שביתה שדוחה התיישנות

תקופת ההתיישנות להגשת תביעות, במקרה הנדון ברשימה זו, תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, היא, כידוע, 7 שנים. יותר ויותר מטפחים בתי המשפט את המגמה שהוכרה גם בעבר, לפיה לא מתייחסים בהערכה מרובה לדרישה לדחייתה של תובענה רק מחמת התיישנותה (הגם שבמקרים רבים מתאימים נעשה כן).

כל שכן, כאשר טענת ההתיישנות נסמכת על איחור קצר מועד של ימים ספורים, וכאשר לא מצביעים על עיוות דין או על נזק (כגון נזק ראייתי) שנגרם לנתבע כתוצאה מן האיחור (יחד עם זאת, ראוי להבהיר כי הכלל נותר ועודנו, שהגשתה של תביעה לאחר תום תקופת ההתיישנות לא תאופשר לו לתובע).

במקרה הנסקר להלן, אירעה התאונה בתאריך 12.10.96, כך שלכאורה תקופת ההתיישנות משתרעת עד ליום 12.10.03. והנה, התביעה הנדונה הוגשה בפועל לבית המשפט בתאריך 22.12.03.

על אף האיחור הלכאורי של כחודשיים ומחצה, דחה שופט בית משפט השלום בת"א, אליהו בכר, את טענת חברת הביטוח הכשרת הישוב, לפיה התיישנה התביעה. כמה אירועים ונסיבות, מסתבר, הצילו את התביעה מהתיישנות והותירו אותה במיתחם תקופת ההתיישנות. הכיצד?

האירוע הראשון ש"האריך" את תקופת ההתיישנות היה שביתה במערכת בתי המשפט. השביתה חלה בתאריכים 29.9.03 ועד 9.10.03, ומיום 19.10.03 ועד 5.1.04. סעיף 10 לחוק ההתיישנות קובע, ש"במניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה".

אלא שכזכור, בתקופות שפורטו לעיל לא חלה פגרה, אלא שביתה. השופט בכר ערך אנלוגיה בין השניים, בקובעו ש"אין הגיון להבדיל בין פגרה לבין שביתה (או עיצומים) בעניין זה, במיוחד לאור לשונה של תקנה 5 לתקנות השביתה".

מהחלטה שניתנה בעבר ע"י רשם בית המשפט העליון (בש"א 4193/90) ביקשה חברת הביטוח לגזור דווקא מסקנה נוגדת. אלא שטענתה זו נדחתה, שכן שם דובר בהגשת ערעור כשבוע לאחר תום השביתה והמבקש נמנע מלפנות לבית המשפט מיד לאחר שהשביתה חדלה.

האם במקרה של שביתה חייב בעל הדין לשלוח בדואר רשום את תביעתו תוך מהלך תקופת השביתה? השופט משיב בשלילה. הזכות עומדת לבעל הדין למען את תביעתו בדואר רשום גם מיד לאחר שהשביתה נסתיימה.

סוגיה נוספת נדונה והוכרעה בהחלטה. היא נוגעת בלימודה של הודאה בזכות התובע מצד הנתבע באמצעות הצעת פשרה שמיענה חברת הביטוח לתובע, גם אם המכתב נשא כותרת "מבלי לפגוע בזכויות". בנושא האמור מחדשת החלטתו של השופט בכר חידוש-מה.

"מקום בו מעלה חברת הביטוח הצעת פשרה לפיצוי", נכתב בהחלטה, "מהווה הצעה זו הודאה בקיום זכות לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, גם אם מופיעה היא במכתב בו מצוין `מבלי לפגוע בזכויות`, וזאת במידה ולא נכלל בהודאה טיעון לעניין ההתיישנות".

"חברת ביטוח המבקשת להסתמך על מניעות דיונית כדוגמת התיישנות, ראוי כי תקפיד לכלול בהצעות פשרה מטעמה טיעון לגבי התיישנות על מנת שיהיה ברור כי מרוץ ההתיישנות ממשיך בעילת התביעה המקורית".

(ת"א שלום ת"א 69393/03 הכשרת הישוב חברה לביטוח נ. מזרחי, החלטה מיום 29.8.04. השופט אליהו בכר. בשם התובע עו"ד עמיר גשרי ודורית שרי)