סי אנד סאן בוונציה

הבוקר נפתחה לציבור הרחב בוונציה הביאנלה הבינלאומית התשיעית לאדריכלות, המציעה מבט רחב ואפילו מרגש אל מיטב האדריכלות העכשווית ברחבי העולם. את הביאנלה השנה אוצר תיאורטיקן האדריכלות השוויצרי קורט וו. פורסטר, מורה רב פעלים, פובליציסט ואוצר פעיל במיוחד באירופה וארה"ב, שהעניק לתערוכה את הכותרת "METAMORPH", ובתרגום חופשי "תמורה" / "שינוי". התערוכות המרכיבות את הביאנלה יעמדו על כנן עד ה-7 בנובמבר.

"החללים האדריכליים של ימינו נבחנים במידה רבה דרך יכולתם להמחיש ולהתמודד עם השינויים האינטנסיביים העוברים על העולם", כותב פורסטר בהצהרת הכוונות לקראת התערוכה. "אדריכלים רבים מנסים להעניק לבניינים בתכנונם איכויות אורגניות, לא כמטפורה צורנית אלא ככזו המציעה פרשנות מוחשית לתהליך של חילוף חומרים". מבנים בעלי חזית דינאמית, פרויקטים מודולאריים ובניינים העושים שימוש מרתק בתאורה משתנה, טבעית או מלאכותית, זוכים למנה נדיבה של תשומת לב מצד אדריכלים כמו גם מצד הציבור הרחב. בביאנלה ייבחנו הסוגיות הקשורות לשינוי דרך הצגת פרויקטים תיאורטיים ומעשיים ברחבי העולם, אגב שימת דגש על השימוש בחומרים חדשים ובטכנולוגיות בנייה עדכניות.

כמיטב המסורת, הביאנלה נחלקת בין תצוגת תכלית נוצצת של המשרדים הנחשבים בעולם, המציגים פרויקטים אמיתיים שאינם קשורים בהכרח לתמה המרכזית, לבין התערוכה הנושאית המוצגת בביתנים הלאומיים השונים ובכללם זה של ישראל.

בביתן הישראלי תוצג התערוכה "Back to the Sea", אותה אצרו אדריכלית הנוף יעל מוריה וחוקרת התרבות והאדריכלות סיגל ברניר. את הפקת התערוכה הישראלית בוונציה ליוותה השנה אי-ודאות מנהלתית, לאחר שמשרד החוץ הודיע על סגירתו הממושכת של הביתן לרגל שיפוצים. מחאות חריפות מצד איגוד האדריכלים ופרסומים בכלי התקשורת הובילו להמתקת הגזירה, והתערוכה יצאה לדרך בהתראה קצרה של חודשים ספורים. התערוכה מורכבת מחמישה מיצבים ועבודות וידאו, המציעים התייחסות אדריכלית-תרבותית מגוונת למרחב החוף העירוני, דרך כפל המשמעות של שם התערוכה: "בחזרה אל הים" / "עם הגב לים". נושא הביאנלה השנה, "שינוי", בא לידי ביטוי בבחינת מערכת היחסים הדינאמית של תל אביב עם קו החוף התוחם אותה ממערב, אגב נגיעה בסוגיות עכשוויות של שימור חופים, ערך נדל"ני, איים מלאכותיים ואורבניות מול טבע פראי.

עבודת הוידאו "פנורמה" של דרור דואם, אריאל עפרון והילה ריש, המוקרנת משמונה מקרנים על גבי מסך ענק באורך 22 מטר, היא מרכז הכובד של התערוכה. מתועדים בה השינויים שעברו על קו החוף בשמונת העשורים שחלפו מאז נוסדה העיר, אגש שרטוט נרטיב אלטרנטיבי אבוד באמצעות הצגת החלופות השונות שנזנחו במהלך השנים. במשך 22 דקות של קטעי וידאו היסטוריים ועכשוויים, הצגת פרויקטים מתוכננים וכאלה שכבר הוקמו וסדרת תמונות מחיי היום יום של קהל המשתמשים בחוף, מומחש סיפורו הדינאמי של קו החוף התל אביבי.

איים מלאכותיים, המצאה נדל"נית ההולכת וצוברת פופולאריות ומתממשת ברחבי העולם, תופסים נתח נכבד מן התערוכה הישראלית. "אי המחר" מציג חמש הצעות עתידניות-אוטופיות לאיים מלאכותיים מול חופי תל אביב, פרי עבודת אוצרות בינלאומית של דוד פלטרר ונורברטו מדרדי. האוצרים פנו לשורה של אדריכלים רדיקאליים מזדקנים, מייסדי כמה מקבוצות האדריכלות האוונגרדיות של שנות השישים והשבעים, על מנת שאלה יתוו הצעות להתפשטות המטרופולין התל אביבי אל תוך הים. על המציגים נמנים האדריכל האנגלי פיטר קוק, ממייסדי קבוצת "ארכיגרם", אדולפו נטליני האיטלקי, ממייסדי "סופר-סטודיו", ואהדרה ברנזי וגילברטו קורטי, העומדים מאחורי קבוצת "ארכי-זום".

המיצב "סי אנד סאן" של האמנית שלי פדרמן, בשיתוף יהושע סימון ואמנים נוספים, מבקר בחריפות את הפלישה הנדל"נית אל חופי גוש דן ועושה זאת באופן ישיר ואקטואלי, שאינו מצוי בחלקים אחרים של התערוכה. העבודה כוללת רצועת חוף מרופדת חול ים המוקפת בגדרות של אתר בנייה, על גביה ממוקמים ארבעה תאי הצצה מהם ניתן לצפות בשקיעת השמש תמורת מחצית היורו (ההכנסות קודש לשיקום חופי הים התיכון). המיצב רלוונטי במיוחד לאור המאבק הציבורי לאכיפת "חוק החופים" החדש יחסית, שאינו מתיר בניה במרחק של פחות מ-300 מטרים מקו המים, ואשר מופר בגסות ובעקביות בידי יזמי נדל"ן. הפרויקט "סי אנד סאן" בחוף רמת אביב, ממנו שאול שם המיצב, נחשב (ובצדק) לפרויקט הוולגרי והפולשני ביותר על חופי העיר. המבקרים בתחומי הביתן הישראלי יוכלו לבנות ארמונות חול בעזרת דליי פלסטיק, שנוצקו בדמות בתי מלון בומבסטיים ומייצגים נאמנה את אופי הבנייה על קו החוף שלנו. *