פרוטוקול קיוטו - התחייה

הערכות: עד סוף 2012 יתקיים סחר בפליטות בהיקף מיליארדי דולרים

בסוף אוקטובר השנה נפל דבר בזירת המאבק הגלובלי בתופעת שינוי האקלים. לאחר שנים של חוסר ודאות באשר לעתידו של פרוטוקול קיוטו, אושרר הפרוטוקול על-ידי הפרלמנט הרוסי והוא צפוי להיכנס לתוקף בתוך 90 יום מהפקדת מסמכי האשרור של רוסיה באו"ם.

לעת עתה, מטיל הפרוטוקול מגבלות על פליטות גזי-חממה של מדינות מתועשות בלבד, המוגדרות כמדינות "המפותחות". החל מ-2013 צפויות לחול מגבלות פליטה גם על המדינות "המתפתחות".

פרוטוקול קיוטו נחשב כיום לאחד ההסכמים הבינלאומיים המרכזיים, לא רק מבחינה סביבתית אלא מבחינה כלכלית. השלכותיו הצפויות על כלכלת המדינות החברות הן כה מרחיקות לכת עד כי ב-2001 הודיע הנשיא בוש, שארה"ב לא תצטרף לפרוטוקול, למרות היותה התורמת המרכזית לרמות גזי-החממה העולמיות.

ישראל אשררה את פרוטוקול קיוטו בראשית 2004 והיא מסווגת בו כמדינה "מתפתחת". הועדה הבינמשרדית שהוקמה בנושא בוחנת כיום את מדיניות הפחתת גזי-החממה בארץ. בעתיד הקרוב תידרש הערכות לתקופת המחויבות השנייה שבפרוטוקול, במסגרתה יוטלו מגבלות פליטה מחייבות על כל המדינות החברות בו, וישראל ביניהן.

במקביל, יכולה ישראל ליהנות כבר עתה ממנגנונים פיננסיים בינלאומיים הנגזרים מפרוטוקול קיוטו ועוסקים בסחר בגזי-חממה. מנגנונים "גמישים" אלה נועדו לאפשר התמודדות עם הנטל הכלכלי שמטיל הפרוטוקול על המדינות החברות, ובמסגרתם ניתן לצמצם את עלות העמידה במגבלות הפליטה החלות על חברות תעשייתיות.

מנגנון הפיתוח הנקי שבפרוטוקול מאפשר לחברות הפועלות במדינות "מפותחות" להשקיע בפרויקטים להפחתת גזי-חממה במדינות "מתפתחות" דוגמת ישראל, תמורת זכויות פליטה סחירות.

מומחים מעריכים, כי היקף השוק העולמי לפרויקטים אלה עד לסוף 2012 הוא מיליארדי דולרים. בישראל אף קיימת אפשרות לצבירת זכויות פליטה מפרויקטים המפחיתים פליטות גזי-חממה, וסחר ישיר בזכויות אלה בפלטפורמות סחר בינלאומיות.

ההערכה היא, כי מוצרי פחמן סחירים יהפכו בשנים הקרובות למרכיב מרכזי בשווקים הפיננסיים העולמיים. בפועל, מאז החל תהליך אשרור פרוטוקול קיוטו על-ידי רוסיה, היקף הסחר בגזי-חממה באירופה כמעט והושלש.

בכדי להמחיש את עצמת ההתפתחויות - בספטמבר 2004 נסחרו מליון טונות פחמן דו-חמצני ואילו במהלך השבוע הראשון של אוקטובר בלבד נסחרו 670 אלף טונות.

מערכת הסחר האירופאית בגזי-חממה (EU ETS) עתידה להיכנס לתוקף באופן רשמי בינואר 2005. מחירו הממוצע של טון פחמן במערכת זו צפוי להיות 10 אירו.

בנוסף, בורסת הנפט הבינלאומית בלונדון (ה-International Petroleum Exchange) צפויה להפוך לפלטפורמת סחר מרכזית בגזי-חממה, בעקבות הסכם מרכזי לשיתוף פעולה עם בורסת האקלים האירופאית (ה-European Climate Exchange).

הסכם זה יאפשר סחר במגוון מכשירים פיננסיים הנוגעים לגזי-חממה, וזאת בדומה לסחר המתנהל מזה זמן במוצרי גז-טבעי ואנרגיה.

המרוץ ליטול חלק בשוק הפחמן הבינלאומי המתהווה, ממחיש היטב את היקף ההזדמנויות העסקיות הטמונות בפרוטוקול קיוטו עבור חברות מסחריות. כניסתו הצפויה של הפרוטוקול לתוקף תאפשר מימושן של הזדמנויות אלה בפועל כבר בשנים הקרובות.

הכותבת ממשרד שבלת, ישראלי, רוברטס, זיסמן ושות'.