המלחמה בהלבנת הון: הפקדת צ'קים מעל 50 אלף שקל שלא ע"י מורשה חתימה - תיאסר

מדובר בהפקדות בתיבת שירות * בסכומים קטנים יותר יידרשו המפקידים לציין שם ומספר זהות

במסגרת המלחמה בהלבנת הון, ייאסר מעתה להפקיד צ'קים באמצעות תיבת השירות בסכום העולה על 50 אלף שקל, על-ידי מי שאינו רשום כבעל החשבון, מורשה חתימה או ערב.

בנוסף, באמצעות תיבת השירות ניתן יהיה להפקיד צ'קים בסכום הנמוך מ-50 אלף שקל רק בתנאי שעל טופס ההפקדה יופיעו פרטים מזהים כמו שמו ומספר זהותו של המפקיד. כזכור, החוק לאיסור הלבנת הון מחייב דיווח בזמן אמת לרשות למלחמה בהלבנת הון במשרד המשפטים, וכן בזיהוי האדם המבצע פעולה בנקאית בסכום העולה על 50 אלף שקל.

כן הורחבה רשימת "הסימנים המחשידים", המחייבים את הבנקים למשנה זהירות במסגרת המלחמה לאיסור הלבנת הון. בין הסימנים המחשידים החדשים:

תעודת זהות שתאריך הנפקתה אינו זהה למופיע במרשם האוכלוסין; פתיחת חשבון לאזרח ישראל המתגורר בחו"ל, אשר איבד את תעודת הזהות שלו; פתיחת חשבון נוסף על-ידי תאגיד; העברה מתאגיד בנקאי אחד בישראל לבנק זר באמצעות תאגיד בנקאי שני בישראל; עסקאות BACK TO BACK, עיסקאות באשראי כנגד פיקדון המוגדרות בעלות סיכון גבוה על-פי החוק לאיסור הלבנת הון; הצהרה שנחזית לבלתי נכונה; ביצוע פעולה על-ידי צד ג' בחשבון של גוף אחר.

בנוסף, הבנקים נדרשים לוודא שהפטור מדיווח על פעולות בנקאיות שניתן לגופים שונים אכן עונה על ההגדרות שנקבעו בחוק, ושהגופים עצמם מופיעים ברשימת הפטור. בבדיקות שנערכו לאחרונה התברר, כי כמה מהבנקים הרחיבו את רשימת הגופים הנהנים מפטור מדיווח גם לגופים שונים שאינם מנויים ברשימת הפטור, כגון עמותות, חברות פרטיות, סוכני ביטוח ואף פרטיים.

בביקורות שנערכו נמצא עוד, כי מספר בנקים קיבלו הצהרות על העדר בעל שליטה בחברות פרטיות כדבר שבשגרה, למרות שהתברר כי היו בעלי שליטה בחברות הללו.