עורך מבט בן-ציון ציטרין מבקש מבית הדין לבטל את פיטוריו

טוען כי פוטר ללא קשר לתיפקודו, וכי ההחלטה על פיטוריו התבססה על חוו"ד של היועצת המשפטית של הרשות, נגדה הגיש תביעת דיבה

עורך מבט, בן-ציון ציטרין, פנה היום לבית הדין האיזורי לעבודה בת"א, בבקשה להמשיך את העסקתו ולבטל את הודעת הפיטורים שנשלחה אליו.

ציטרין טוען, באמצעות עו"ד בני כהן, כי רשות השידור פנתה אליו בפברואר השנה, בהצעה לשמש כעורך מבט. הובהר לו כי יועסק בחוזה אישי, כמקובל לגבי בכירים ברשות השידור, כדוגמת ירון דקל, גיא פלג, ייגאל רביד, ועודד גרנות.

במאי השנה נחתם ההסכם, ואז הוא התפטר מעבודתו הקודמת.

לדבריו, הוא החל בעבודתו כמתוכנן, עמד יפה במשימות שהוטלו עליו, וערך מהדורות מורכבות. נסיונו העיתונאי העשיר איפשר לו לעמוד בשלל המשימות המורכבות שנתקל בהן, והוא זכה לשבחים מצד הממונים עליו על עמידתו בכולן. ואולם, חודשים לאחר תחילת עבודתו, מצא עצמו בתוך מערבולת קשה של יחסים מתוחים בין גורמים שונים "שמצאו בו שק איגרוף וחבטות".

לדבריו, נודע לו מפי עיתונאים שפנו לקבל תגובתו, על מהלכים שנועדו להביא להפסקת עבודתו, ללא קשר לתיפקודו ולמילוי המשימות שלקח על עצמו במסגרת תפקידו.

לדבריו, הוא מצא את עצמו בתוך מאבק בין אגודת העיתונאים בירושלים לבין רשות השידור, על רקע דרישות האגודה לקיים מיכרז לתפקידו. מצד שני, מצא עצמו בעימות מול משרד השר הממונה על רשות השידור, על רקע תחקיר שערך, המתייחס להיבטים שונים בפעילות משרד התמ"ת בכלל ומרכז ההשקעות בפרט. וכך, בתוך שבועות ספורים מצא עצמו בעיצומה של מערבולת התנגדויות, מצד עמיתים לשעבר מחד גיסא, ומצד גורמים שמעולם לא פגש מאידך גיסא, וכולם טוענים כלפיו טענות שטיבן תמוה.

ציטרין מציין, כי זומן לשימוע בפני סמנכ"ל כוח אדם, תחילה בהתראה של ימים ספורים בלבד, מה שלא איפשר לו להיערך כהלכה. בשימוע נכחה גם היועצת המשפטית של הרשות, עו"ד חנה פונדמנסקי-מצקביץ. לטענתו, במהלך השימע התברר כי קודם לשימוע, כתבה היועצת המשפטית מכתב לסמנכ"ל, שעותקים ממנו נשלחו לשורת בעלי תפקידים ברשות, ובו הערות פוגעניות כלפיו. בין היתר, טענה שם כי לציטרין אין כלל ניסיון כעורך, וכי הוא אינו כוכב, לא על פי מהות ולא על פי נסיונו. משסירבה להתנצל, הגיש נגדה ציטרין תביעת דיבה, אך היא לא נמנעה מלהמליץ על פיטוריו.

בהמשך לשימוע הודיעו לו על הפסקת עבודתו. ציטרין טוען, כי השימוע היה הליך של מראית עין בלבד, הן מפני שהסמנכ"ל אימץ חוות דעת משפטית באופן עיוור, והן מפני שההחלטה מבוססת על חוות דעת של היועצת המשפטית, שנגדה הגיש תביעת דיבה.

ציטרין טוען, כי ברשות השידור מועסקים עיתונאים רבים שלא התמודדו על מישרתם בדרך של מיכרז: יואב לימור, עודד גרנות, ירון דקל, איתי רפפורט וכן המגישים גאולה אבן ויגאל רביד. מסיבה לא ברורה, מפעילה הרשות דווקא כלפיו את כללי המינהל המחייבים אותה, ורק לגביו היא קובעת כי יש לבטל את ההסכם עימו, בנימוק שלא התמודד עליו בדרך של מיכרז. בכך, לטענתו הוא מופלה לרעה ביחס לעיתונאים בכירים שנשכרו לעבוד ברשות בשנים האחרונות שלא בדרך של מיכרז. באבחנות בינו לבין עיתונאים אחרים שהתקבלו לעבודה ברשות ללא מיכרז, בהיותם "כוכבים", נוהגת הרשות תוך אפלייתו הפסולה, ומטעם זה יש לבטל את פיטוריו.

לטענתו, אף אם הרשות מבקשת שלא להמשיך את יחסי העבודה, הרי משעה שחתמה על ההסכם, היא אינה יכולה להתעלם עוד ממצבו ולזרוק אותו ככלי שאין בו חפץ.