה עם פרנסין מנבר, בקיום קשר אישי עם ראש צוות החקירה בשב"כ במהלך החקירה.

השופטים שאלו, מדוע לא פנה בבקשת פסילה מיד עם היוודע מידע זה. זכרוני השיב, כי מיד כאשר נודעו לו פרטים אלו, הוא פנה לפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ובפגישה עם שניים מעוזריה - נאוה בן-אור, מנהלת המחלקה הפלילית, ועוזי פוגלמן, מנהל מחלקת הבג"צים - הוא הביא בפניהם דברים שהוצגו כראיות, וכן הציע לקיים חקירה סמויה בעניין.

לדבריו, ארבל אמרה לו, כי היא מיודדת עם סטרשנוב, שכן הם ישבו באותו בית משפט, ושאלה אותו אם אין לו התנגדות שהיא תהיה מעורבת בעניין לאור זאת. כמו כן היא הסבירה, כי היועץ המשפטי לממשלה הוא בעל הסמכות להורות על החקירה, והבטיחה, כי למחרת היום היא תביא את החומר להכרעתו של אליקים רובינשטיין. לדברי זכרוני, בסופו של דבר לא נעשה דבר בנושא זה.

לטענת זכרוני, לו היה יודע על קיומו של קשר בין ינאי לבין סטרשנוב מלכתחילה, היו לכך שתי תוצאות אפשריות: או שינאי היתה מפסיקה לעבוד אצלו, או שהוא היה יוזם פנייה לביהמ"ש. עוד אמר זכרוני, כי ינאי הציעה עצמה לעבודה במשרדו בתיק מנבר, ואף אמרה, כי היא מוכנה לעבוד בהתנדבות.

לדבריו, ינאי הבטיחה לו, כי לא תקיים כל קשר עם סטרשנוב, ואולם כשבוע לאחר מכן שמע עו"ד ממשרדו של זכרוני שיחה בינה לבין סטרשנוב, והבהיר לה, כי היא מנועה מלעשות כן. בעקבות כך, הבהיר לה גם זכרוני את הדבר.

זכרוני אמר, כי יום לאחר הכרעת הדין נסע עו"ד דרור ארד-איילון לבקר את מנבר בבית הכלא. באותה הזדמנות סיפר לו מנבר על הקשרים בין ינאי לבין סטרשנוב. לדברי זכרוני, התברר שמנבר ידע חלק מן הדברים לפני הכרעת הדין, בעוד חלק מהפרטים נודעו לו רק לאחר הכרעת הדין.

לדבריו, לנוכח זאת הוחלט במשרדו של זכרוני להקליט את שיחות הטלפון שמקיימת ינאי. לדברי זכרוני, בידיהם הקלטות של שיחות רבות שניהלה ינאי עם פרנסין מנבר. מאחת השיחות עולה, כי לדעת ינאי, החומר שהביאה מסין, ואשר אותו מסרה לסטרשנוב ולהמר, הוא לפחות בחלקו פוגע במנבר.

כמו כן עולה מההקלטות, לטענת זכרוני, כי ינאי אמרה לפרנסין מנבר, כי שוחחה עם סטרשנוב ביחס לטענת קונספירציה בנוגע לתיק מנבר. כן סיפרה, לפי ההקלטות, כי השופטים מתעניינים בפרטים אישיים הנוגעים למשפחת מנבר. בהקשר לכך סיפרה ינאי לפרנסין, כי כתבת "מעריב", דורית גבאי, נכנסה ללשכתו של סטרשנוב, לאחר ששבה מראיון שקיימה עם פרנסין, וסיפרה לו על הפגישה. בעקבות כך, סיפרה גבאי לפרנסין, הטיעון לעונש יתקיים בדלתיים פתוחות.

במהלך הדיון, חזר זכרוני על דברים שנאמרו בתצהירו של בן זוגה לשעבר של ינאי, זיו חן. מהתצהיר עולה, כי ינאי אמרה לחן, כי שי בזק אמר לה, שהחקירה כנגד מנבר הוקפאה בתקופת ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, וזאת מכיוון שמנבר היה מקורב למפלגת העבודה