דליפות דלק מבסיס חיל האוויר בחצור מזהמות מי תהום מזה 21 שנים - ודבר לא נעשה

צה"ל אימץ בתחילת 1999 מדיניות לטיפול באיכות הסביבה, אך מימושה מתנהל בעצלתיים

21 שנים לאחר שהתברר שבסיס חיל האוויר בחצור מזהם בצורה חמורה את אקוויפר החוף, טרם טיפל צה"ל בבעיה. כך מגלה היום (א`) מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, בפרק העוסק בטיפולם של משרד הביטחון וצה"ל בנושאי איכות הסביבה.

גולדברג מוסר, כי מצא בנושא זה "ליקויים, חלקם יסודיים, המצביעים על תמונת מצב מדאיגה". הוא מדגיש, כי בשל הפריסה הרחבה של בסיסי צה"ל, יש לצבא השפעה רחבה ומשמעותית על איכות הסביבה, והוא מקור פוטנציאלי לזיהום חמור בכל התחומים.

מדיניות צה"ל בתחום איכות הסביבה אושרה כבר בפברואר 1999, אך יישומה מתנהל בעצלתיים. בלשונו של גולדברג: "טרם הונחו יסודות עיקריים הדרושים למימושה של המדיניות שנקבעה". בין הממצאים בנושא זה:

שלושת הפיקודים ואגף כוח האדם לא שלחו מזה שנתיים נציגים לדיוני ועדת ההיגוי המטכ"לית לאיכות הסביבה.

העבודה על הכנת הוראת פיקוד עליון בנושא איכות הסביבה החלה בסוף 1997 אך טרם נסתיימה.

צה"ל ומשרד הביטחון לא ערכו סקר בכל יחידות צה"ל במטרה למפות את המפגעים והסיכונים הסביבתיים בכל בסיס.

צה"ל לא הניח תשתית לשילוב היבטי איכות הסביבה בביקורות מקצועיות ומטכ"ליות הנערכות ביחידותיו.

צה"ל לא קבע נהלים לטיפול באירועים חירום של איכות הסביבה, והמידע המגיע לאגף התכנון על אירועים כאלו הוא חלקי בלבד.

חיל האוויר, חיל הים ואגף הטכנולוגיה הם הגופים היחידים שגיבשו תוכניות רב-שנתית לטיפול באיכות הסביבה, אך ביצוען בפועל חלקי בלבד לעומת התכנון והתקציבים שהוקצו לנושא.

בין צה"ל לבין המשרד לאיכות הסביבה קיימת מזה שנים מחלוקת בנוגע לתחולת חוקי איכות הסביבה על הצבא. כמעט כל פעילותו של צה"ל בתחום נעשית בלא קבלת היתרים כחוק מהמשרד, ולאחרון אין מידע לגבי צה"ל הדרוש לו למילוי תפקידו.

במצב זה, אין פלא שליקויים סביבתיים חמורים נמשכים שנים ארוכות. מינהלת הכנרת הצביעה בינואר 2001 על עשרות מקרים בהם זוהמו קרקעות במחנות צה"ל בצפון הארץ בשמנים ובדלקים; רוב הליקויים נמצאו שוב בנובמבר 2003.

תחנות הדלק בצה"ל אינן עומדות בדרישות התקנות שנועדו למנוע זיהום של הקרקע ומקורות מים, שכן הצבא התעלם מההוראה הברורה להקימן על משטחים הבנויים מחומר אטום שימנע חלחול של דלק. דליפות של דלק סילוני אירועו בבסיס חיל האוויר רמת דוד; מיכלים נוספים באותו בסיס ובתל-נוף אינם עומדים בתקנים.

בסוף 1983 התברר, שדלק מבסיס חיל האוויר בחצור מזהם את האקוויפר באותו איזור. מאז, עוסקים בבעיה צה"ל, משרד הביטחון, נציבות המים ומקורות אך פיתרון לא נמצא.

המלצותיו של גולדברג כוללות בין היתר:

על משרד הביטחון, צה"ל והמשרד לאיכות הסביבה לקבוע אמות מידה להחלת חוקי איכות הסביבה על צה"ל. על צה"ל להעביר למשרד לאיכות הסביבה את כל המידע שהוא חייב להעביר.

על משרד הביטחון לשנות את המצב הקיים, בו האחראים במשרד לבינוי אחראים גם על איכות הסביבה, מצב היוצר ניגוד עניינים. כמו כן, עליו לחולל שינוי מהותי בתיפקוד הוועדה לשמירה על איכות הסביבה במערכת הביטחון.

על צה"ל ליישם את המדיניות שנקבעה לפני חמש שנים, כולל מיסוד תהליכי העבודה בתחום איכות הסביבה, פרסום פקודה כוללת בנושא, ביצוע סקר סיכונים בבסיסים ומיסוד פעילות הבקרה.