פינס ייזום דיון בוועדה לביקורת המדינה על אכיפת מתן פיצויים בגין מעצרי שווא

"זו תופעה מאוד עגומה, שבהחלט יש מקום לשים אותה על סדר היום הציבורי ולשים על השולחן מספר מקרים בולטים. מבלי שבדקתי את זה לעומק, תחושת הבטן שלי היא מאוד קשה.

"המשטרה עוצרת, עושה דרמטיזציה, משתפת פעולה עם התקשורת, שמבליטה את הדברים כי היא מעוניינת למכור עיתונים. לשני הצדדים יש אינטרסים זהים. גם קציני המשטרה הם היום רודפי פרסומת, כמו פוליטיקאים וסלבריטיז אחרים.

החיפוש אצל ביבי

"הקצינים, גם אם אין להם כלום ביד, רצים לתקשורת במקום לעשות את עבודת המשטרה. הם יוצאים עם בשורות כאלה ואחרות, ומקבלים חשיפה וסנסציות, גם אם אחר כך שום דבר לא קורה.

"דוגמה אחת חרוטה לנגד עיני - איך ראש יאח"ה, תת-ניצב מירי גולן, השתתפה אישית בחיפוש מתנות אסורות בבית של ביבי נתניהו, אחרי שטרחו להודיע על כך מראש לתקשורת ובאיזו שעה. הקריבו את גורם ההפתעה בחקירה על מנת שיצלמו את גולן כשתופיע אישית בשטח. לזה אתה קורא משטרה? ואם ראש יחידה בדרגת תת-ניצב נוהגת כך, זה המסר שהיא משדרת לדרגים הנמוכים".

לשאלה מה זה אומר ומה עושים, לא רוצה איתן להשיב מ"הבטן" אלא רק לאחר שיברר באיזה היקף מדובר. "יש כאלה 6-5 בשנה", הוא מעריך, "וצריך להראות איך הם פוצצו עניינים על לא כלום. היו חשדות והתברר שהכל קשקוש.

"אני מוכן לקיים על כך דיון מקיף ולזמן אליו את המשטרה, הפרקליטות וגורמי תקשורת, ולבדוק איך לצמצם את התופעה. להעלים אותה לחלוטין, יהיה בלתי אפשרי לדעתי. זה לא עניין של חקיקה אלא של אכיפת סדרי מינהל ושל החוקים הקיימים".

להיזהר בהודעות

ח"כ אופיר פינס (עבודה) יקבל בעוד חודשיים את ראשות הוועדה לביקורת המדינה. הוא אומר: "בהחלט מדובר בתהליך שגורם לאי נעימות, אבל מצד שני אתה צריך לשאול את עצמך: מה האלטרנטיבות? אתה לא רוצה שייווצר מצב שהמשטרה לא תחקור רק בגלל האפשרות שהחקירה לא תעלה דבר.

"אני גם לא מציע לשנות את כלי החקירה או האינטנסיביות שלה אלא לקחת בחשבון פרמטר נוסף - את הרושם שהיא תעשה בציבור. לכן צריך למצוא את האיזונים הנכונים. המשטרה אולי צריכה לנהל את החקירה כך שתמזער נזקים לחשודים במקרים שהיא חושב שיסתיימו ללא תוצאה.

"למשל: לא להרבות בחקירות תחת אזהרה. או שהיא צריכה להיזהר בהודעות לתקשורת, ולהשתמש בניסוחים שמשאירים פתח רחב לטובת החשודים. יש למשטרה מגוון רחב של שיטות, כדי למתן את הרושם הציבורי שיתקבל מהחקירה. הרושם הוא בלתי ניתן לתיקון כשהחקירות מסתיימות ללא הגשת כתב אישום, והמשטרה מתקשה להשיב לנחקרים את שמם הטוב.

"מצד שני, המעצרים זה מכשיר אלמנטרי אבל מוגבל, ולכן הייתי נזהר שלא לסרס אותו או להקהות את חודו. לא כולם מעצרי שווא. יש קצה חוט אבל אין מספיק ראיות למשפט.

"אבל העובדה שחקירות רבות מסתיימות בלא כלום ונגרם נזק כבד לנחקרים, מחייבת את המשטרה לפחות למשנה זהירות והיא צריכה לבדוק את עצמה ביוזמתה. החשיבה איך מצמצמים את הנזק זה גם תפקידנו כפוליטיקאים.

"צריך לחשוב איך משפרים את השימוש במכשיר הפיצויים שקיים, אך לא מבצעים אותו במעצרי שווא. החוק מחייב לשלם פיצויים במקרה שהמעצר הסתיים בזיכוי. אבל הפיצוי הוא לא פיצוי, ואין אכיפה רצינית. שווה לדון בזה כאחד הנושאים הראשונים אחרי שאתמנה בינואר ליו"ר ועדת הביקורת".

שטרן נגד חקיקה

ח"כ יורי שטרן (האיחוד הלאומי), יו"ר ועדת הפנים, הממונה על המשטרה והמשרד לבטחון פנים, מזכיר שהוא כבר ניסה להילחם בתופעה בהצעת חוק שתאסור פרסום שמות חשודים עד להגשת כתב אישום. הכנסת דנה וקיבלה אבל רוקנה אותה מתוכן.

היום הוא לא מוכן להתבטא נגד התופעה אלא לבחון כל מקרה לגופו. שטרן גם לא מוכן ליזום חקיקה חדשה. "תן לי מקרים ספציפיים שעליהם אני אוכל לבנות משהו או הצעת חוק מעובדת בצורה מקצועית, ואני הולך על זה", אומר שטרן. "סתם על התופעה - לא ילך, כי היא רחבה מדי, ואין לי זמן ללכת על ריק".