מדד המחירים לצרכן, שיתפרסם ביום שישי, צפוי להציג עלייה של 0.1% בחודש ספטמבר. כך עולה מסדר הכלכלנים החודשי של "גלובס". טווח התחזיות של הכלכלנים צר למדי ונע בין צפי למדד אפסי לבין עלייה של 0.2%. אם תתממש תחזית זו, הרי שהאינפלציה ב-3 הרבעונים הראשונים של השנה תעמוד על 1.5% בלבד.
בנוגע להמשך הדרך, צופים הכלכלנים השונים כי בחודש הבא כבר תרשם עלייה משמעותית יותר במדד, וכי זה יעלה ב-0.2% (טווח התחזיות: 0%-0.4%).
בנוגע לשנה כולה, מעריכים הכלכלנים שהשתתפו בסקר כי האינפלציה תסתכם ב-2% בממוצע, כשטווח התחזיות נע בין 0.9% (התחזית החריגה במשאל, של אקסלנס-נשואה) לבין 2.5%. המשמעות - הקונצנזוס בקרב הכלכלנים צופה שבמהלך הרבעון הרביעי יעלה המדד בכ-0.5% בלבד. בהנחה שתחזית אוקטובר תתממש (עלייה של 0.4% במדד), הרי שבנובמבר-דצמבר תרשם עלייה מצרפית של 0.2% בלבד במדד המחירים לצרכן.
אחד הגורמים הממתנים את עליית המדדים הוא נושא המט"ח. בחודשים האחרונים לא רק שהשקל אינו נחלש מול הדולר (מטבע ההתייחסות המרכזי מול השקל), אלא שהשקל אף מתחזק ביחס אליו. כיום נסחר הדולר ברמות של 4.46 שקלים בלבד - רמות שמגלמות ייסוף של 3.8% מאז השיא השנתי, שנרשם במאי ופיחות של 1.8% בלבד מתחילת השנה.
"אין גורמי צמיחה"
ד"ר רחל שיינין, מנכ"ל מודלים שוקי הון, אומרת שמעל להתנהגות שער החליפין, הנושא המרכזי שתורם למיתון האינפלציה הוא המשך מגמת הביקושים הנמוכים, שמאפיינת את המשק בחודשים האחרונים.
* המחצית הראשונה של השנה הנוכחית החלה בהתעוררות בביקושים - מגמה שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הולכת ודועכת בחודשים האחרונים.
"בתחילת השנה היה איזשהו פיצוי לשנה שעברה. בתחילת 2003 הייתה עוד המלחמה בעיראק, שדיכאה את הביקושים במשק. תיקון לכך ראינו במחצית השנייה אשתקד, ואת המשך המגמה ראינו בתחילת 2004. הבעיה היא, שכרגע אין גורמי צמיחה חזקים בתוך המשק.
"הדגש העיקרי הוא על האבטלה המאוד גבוהה. גם כללי המדיניות של הממשלה אולי לא מצמצמים, אבל גם לא מרחיבים בצורה משמעותית, לאור הקיצוצים הנרחבים שבוצעו בתקציב".
* מאידך הייתה הפחתת מיסים די משמעותית.
"קיצוץ המיסים הביא לקפיצת מדרגה ברבעון השני, אבל לא נעשתה מהפכה דרמטית. ישנה הפחתה הדרגתית, שנתנה התאוששות מסוימת בביקושים, אבל זו כבר מיצתה את עצמה. אם מסתכלים בסך הכל על תקציב הממשלה, לא מדובר בתקציב שעודד צמיחה וביקושים במשק".
להוריד את הריבית
* לפחות המדיניות המוניטרית של בנק ישראל הייתה מדיניות מרחיבה.
"הריבית אומנם ירדה, והיא ריבית נורמלית, אבל זו לא ריבית נמוכה. זו לא ריבית שהיית מצפה למשק עם אבטלה כל כך גבוהה. בארה"ב, למשל, הורידו את הריבית ל-1% כשהיה חשש מפני התפרצות של אבטלה והעמקת המיתון. אצלנו הריבית נתקעה על 4.1%".
* השאלה היא, האם הריבית יכולה לרדת עוד? האם לא קיים סיכון שבו הריבית תהיה נמוכה מדי, והסצנריו של תחילת 2002 יחזור על עצמו?
"לאף אחד אין תשובה מוחלטת לעניין הזה והברומטר היחיד הוא התנהגות שער החליפין. זו לא מצביעה על כך שאנחנו נמצאים בבעייתיות או על חששות מפני סגירת פער הריביות בינינו לבין ארה"ב. לוקחים שלייקס על שלייקס, כלומר בריבית של 4.1% זה נראה ששער החליפין יציב, ואז אולי אפשר להוריד את הריבית - אבל אף אחד לא מנסה לעשות זאת, כי לא רוצים לקחת סיכון. לוקחים מרווח ביטחון, שבמצבו של שוק העבודה הוא נראה לעתים גבוה מדי".
* כשבעולם הריביות נמצאות במגמת עלייה, הורדה נוספת של הריבית בשוק הישראלי, לא עלולה לגרור מפץ גדול בשוק המט"ח?
"בגוש האירו הריביות לא עולות, וגם בארה"ב העלייה מאוד מתונה והפערים מספיק גדולים מול השקל. נכון לעכשיו, הריבית בישראל היא ריבית סבירה, אבל לא ריבית שמעוררת צמיחה".
* אז את קוראת לנגיד בנק ישראל, דוד קליין כן להוריד את הריבית?
"לדעתי, אפשר להוריד עוד את הריבית, ואולי לנסות את התחום שבין 3.5%-3.8%. אבל לא מדובר בהורדות שהיו עושות מהפך גדול, ובסך הכל מדובר בהורדות די סמליות.
"מה שיכול היה להביא את המפנה זה הגדלת ההשקעות הממשלתיות בתחום התשתית. אלו לא חייבות לבוא דרך התקציב, אלא באמצעות הסקטור העסקי באמצעות פרויקטים בשיטת ה-BOT וה-PFI. פרויקטים כאלה היו יכולים להניע שוב את גלגלי המשק, כי הסקטור העסקי לבדו לא יכול למשוך את המשק קדימה".
השפעה הנפט שולית
"מישהו צריך להפעיל מבער אחורי. מאחר ובתחום המוניטרי אין עוד הרבה מה לעשות, מי שיכול להפעיל את המבער האחורי הוא התחום הפיסקלי, ויש מה לעשות. אני לא מדברת על נטיעות עצים ודברים מהסוג הזה, אלא על הדברים הנכונים - מילוי חוסרים אמיתיים של המשק באמצעות מיזמי תשתית חשובים. הוכחה להצלחת פרויקטים כאלה היא כביש חוצה ישראל או פרויקטים של התפלה".
אחד הנושאים החמים ביותר בעולם כיום הוא נושא הנפט. בימים האחרונים מאתגרים מחירי הנפט רמות שיא חדשות ומתקרבים ל-55 דולר לחבית, כשבעולם כבר מדברים על אפשרות לרמות של 60 דולר לחבית ואף יותר.
לדברי ד"ר שיינין, דווקא בישראל השפעת העלייה במחירי הנפט מהותית פחות כשמסתכלים על האינפלציה.
"באופן יחסי השפעת הנפט על המשק הישראלי היא שולית ביחס למשקים האחרים, משום שאצלנו יש מרכיב מס קבוע גבוה. לכן, עלייה במרכיב המשתנה, קרי מחיר הנפט בעולם, משפיעה פחות על העלייה הכוללת של מחיר הדלק, ולכן התמסורת בין העלייה במחירי הנפט בעולם לבין המחירים בישראל קטנה יותר, ולכן ההשפעה על המדדים נמוכה יחסית לעולם". *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
