בימים אלה מוצג בישראל הסרט "זהות במלכודת" בכיכובו של מאט דיימון, המגלם את דמותו של ג'ייסון בורן, מתנקש לשעבר בשירות הסי.איי.איי, שסובל מאמנזיה, מופלל ברצח שלא ביצע ומוצא את עצמו נרדף על ידי אנשי הסי.איי.איי, שחלקם מושחתים וחלקם טובים. אקשן משובח על רקע נופים יפים - מהודו ועד מוסקבה, מברלין ועד ניו-יורק.
זהו הסרט השני בסדרת ג'ייסון בורן (אחרי "זהות כפולה") המבוססת על סדרת ספרים של סופר רבי המכר רוברט לדלום. הסרט מתבסס באופן חופשי מאוד על ספר שפורסם ב-1986. אבל אפילו יותר מקודמו הקולנועי (גם הוא בכיכובו של דיימון) הוא משקף את אווירת הפרנויה והעוינות ששוררת היום בארה"ב כלפי ממשל בוש שחיזק מאוד את יכולות הבילוש והפיקוח של השירותים החשאיים לאחר מתקפת ה-11 בספטמבר, אווירה שספק אם הייתה כמוה מאז ימי פרשת ווטרגייט כאשר השירותים חשאיים נתפסו כגופים קונספירטיביים שיותר שמלהגן על האזרח הם מאיימים עליו.
זו גישה אמביוולנטית. מצד אחד, אנשי השירותים החשאיים הם מסוכנים, אלימים ובלתי צפויים. מצד שני, בסופו של דבר אפשר לסמוך רק עליהם כנגד האויב האמיתי, ברוני פשע וטרוריסטים בינלאומיים רצחניים. הגישה הזו מוצגת היטב בסדרות טלוויזיה כמו "24 " ו"המגן" שמציגות אנשי ביטחון וסוכנים חשאיים שהם, בלשון המעטה, לא כליל השלמות. הם לא ג'יימס בונדים אלגנטיים. הרבה פעמים הם מושחתים, אלימים ורצחניים.
האמביוולנטיות הזאת כלפי הממשל וסוכניו אפיינה מאז ותמיד את ספריו של לדלום שנדמה שהיום הם רלוונטיים יותר מתמיד, כמה שנים לאחר מותו של הסופר. לדלום התמחה בסיפורי קונספירציות בהם ביטא את פחדו של האזרח מכוחות שאינם מובנים לו; הממשל, גורמים אידיאולוגיים קיצוניים, חברות בינלאומיות חסרות פנים השואפות לדומיננטיות עולמית, ועוד. גיבורי ספריו היו אנשים תמימים שלפתע פתאום גילו כי חייהם השתנו ללא הכר, ושהם אינם יודעים עוד מי ידיד ומי אויב, ושעליהם להציל את עצמם, את ארה"ב ואת העולם כנגד כל הסיכויים. ברוב המקרים, הקונספירציה הייתה ניסיון של קבוצה להשיג שלטון עולמי; ניאו נאצים בספרים "מורשת הולקרופט" (1978), ו-"אחוות המשמר"; ארגון פשע בינלאומי בספר "מעגל הקסמים" (1979) ו-"קשר הגנרלים" (1985), שתיאר קבוצת גנרלים בני אומות שונות ששאפה לחלק את העולם בין אנשיה. הקבוצה כללה גנרל ישראלי וותיק שהזכיר בהרבה יותר משמץ את אריאל שרון. בכלל, ישראל ומאבקה בטרור ובניאו נאצים תופסת מקום מרכזי בכמה מהמותחנים של לדלום.
לדלום החזיק בתפיסה פרנואידית-קונספירטיבית על הנעשה בעולם, הוא האמין שהשליטים האמיתיים מאחורי הקלעים אינם המנהיגים שנבחרו באופן דמוקרטי בידי האזרחים אלא ארגוני ממשל חשאיים, קבוצות צבאיות נסתרות וארגוני ריגול סודיים. כל הגורמים האלה, מיותר לומר, אינם שמים את טובת האזרח בראש מעייניהם.
דומה שתפיסה זאת הפכה בשנים האחרונות מקובלת מאוד בקרב הציבור הרחב במערב, גם בישראל, ששוב אינו מרגיש כמי ששולט בגורלו אלא כמי שפוליטיקאים ואילי הון מושחתים מכוונים את גורלו מאחורי גבו. במידת מה מזכיר לדלום את הסופר הישראלי המנוח אורי אדלמן, שספריו מציגים תמונת עולם קונספירטיבית של אנשי שרותים חשאיים מסוכנים המתגלים כעוינים את האזרח הקטן, אם גם בקנה מידה ישראלי קטן יותר מספריו חובקי העולם של לדלום.
לדלום צדק
לפעמים התברר שהפרנויה של לדלום הייתה מוצדקת. באחד מספריו המוקדמים כתב על כך שהסי.איי.איי פועל גם בתוך ארה"ב ומרגל אחרי אזרחים אמריקניים בניגוד לחוק. המו"ל שלו סירב לפרסם את הספר, אבל לדלום צדק. כידוע היום, בעולם של אחרי ה-11 בספטמבר, לסי.איי.איי יש מנדט חוקי לפעול גם בתוך ארה"ב.
גם הפרנויה שלו - עליה כתב כבר בשנות השבעים - בנוגע לחברות בינלאומיות מסתוריות שמתכננות להביא לסדר עולמי חדש, הפהו לדאגות שאנו קוראים עליהם במאמרי מערכת בעיתונים ומהווה אלמנט מרכזי באג'נדה של ארגוני האנטי-גלובליזציה. הוא גם היה בין הראשונים שהשתמשו ברעיון שסוכנים אמריקנים ורוסים יכולים לעבוד ביחד כנגד אויב משותף, כמו ארגון טרור בינלאומי שמנסה להשתלט על העולם (כפי שהם עושים היום כנגד אל קאעידה).
יותר מכל פחד לדלום מפנאטים מהימין ומהשמאל שהאמין שהם עלולים להביא לחורבן על העולם כמו הנאצים בזמנם. בספר האחרון שפרסם לפני מותו בשנת 2000, "הונאת פרומתאוס" (שכמו כל ספריו תורגם לעברית כמעט מיד לאחר פרסומו בארה"ב) מתוארת שורה של התקפות טרור אכזריות המשמשות כסיבה להגבלת החירויות האזרחיות בארה"ב ולהגברת הפיקוח האלקטרוני. כידוע סצנריו דמיוני זה התממש בדייקנות לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, שקרו מספר חודשים לאחר מותו.
גם לאחר מותו של לדלום ממשיכים להתפרסם ספרים שלו, הכתובים בידי סופרי צללים, כפי שמקובל עם סופרים מתים אחרים כמו הרולד רובינס. בימים אלה יצא לאור הספר הרביעי בסדרה.
סדרת ג'ייסון בורן, הסוכן שסובל מאמנזיה (תחום שלדלום חקר היטב) ולומד לפענח את חייו שלו צעד אחרי צעד, שימשו גם כבסיס לסדרת קומיקס בלגית ידועה, ולגרסה טלוויזיונית ב-1988. העיבוד הקולנועי בכיכובו של מאט דיימון שונה מאוד מהמקור, אולם הוא העיבוד המצליח ביותר לספריו של לדלום עד כה.
בסרט, נאבק בורן במתנקש רוסי שניסה להרוג אותו, חיסל בטעות את אשתו ומנסה להפליל אותו בשורת רציחות. המתנקש, אגב, מופעל על ידי מיליונר רוסי מסוגם של "האוליגרכים" שהשתלטו על הכלכלה הרוסית לאחר נפילת הקומוניזם. בספר, נאלץ בורן להיאבק במתחזה על רקע מזימה להשתלט על הונג קונג שתביא למלחמת אזרחים בסין ולתוהו ובוהו בשאר העולם. גם בסרט וגם בספר, מוצא בורן את עצמו נרדף על ידי אנשי הסי.איי.איי, מתגלה כבעל כישורים אינסופיים ומראה, שוב ושוב, שאדם בודד יכול לגבור על המערכת. הסוף, כמובן, טוב. בורן מוכיח את חפותו ומתפייס עם השירותים החשאיים, לפחות עד הסרט הבא. האמון באמריקה ובממשלתה חוזר והאצבע מופנית כלפי חוץ, אל האויב האמיתי: הזרים. במקרה הזה, מיליונר רוסי מושחת. לאור הצלחת הסרט סביר להניח שהחלק השלישי כבר בקנה. נגד מי ייאבק בורן בפעם הבאה? לא ברור, אבל מה שברור - הוא ינצח. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.