ביהמ"ש איפשר לפתוח בהליכי רישוי לקבלת היתרי בנייה לחלקות שלא נרשמו במרשם המקרקעין

שופטת בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, יהודית צור, הורתה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים לאפשר לשבעה תושבים במזרח העיר לפתוח בהליכי רישוי לקבלת היתרי בנייה לחלקות שרכשו. הליכי הרישום ייפתחו למרות שהחלקות לא נרשמו במרשם המקרקעין ולא מתנהלים לגביהם פנקסי מקרקעין. בכך קיבלה השופטת את העתירה שהגישו התושבים באמצעות עוה"ד רז כהן ודורית ויטמן נגד הוועדה המקומית.

צור קבעה כי כאשר מדובר בנכס שאינו רשום במרשם המקרקעין ניתן להסתפק ברישום בעל ערך פחות בהרבה, שאין בו משום הוכחה בדבר בעלות אלא לכל היותר ניתן ללמוד ממנו על זיקה וקשר לכאורה לנכס.

לפיכך קבעה צור, כי בהתאם לחוק, נחשב בעל זכות בנכס אשר חתימתו נדרשת על בקשה להיתר בנייה לקרקע, "מי שחייב עליו בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים".

השופטת מציינת, כי הרישומים במס רכוש אינם ראייה להוכחת בעלות, אך על- פי החוק ניתן להסתפק ברישום זה כאשר מדובר בנכס שאינו רשום במרשם המקרקעין.

שבעה תושבים ממזרח העיר בירושלים רכשו ב-1997-2001, ארבע חלקות קרקע בשכונת בית חנינא ובכפר שועפט הסמוכים לעיר. מדובר בחלקות המיועדות למגורים על-פי תוכנית בת תוקף.

החלקות לא נרשמו במרשם המקרקעין ולא מתנהלים לגביהם פנקסי מקרקעין. הוועדה המקומית סירבה לפתוח בהליכי רישוי לקבלת היתר בנייה לחלקות, לאחר שקבעה כי על המבקשים להיות הבעל הרשום או החוכר בנכס.

צור קבעה, כי הרשויות הפועלות מכוח חוקי התכנון והבנייה למתן היתרים לבנייה אינן קובעות את הזכויות המהותיות בקרקע ואין במתן היתר הכרה וקביעה כלשהי שיש בה כדי להשפיע על הזכויות הקנייניות.

על-פי הפסיקה, עיסוקן של רשויות התכנון בכל הנוגע למתן היתרים מתמקד בשאלות תכנוניות והן אינן אמורות לפסוק ולהכריע בשאלת הזכויות הקנייניות בנכס.

לדבריה, לאור האמור די שהמבקשים הם אלה המשלמים מס רכוש וקרן פיצויים. (עת"מ 333/04).