חלומות של משקיעים לחוד, ומציאות לחוד

מה לא אמרו על וויזקום: שהיא תונפק לפי שווי שבין 200 ל-400 מיליון דולר, שהיא תכבוש את השוק עם העט האלקטרוני המתרגם, שאנשי עסקים וסטודנטים לא יבינו איך חיו קודם בלעדיה, שהמשקיעים הקטנים בה יהפכו מיליונרים בן-לילה. כיום נזהרים בחברה מהפצת מספרים, השוק נעשה תחרותי יותר וההערכות נוקבות בשווי של 80 מיליון דולר בהנפקה שתצא לדרך בקרוב, כנראה באירופה איה אבן

איור: רועי ברייר

באפריל 1996 התפרסמה לראשונה המצאה של חברה אלמונית בשם "זוהר ארגמנית", חברת בת של ליפמן, בשליטת האחים רמי ואהרון ליפמן, ומבטח-שמיר, בשליטת מאיר שמיר. ההמצאה - עט אלקטרוני, בעל סורק ידני, המתרגם מיידית טקסטים משפה לשפה - קיבלה חשיפה עצומה והוצגה כפטנט שעתיד לכבוש בסערה את קהילות הסטודנטים והעסקים בעולם כולו. במהלך השנה שלאחר מכן שונה שם החברה ל"וויזקום טכנולוגיות", גויסו משקיעים נוספים לחברה ונקבעה תוכנית עסקית לייצור ושיווק עט הפלא האלקטרוני, הקוויקשנרי.

היום, לאחר 6 רבעונים של פעילות, ומסלול מכשולים בדמות 5-4 הנפקות דמיוניות מעל גבי העיתונים, יצאנו לבדוק מה קורה בחברה.

בעלי וויזקום, כמו גם המשקיעים בה, עדיין נזהרים מכל אמירה לגבי תאריך מתוכנן של הנפקה, שווי הנפקה מדויק או זהות הבורסה בה ינפיקו, אבל כל הרמזים מכוונים ליציאה באחת מהבורסות האירופיות בחודשים הקרובים. רשמית בחברה מוכנים רק למסור על פעולה בשני מישורים - גיוס הון פרטי או הנפקה לציבור, כאשר הבורסה שתיבחר תהיה זו שתאפשר לקבל את הערך הגבוה ביותר. גורמים בשוק ההון מעריכים, כי מאחר שרוב לקוחות החברה נמצאים כיום באירופה, שם תתבצע גם ההנפקה.

לא בכדי נזהרים אנשי וויזקום בדבריהם. מאז אמצע 1997, אז החלה החברה למכור את מוצריה, היא עמדה במוקד כמה וכמה פרסומים על הנפקה ממשמשת ובאה בנאסד"ק בשווי חברה משוער שהתחיל ב-100 מיליון דולר ונסק במהירות עד ליותר מ-400 מיליון דולר, סכום שהפך כנראה למספר קסם מאז מכירת מירביליס. הידיעות על יציאה לבורסה הובאו לרוב כהערכות של "מקורבים לחברה" או של משקיעים בה. ההנפקה נשארה בינתיים על הנייר בלבד.

כיום עומד שווי החברה, על פי הערכת בית ההשקעות תמיר-פישמן, החתמים המובילים בהנפקה המתוכננת, על 80 מיליון דולר. בלי להיכנס עדיין לסיבות בגינן ההנפקה עדיין לא יצאה לפועל ולוויכוח שאפשר לנהל על כוחה של הטכנולוגיה שבידי וויזקום ועל עתיד מוצריה, בשוק ההון ובתקשורת כבר נוצרה אווירה של אכזבה מהחברה, שלא לדבר על תחושת כישלון. כשמתחילים ב-200 או 400 מיליון דולר, 80 מיליון נראים כפשרה מרה.

המשקיעים והציפיות רוני גורליצקי, סמנכ"ל שיווק בוויזקום, טוען שלתחושת האכזבה אין בסיס לאור נתוני המכירות, גם אם החברה עמדה בפני קשיים שיווקים אותם היה קשה לצפות: "כשמסתכלים אובייקטיבית על תוצאות הפעילות רואים, שלאחר שנה וחצי של עבודה אנחנו מרושתים על 25 מדינות, עם מוצרים ב-19 שפות, שנמכרו עד היום במאות אלפי יחידות". את האמירות על כישלון הוא מסביר בפער בין ציפיות המשקיעים בחברה לבין המטרות והיעדים הריאליים של הנהלתה. "כשיצאנו לדרך באמצע 1997", אומר גורליצקי, "נוצרו שני מסלולים נפרדים. בצד האחד עמד האתגר לקחת מוצר, פרי פיתוח של עדי ליפמן, להלביש אותו כמוצר צרכני ובפרק זמן קצר לשכנע את השוק העולמי לקבל אותו. זה מהלך אופרטיבי שכולל הקמת קו מוצרים וערוצי שיווק, כשצריך לקחת בחשבון שלכל מדינה יש תקנים אחרים ופילוח שונה של קהלי מטרה.

"בצד השני עמדו המשקיעים, עם השאיפות והציפיות שלהם, ואפשר לומר שהמספרים בראשית הדרך לא עמדו בקנה אחד עם החלומות של המשקיעים. כתוצאה מכך, בשלב מסוים, נוצרה התמודדות בינינו לבין המשקיעים, בתחושה שאנחנו לכאורה לא מצליחים. כיום הם יודעים להעריך שהמספרים שהיו להם בראש לא היו ריאליים, מבחינת גידול המכירות והחדרת המוצרים לשווקים השונים".

חלק מהמשקיעים הגדולים בוויזקום מכוונים, בעדינות ולא לציטוט, אצבע מאשימה כלפי המשקיעים הפרטיים הלא שגרתיים בחברה, שהובאו אליה על ידי מאיר שמיר והצליחו לעורר הרבה רעש תקשורתי, ולהעלות את רף הציפיות להתעשרות מהירה. גם שמיר עצמו מודה שרוב המשקיעים הם חברים קרובים שלו, שבשיחת טלפון אחת נקראו לדגל והתייצבו, אם מתוך אמונה אישית בו ואם מתוך ביטחון במוצר, לפני שהחברה העבירה להם אפילו פרזנטציות עסקיות.

בין המשקיעים האלה, שעל פי הערכות, כל אחד מהם השקיע כ-50 אלף דולר תמורת %0.25 ממניות החברה, אפשר למצוא את דן שילון, אברהם גרנט, עדי שטראוס, עו"ד אורי סלונים, רו"ח רפי עגיב, שמחה סדן, אבי לביא ועוד. בחברה יש, כאמור, גם משקיעים גדולים, חלקם מוסדיים, כמו דנבאר טכנולוגיות, ניר ואלי ברקת מבי.אר.אם, בית ההשקעות אופנהיימר וכן קרן פימי - קרן מזנין מבית בנק דיסקונט ובנק המברכט אנד קוויסט. שני האחרונים השקיעו בחברה יחד 4 מיליון דולר, במאי 1998. הכסף ניתן כמימון גישור תמורת אגרות חוב הניתנות להמרה, על מנת לאפשר לוויזקום לרכוש את חברת ליגטורה, המפתחת ומייצרת פתרונות טכנולוגיים לזיהוי תווים מודפסים.

הציפיות וההנפקה לאורה של כלכלת האינטרנט, היוצרת כמעט מדי יום מתעשרים חדשים, אפשר להבין את גובה ציפיות המשקיעים. אחת מתוצאות הלוואי הרבות של האינטרנט היא היעדר יכולת לראות דברים בפרופורציה. הכל נראה אפשרי ולוח הזמנים העסקי מתקצר כאשר המוצר שלכם לא רק נמצא ברשת מול עיני כל העולם בו-זמנית, אלא ניתן להשתמש בו מיידית, מבלי לצאת למרכז הקניות הקרוב ולרוכשו. שווי שוק אגדי של מאות מיליונים ואף מיליארדים הניתן בוול-סטריט לחברות אינטרנט מפסידות, מקשה באופן מעשי ויומיומי על פעילותן של חברות היי-טק שאינן פועלות בערוצי השיווק הווירטואלים.

מאיר שמיר לא מבין ולא מקבל את עצם הפער בין ציפיות החברה לציפיות המשקיעים: "אנחנו מעולם לא הבטחנו דבר למשקיעים, מלבד סיכוי מצוין שיפסידו את כל כספם. יותר מזה, כל משקיע שנכנס חתם על נייר בו הוא מצהיר שהוא משקיע בחברה בעלת סיכון גבוה ויכול לאבד את ההון שהשקיע. המספר 400 מיליון מעולם לא נאמר על ידנו ובגלל זה אין לנו בעיה כיום להתמודד עם המספרים האמיתיים. הפער הזה נוצר ממה שעלה על גלי האתר ואנחנו, למעשה, כלל לא קיבלנו מסרים של חוסר שביעות רצון מהמשקיעים".

גם שמיר וגם גורליצקי טוענים, כי בכל מקרה הם מעדיפים לצאת לבורסה עם שווי נמוך יחסית ולתת למניה להתחזק בהתאם לתוצאות החברה. לדברי גורליצקי, מצב הפוך - יציאה בערך גבוה ונפילה לאחר מכן - גורר אחריו משקיעים עצבניים יותר מכל סיטואציה אחרת.

אם כך, למה החברה לא יצאה לבורסה עד היום? הסיבות הרשמיות שהחברה ומקורבים לה מספקים, כוללות בעיקר את מצבו של שוק ההון האמריקני עד החודשים האחרונים. מנגד טוענים המקטרגים, כי הוויתור על נאסד"ק נעשה מחוסר ברירה, מתוך הבנה כי מדובר בבית אקסקלוסיבי מדי עבור החברה ותוצאותיה העסקיות עד כה.

המוצר והשיווק איך אתה עונה לאלה הטוענים כי החברה לא הצליחה להתרומם, גם כי נכנסתם לנישה של מוצרי צריכה אלקטרוניים, נישה שישראלים נכשלים בה בדרך כלל בעולם.

גורליצקי: "העובדות מוכיחות שהצלחנו, ולכן גם האמירה הקטגורית לגבי הצלחה בשיווק בעולם לא נכונה. כשיצאנו לשוק, אחד הקריטריונים של פרופיל השותף המפיץ היה, שהוא יהיה לידר בשוק המילונים.

"בגרמניה, למשל, אנחנו עובדים עם חברת סייקו. הם שאלו אותנו בתחילת הדרך מה הציפיות שלנו ואנחנו, שהשתמשנו אז במספרים של המשקיעים, אמרנו שאנחנו מצפים למכור 100 אלף יחידות בשנה הראשונה. הם הסתכלו עלינו בצורה מוזרה ואמרו שכאשר מדובר על מוצר שערכו בשוק הוא 200 דולר, בעיקר כשזה מוצר שדורש חינוך ולימוד, אם נמכור 10,000 יחידות בשנה הראשונה אז סימן שחדרנו לשוק. הם היו המומים כשגמרנו את השנה הראשונה עם מכירות של 60 אלף יחידות בגרמניה בלבד".

ובכל זאת, כשהמוצר יצא היה רושם שהוא יסחוף את השוק וזה לא קרה.

"המטרה שלי היא לא רק לצייר תמונה ורודה. בתחילת הדרך בהחלט עשינו טעויות, אבל החוזק של כל חברה זה ללמוד ולהשתפר. גילינו שההתנסות הראשונית של המשתמש עם המכשיר היתה בעייתית. זוהי מוטוריקה שלא רגילים לה, אין פה אינטואיציה באשר לדרך השימוש במכשיר. הרבה אנשים אפילו לא הבינו שצריך, למשל, להוריד את המכסה מעל הסורק בשעת השימוש. שיפרנו במהלך הזמן את הפלסטיקה של המכשיר ואלמנטים נוספים בו, וגם הוספנו קלטת וידאו שתסביר את השימוש".

איך התקבלה ההחלטה לגבי שוקי היעד?

"אנחנו מדברים על מוצר צריכה אלקטרוני שהקהל לגביו הוא דרשני, בעל מערכת ציפיות גבוהה, קהל שרוצה מכשיר קל, אינטואיטיבי, שאם הוא גם יוכל להכין לו קפה בבוקר זה אולי יספק את דרישותיו.

"בעולם האינטרנט והמחשבים אנשים מבינים את הבאגים, ומקבלים אותם באופן טבעי כמעט. לא כך בתחום שלנו. לכן, בגלל שלמוצר שלנו אין מימשק קל עם כפתורים, ובעצם זה מכשיר סריקה משוכלל אבל לא מוכר עדיין, אם היינו הולכים לסביבה של ה-PDA (עוזר דיגיטלי אישי), לא היה לו שם כל יתרון. הפוקוס שלנו היה למצוא את הנישה שבה יש למוצר ערך מוסף גבוה וזה אומר לתת לאנשים שצריכים לקרוא את הכלים להתמודד עם מילים בעייתיות. לכן החלטנו לחדור דרך שוק ה-Language reference".

באילו קשיים נתקלתם בתהליך החדרת המוצר?

"הקונפליקט המרכזי היה, שאם מסתכלים על חתך האוכלוסייה בעולם, רואים שהשוק הכי פתוח לקבל ולקלוט מימשקים חדשים ושונים, המבוססים על טכנולוגיה גבוהה, זה השוק האמריקני. האירופים מחכים בדרך כלל להצלחה שם והולכים אחריה. לעומת זאת, אנחנו בחרנו באפליקציה שעוזרת להתגבר על שפות זרות ביחס לשפה האנגלית ולכן היא פונה דווקא לשוק האירופי ולמזרח הרחוק, שהם שווקים שמרניים וקשים יותר.

"המעניין הוא, שלמרות ההחלטה ששוק היעד הראשוני שלנו הוא לא ארה"ב, בגלל שהצגנו מוצר שעוסק בתרגום מאנגלית, הרי התגובות שקיבלנו הובילו אותנו חזרה לכיוון השוק האמריקני. היו שני הדים מרכזיים למוצר. אחד הוא שהרבה מהמוסדות המלמדים שפות זרות בעולם מעדיפים שהלומדים לא יישענו על תרגום בשפת אימם, אלא יקבלו הסבר למלה המבוקשת בשפה הזרה עצמה, כלומר באנגלית.

"ההד השני הגיע מארה"ב. שם, אמרו לנו שיש אמנם שוק לתרגומונים, אבל הוא מאוד סגמנטי ודורש כניסה להמון תת-שווקים. מערך ההפצה והשיווק בארה"ב מרושת לשוק של מסה, שלא ייקח את התרגומונים, אבל יש אפשרות שייקח את הקוויקשנרי בתור מילון אנגלי-אנגלי, וזה אכן היה המוצר השני שפיתחנו".

המכירה בקמפוסים את מה שלמדה וויזקום מטעויותיה באירופה ובמזרח היא מנסה לתקן בחדירה לארה"ב, עם הקוויקשנרי המתרגם מאנגלית לאנגלית. גורליצקי מספר על משלחת אנשי שיווק של וויזקום שיצאו לסיור ב-100 קמפוסים ברחבי ארה"ב: "למדנו שקהל היעד העיקרי הוא הזרים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב, ובדרך כלל אין להם בעיה כספית. יותר מ-%10 מסך הסטודנטים בארה"ב הם זרים. מדובר ב-4,000 קמפוסים וב-2.6 מיליון סטודנטים. הערוצים קיימים כבר, בצורת חנות הקולג' הנמצאת בכל קמפוס, הצורך הלימודי קיים וההשקעה שלנו צריכה להיות במודעות - איך מביאים את הסטודנטים לדעת שיש פתרון".

מה הם ערוצי המכירה העיקריים שלכם בעולם?

"לפני המכירה חשוב היה לנו לקבל את תמיכת מוסדות הלימוד, הן כערוצי שיווק ישירים או כממליצים על המכשיר והן בתור אסמכתה ליישום הטכנולוגי שלנו. כיום אנחנו פועלים באמצעות מוסדות בסין, יפן, ספרד, פורטוגל, גרמניה, צרפת, קוריאה ועוד. רק לברליץ ביפן יש 100 בתי ספר, ולרשת איתה אנחנו עובדים בספרד יש 200 בתי ספר. החתך הכי טוב למכירה עצמה, כך גילינו, הוא הדיוור הישיר, כי לאנשים שמסתכלים בקטלוגים יש זמן לקרוא על המוצר ולהבין אותו. כיום, %50 מהמכירות שלנו מתבצעים בדרך הזו, כשצריך לדעת שבארצות כמו גרמניה, צרפת ואנגליה %40 מכלל קניות הצרכנות נעשים באמצעות קטלוגים".

הטכנולוגיה והעתיד אנשי שיווק ומומחים משוק ההון מעריכים, שהסיכוי של וויזקום לפרוץ אצל הצרכנים וגם בבורסה קטן, בגלל שמדובר בחברה ישראלית קטנה עם מוצר אחד, המבוסס על טכנולוגיה לא בשלה.

"אני לא מקבל את זה. הרבה אנשים מנסים להשוות את המספרים שלנו לאלה של אפיליידי (מכשיר להסרת שיער לנשים) ולהוכיח בכך שלא הצלחנו לפרוץ לשוק. גם שם אמנם דובר על מוצר חשמלי אחד, פיתוח ישראלי, שיוצר כאן ופרץ לשוק העולמי, אבל אני חושב שההשוואה לא נכונה ויש כמה הבדלים בסיסיים.

"קודם כל, קהל היעד של האפיליידי היה %50 מאוכלוסיית העולם. דבר נוסף הוא הסיבה שבגללה אנשים מבצעים קניות. אנשים קונים משתי סיבות, או כדי לספק צורך קיים או כדי להתנסות בדבר חדש ומעניין, ואז מחיר המוצר מאוד חשוב. מחיר האפיליידי, שהיה כ-60 דולר, איפשר לו לעבור את רמת הצורך ולחדור לרמת ההתנסות. במחיר הקוויקשנרי, שעדיין עומד על כ-200 דולר, זה לא כך.

"זו גם אחת הסיבות שאנחנו פועלים במרץ, באמצעות התייעלות טכנולוגית, להוריד את מחיר הקוויקשנרי ל-99 דולר, רמת מחיר המאפשרת לחדור במסות. בנוסף, האפיליידי לא הצריך את חינוך השוק מבחינת המימשק שלו, שהיה אינטואיטיבי. כמה אנשים בעולם עבדו עם סורק ידני לפני הקוויקשנרי?

"לדעתי, האנלוגיה הנכונה למקרה שלנו היא העכבר של מקינטוש, שיצא לשוק ב-1986. לאנשים היה קשה לקלוט את הדבר הזה, שדרש קואורדינציה של עין ויד. רק כאשר מייקרוסופט יצאה ב-1989 עם אותו עכבר, זה איפשר לשוק לקבל את הפיתוח, בגלל שלכולם היה מייקרוסופט וזה פשוט חדר. זו אותה פיסגה שאנחנו צריכים לעבור ולכן אין לנו אינטרס לבודד את המימשק שלנו לקוויקשנרי בלבד.

"הכיוון שלנו הוא לפתוח את הטכנולוגיה והארכיטקטורה ולאפשר למפתחים בפלחים שאין לנו ידע בהם לפתח מכשירים עם אותה טכנולוגיה. אנחנו כבר נמצאים במו"מ עם חברות שונות בנושא הזה, כשאנחנו ניתן רשיונות לשימוש בטכנולוגיה ובפטנטים שלנו. ככל שהמימשק של הקוויקשנרי יהיה נפוץ, כך העולם יקבל את דרך החיים הזו".

התחומים שגורליצקי רואה כפתוחים למימשק הקוויקשנרי רבים: "אם הסורק הידני של וויזקום יוחדר לטלפונים הסלולריים, הם יוכלו לסרוק מספרי טלפון מהנייר ולהכניסם ישירות לזיכרון. סופרמרקטים וחנויות אחרות יוכלו לספק לכל קונה בעת הכניסה לחנות עט אלקטרוני, על המדפים תהיה דוגמה מכל מוצר והלקוח יסמן, בעזרת סריקה, כל מוצר שהוא רוצה. המידע יעבור למחסן החנות ובסיום יחכו המוצרים הארוזים ללקוח.

"באותו אופן ילכו רופאים בבתי חולים עם העט ויכניסו אליו נתונים על מצב החולים והתרופות הנדרשות ובסוף ביקורי החולים יחברו את העט למחשב והמידע הרלוונטי יעבור לקובץ הראשי של בית החולים".

חלק מהאפליקציות אליהן מתייחס גורליצקי ניתנות ליישום, בפיתוח מתאים, כבר בקרוב. חלק אחר מחייב הוספה של זיכרון לעט, דבר שיהפוך אותו לדו-כיווני ולבר-חיבור למחשב, בתור אמצעי פריפריאלי.

הכנסת זיכרון לקוויקשנרי, אם כמכשיר עצמאי ואם בהפיכתו לאפליקציה מתחום שימושי אחר, מהווה גם את תשובתו של גורליצקי לטענות בדבר העובדה שוויזקום נדונה להישאר חברה קטנה של מוצר אחד, ייעודי מאוד ומוגבל, ללא דור המשך.

לדבריו, יש למכשיר דור המשך, בדיוק מהסוג שיאפשר את הפריצה הגדולה של החברה: "בדור הבא, שעתיד לצאת במהלך השנה הנוכחית, הקוויקשנרי יהפוך ל-Input device בעל יכולת לקלוט נתונים בצורה מהירה וגמישה. תארי לך שאני חוזר מתערוכה עם 200 כרטיסי ביקור ובמקום להקליד אותם ידנית בספר הטלפונים האלקטרוני שלי, אני סורק אותם ומעביר את כל המידע תוך התחברות למחשב. או שאוכל להוריד מהמחשב אל הקוויקשנרי קובץ של מילון אנגלי-צרפתי, אם אסע, למשל, לשבוע סקי בצרפת. ברגע שנפרוץ מהפלח של ה-language reference, ניכנס לשוק של מיליוני יחידות".

שלוש תהיות השאלה הגדולה היא, אם וויזקום היא שתזכה לאכול את העוגה שהיא מרגישה שאפתה. זה לא בטוח. ראשית, גם בנישה הצרה של עטים אלקטרוניים בעלי יכולת תרגום יש לחברה לפחות שני מתחרים (Pocket pen של חברת סימנס ו-Cpen של החברה השוודית Ctechnologies).

שנית, עדיין בתחום הצר של תוכנות תרגום, לקוויקשנרי יש אלטרנטיבה בדמות תוכנות תרגום ממוחשבות המורדות חינם באינטרנט, דוגמת בבילון, המתרגמת בלחיצת כפתור מאנגלית לעברית. מאחר שחלקים גדלים באוכלוסייה קוראים חומרים כתובים ישירות מהמחשב, הרי שהתוכנות האלה מהוות פתרון מצוין וזול.

שלישית, ואולי החשוב מכל כאשר יוצאים מהנישה הצרה של התרגום, קיימים בשוק מוצרים מוכחים ומצליחים, דוגמת הפאלם פיילוט, עם יתרון עצום על הקוויקשנרי בתור הגדג'ט שיתפוס את הנישה הרחבה ביותר. באחרונה פורסם כי שתי רשתות המזון הגדולות בבריטניה, טסקו וסיינסברי, הכריזו כי יספקו ללקוחותיהם, בכניסה לחנות, פאלם פיילוט, המצויד בקורא בר-קוד, על מנת לייעל את הקנייה המקוונת.

גורליצקי טוען שלסורקים של וויזקום יתרון מוכח על פני סורקים אחרים, דוגמת סורקי הבר-קודים, הדורשים מהירות קבועה ולא גמישים ליד רועדת, למשל. לטענתו, הסריקה של הקוויקשנרי דורשת פחות הכשרה מוטורית ולכן יהיו יותר קופצים על קבלת רשיונות מוויזקום מאשר מחברות בעלות טכנולוגיות סריקה אחרות. לאמירה הזו אפשר להתייחס בספקנות. הרי ההיסטוריה של עולם המחשבים הוכיחה שלא תמיד הטכנולוגיה הטובה יותר שולטת.

בעתיד הנראה לעין, סביר שפלטפורמה טכנולוגית אחת תאחד את זרימת הנתונים בין מה שאנחנו רואים, שומעים וקוראים. מפתחי הגדג'טים למיניהם יצטרכו להתאים עצמם למנצח במלחמה המתקיימת בין ענקים כמו מייקרוסופט וסאן, על זהות הפלטפורמה הזו. אחת הסיבות, למשל, שמכשיר הניוטון של חברת אפל נכשל, היא שהוא לא 'דיבר' עם הפלטפורמות השולטות, כמו חלונות. זה היה ניסיון של גדג'ט להשתלט על הפלטפורמה.

לעומת זאת, הסיבה שבגללה הצליח הפאלם פיילוט באופן גורף כל כך היא, שהוא פשוט הצליח להפוך את שינוע האינפורמציה בין מערכות שונות לנוח, יעיל ומהיר. גם אם הקוויקשנרי הוא מוצר מוצלח בפני עצמו, עדיין עומדת השאלה אם וכיצד הוא יצליח לפרוץ מהנישה הסגורה שלו ולהשתלב בעולם המחשבים והאלקטרוניקה העתידי. מכירות, רווחים, משקיעים להתייחס למוצר אלקטרוני כהצלחה מרגע שמכר יותר ממיליון יחידות. וויזקום עוד לא הגיעה לשם, היא גם עדיין רחוקה מלעבור את מחצית הדרך. החברה לא מספקת נתוני מכירות. בעבר פורסם שאת 1997 סיימה עם הכנסות של 10 מיליון דולר, כולן ממכירות החל ממחצית השנה, ובהפסד של 15 מיליון שקל.

נהוג אחד המשקיעים הגדולים בחברה מסר לנו נתון של 18 מיליון דולר מכירות בשנה, בהתייחס לתקופה שבין מחצית 1997 למחצית 1998. בהסתמך על הנתון הזה, בהנחה שרוב העטים אכן נמכרים ב-200 דולר (בישראל, למשל, המחיר נמוך יותר) ובחישוב המירווח בין המחיר בו יוצא המוצר משערי המפעל, לבין המחיר הסופי לצרכן (ברוב השווקים של הקוויקשנרי מדובר בפקטור של 2.5), החברה מכרה בתקופה הנ"ל 225 אלף יחידות. בוויזקום מבקשים אמנם להתייחס בזהירות לנתונים הנמסרים על ידי משקיעים בחברה, אבל סביר להניח שמדובר במספר יחידות קרוב.

וויזקום מעסיקה כיום 80 עובדים, מתוכם 6 במכירות ושיווק (רוב השיווק מתבצע דרך סוכנים ומפיצים בלעדיים). הייצור מתבצע במפעל בהר חוצבים בירושלים ובסין.

מחזיקי המניות בחברה הם קבוצת מבטח שמיר (כ-%20), חברת ליפמן (כ-%40) בנק ההשקעות אופנהיימר (כ-%10, כאשר מדובר במניות של אופנהיימר וכן במניות של פרטיים המוחזקים על ידי הבנק), חברה לנאמנות של בנק הספנות עבור משקיעים שונים (%19) ובעלי המניות בחברת ליגטורה (%11).

החברה הוציאה לשוק עד היום 5 מוצרים שונים: הקוויקשנרי המקורי, המתרגם מאנגלית לשפה אחרת. קיימים 19 וריאציות של העט, ב-19 שפות שונות; מולטי קוויקשנרי, הכולל 3 שפות - אנגלית, גרמנית וצרפתית; קוויקשנרי D-fine - מילון אנגלי-אנגלי. קוויקשנרי voice - מתרגם בתוספת השמעת המילה בקול. מדובר בעט שקיים ב-5 שפות שונות, המאפשר לחברה לפנות לנתח שוק גדול של לקויי למידה ודיסלקטים, הזקוקים להשמעת המלה; קוויקשנרי Reading pen - עט המכיל מילון אנגלי-אנגלי שמשמיע בקול גם הוא, את המילים הנבחרות.

בישראל נמכרו 50 אלף יחידות, לעומת 60 אלף בגרמניה, למשל. ניתן היה לצפות שהמספרים יהיו גבוהים יותר ולו בגלל המחיר הנמוך יותר (מחיר העט בארץ קרוב ל-154 דולר) וההיכרות עם המוצר, בגלל התקשורת הרבה שקיבל מעצם היותו פיתוח ישראלי. החברה כנראה לא שבעת רצון מנתוני המכירות בארץ, והחל מתחילת ינואר היא לקחה את מושכות השיווק מיורוקום, שהיתה עד עכשיו המפיץ הבלעדי של המכשיר בארץ. לדברי רוני גורליצקי, בימים אלה נבנה מערך שיווקי שידחוף את קו המוצרים.

ביורוקום אומרים בתגובה על ההחלטה שהפרידה עוד לא סופית, ובכל מקרה היא נעשית ברוח טובה: "מאחר שאנחנו מתמחים בתקשורת, ניסינו לשלב את המכשיר בערוצי ההפצה שלנו, כאשר במקביל וויזקום מפתחת ערוצים עצמאיים משלה. הנושא עוד לא הוכרע סופית, אבל כנראה שנמשיך לעבוד עם וויזקום, רק במינון נמוך יותר"

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988