התאחדות התעשיינים מזהירה מפני פגיעה בתעשייה בשל העליה במחירי הנפט

"אם התייקרות מחירי הנפט תימשך עוד כחודש, בעת שארה"ב ואירופה נכנסות לחורף הקר, תבוא התייקרות זו לידי ביטוי בהתייקרות עלויות חימום הבתים ובעלייה נוספת במחירי הדלק למכוניות, שוק התעופה העולמי יתייקר ויפגע מאוד, וכל הכלכלה העולמית עלולה להיעצר כי לצרכנים לא ישאר כסף פנוי למוצרים אחרים שמתייקרים, חוץ מהחימום והדלק למכוניות".

כך אומר לגלובס יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים, אלי יפה, שהוא גם מנכ"ל כרמל מיכלים, בעלת היקף פעילות של כ-50 מיליון דולר, כולו לייצוא. לפיכך, הוא מוסיף, המשך התייקרות מחירי האנרגיה עוד כחודש, משמעותה תהיה ירידה בכלל הביקושים העולמיים.

יפה מעריך כי ההשפעה הגדולה ביותר של התייקרות מחירי הנפט, שהמשיכו לעלות ביום שישי האחרון ונסגרו לראשונה ביותר מ-50 דולר לחבית, צפויה בראש ובראשונה על התעשיות הכימיות הכבדות (כימיקלים לישראל ואחרים), ותעשיית הפלסטיק שהיא נגזרת של הכימיה.

בגל השני מושפעים, לדבריו, מפעלי המתכת (פלדה, אלומיניום וחישולים), תעשיית הניר (ניר חדרה ואחרים). גם תעשיית המזון תיפגע מההתייקרות, בעיקר מאפיות שהן במיוחד עתירות אנרגיה.

למעשה, הוא מוסיף, "אין כמעט תחום תעשייה שלא יפגע מהתייקרות מחירי הנפט, שכן כל תעשייה תשלם על התייקרות הסולר, הדלק, החשמל שהיא צורכת, לצד ההשפעה על מחירי חומרי הגלם".

סך התשומות לתעשייה הישראלית יתייקרו בכמיליארד שקל לשנה, שהחלו לבוא לידי ביטוי כבר לפני 3 חודשים (בהיקף כ-80 מיליון שקל לחודש). בתוך אומדן ההתייקרות נכללות התייקרויות ההובלה היומית (עקב התייקרות מרכיב הדלק בהובלה הימית בכ-30%) וכן עקב התייקרות חומרי הגלם המיובאים.

לדברי יפה, "אם ההתייקרות תגולגל על הצרכן ואיזה שיעור יגולגל, זו שאלה של ביקוש והיצע בשוק הישראלי, בעוד בייצוא זה יהיה מאוד קשה. מוצרים בפיקוח זכאים חלקם להתייקרות, בשל כך שמחירי האנרגיה נכללים בנוסחת הפיקוח, ולגבי המחירים האחרים, השאלה תלויה כאמור, בביקושים במשק".

עוד הוא אומר כי "התעשייה הישראלית צריכה לחשוב איך לשמור על נתח השוק שלה בשוק יורד. אבל דווקא כרגע נעשים צעדים הפוכים לכך. אם תשומות האנרגיה לתעשייה יתייקרו בישראל ובעולם במקביל, אין לי מה להלין על כך כי היחס נותר זהה.

"הבעיה היא שאצלנו הטילו בלו על הסולר שהיה בגובה 60 אגורות לליטר ועכשיו הוא 30 אגורות לליטר. שר האוצר, בנימין נתניהו קרא לו בחודש ינואר השנה `בלו למימון גדר ההפרדה`, ועדת הכספים עדיין לא אישרה את ה-60 אגורות, לכן חזרו ל-30 אגורות שנגבים בינתיים בצו, בלי שהם אושרו בידי ועדה פרלמנטרית כלשהי".

התעשייה טוענת כי הטלת הבלו על הסולר, דווקא בתקופה זו, מפריעה לתחרות של התעשייה הישראלית בשוק העולמי. לכן, לדברי יפה, "דווקא עכשיו זה הזמן להוריד את הבלו הזה, כדי להתחרות בשוק שבו הביקושים הולכים וקטנים. לפחות אז נהיה בתחרות שווה, ולא עם ידיים קשורות מאחורי הגב".

בנוסף, טוען יפה כי עתה נוכחת התעשייה הישראלית במחירים הנובעים מאי התקדמות פרויקט הגז הטבעי בקצב שדרשה. לדבריו, "אם פרויקט הגז הטבעי היה מתקדם ומגיע לתעשייה בקצב שביקשנו ודרשנו ולא היה נסחב שנים, היה לתעשייה מקור אנרגיה חלופי שלא תלוי במחירי האנרגיה העולמי, אלא נקבע בחוזה אספקה מראש. אז היינו מקבלים יתרון עולמי וכובשים עוד נתח שוק". אולם, "להערכתנו ייקח עוד 5-6 שנים לפחות עד שגז טבעי יגיע בישראל לתעשייה, כי כרגע עוד לא נחתם הסכם עם המצרים וגם לא עם בריטיש גז, וגם אין צנרת שתוביל אותו לתעשייה".