איך לתרגם כישלון

וויזקום קיוותה למכור מאות אלפי יחידות Quictionary שיניבו לה רווחים בהתאם, אבל מתברר כי רעיון מדליק, יזמים מנוסים, גיוס הון מוצלח ואפילו המאמן הלאומי אברהם גרנט, אינם ערובה להצלחה > עופר לוי

ההבטחה

"הדבר הגדול הבא" בסוף שנות ה-90 היה גם חברת וויזקום, מיזם טכנולוגי שבו פותח העט המתרגם Quictionary, פרי יוזמתם של אהרון ליפמן וידידו מאיר שמיר.

וויזקום הוקמה בקול תרועה רמה בשנת 1995 עם מוצר שבעליו העריכו את השוק הפוטנציאלי שלו במאות אלפי יחידות, שיניבו מכירות של עשרות מיליוני דולרים ורווחים בהתאם. ברם, מאז הקמתה, העט של וויזקום מתרגם בעיקר להפסדים.

ראשיתו של הסיפור בבחינת הבגרות באנגלית של עדי ליפמן, בנו של היזם אהרון ליפמן (ע"ע החברות הטובות בישראל). ליפמן ג'וניור השתעשע ברעיון שחייו יכלו להיות הרבה יותר קלים אילו היה בידיו עט שיסייע לו לפצח את הבחינה בקלות.

ליפמן הצעיר רתם את אביו למשימה וביחד עם ידידו של האב, מאיר שמיר, יצא המיזם לדרך. משנחשף המוצר, לא חסכו היזמים בסופרלטיבים לטכנולוגיה של העט המתרגם ולפוטנציאל העצום שגלום בו.

למעשה, מדובר על סורק אופטי המתרגם מילה כתובה, בעיקר מאנגלית לשפות אחרות, באמצעות צג המותקן על גבו. המוצר של וויזקום איפשר סריקת טקסט מלא ואחסון בזיכרון כמעט ללא הגבלה. העט מתרגם מספר רב של ערכים על פי בסיס הנתונים הרחב שיש לו.

במהלך השנים הרחיבה החברה את מגוון העטים, כששלוש אפליקציות מרכזיות עומדות בבסיסם: תרגום, העברת נתונים מהמדיה הכתובה למדיה הדיגיטלית ואפליקציה המיועדת לצרכים המיוחדים של לקויי למידה. פיתוח המוצר הסתייע בתשתיות טכנולוגיות קיימות, כך שהוצאות החברה היו נמוכות יחסית והסתכמו במיליוני דולרים ספורים.

ה"באז" סביב החברה לא פסק, ובשוק ההון אפילו דיברו על הנפקה מכובדת בנאסד"ק, שתשקף לחברה שווי של 400 מיליון דולר ואף יותר. אלא שהניסיונות להנפיק בארה"ב, למרות הגאות במניות הטכנולוגיה, לא צלחו, והחברה "התפשרה" על אירופה.

במארס 1999 הנפיקה וויזקום את מניותיה בבורסה של פרנקפורט, לפי שווי של 150 מיליון דולר. החברה גייסה בזמנה 46 מיליון דולר, מתוכם 16 מיליון דולר בהצעת מכר שהובילו בעלות השליטה, החברות ליפמן ומבטח שמיר.

אבל לא רק הן. וויזקום, כך התברר, הייתה הנפקה של החבר'ה. בחברה השקיעה טרם ההנפקה חבורה של מקורבים לבעלים, חלקם סלבריטאים של ממש, ששילשלו לכיסם סכומים נכבדים בהצעת המכר, ביניהם איש הטלוויזיה דן שילון, מאמן הכדורגל אברהם גרנט, אנשי קרן BRM, ניר ברקת ויובל רכבי, האנליסט ויקטור הלפרט ואחרים.

מה השתבש

הטעות היסודית שהובילה לאי הצלחתה של וויזקום, נעוצה בהעדר מיקוד ופיזור עסקיה על פני שווקים רבים מדי. במהלך השנים ניסתה החברה לפתח מערך שיווק ומכירות במדינות רבות, במקום לפעול באמצעות שותפים עסקיים ומפיצים שיכלו לקצר את זמן הגעת המוצרים לשוק ולחסוך לה כסף רב.

אל ארה"ב, לדוגמה, ניסתה החברה להיכנס במהלך שנת 2000. באותה שנה הוציאה וויזקום כ-6.2 מיליון דולר על הוצאות שיווק ומכירות, כמעט מחצית ממחזור המכירות שלה באותה שנה, הוצאות לא פרופורציונליות שהובילו אותה להפסד כבד של 8.8 מיליון דולר.

גם המחיר הגבוה של העט לא הוסיף לה עדנה. מחיר המוצרים של וויזקום נע בין 100 ל-279 דולר ליחידה - מחיר אשר מנע מהחברה להיכנס לשווקים רבים ונחשב גבוה גם במונחים של שווקים מערביים.

העלות הגבוהה של המוצר הייתה לחברה לרועץ מול קהל היעד שלה - בעיקר סטודנטים ותלמידים צעירים, שעבורם הוצאה של כ-200 דולר אינה עניין של מה בכך.

הסיבה האחרונה לכישלון נעוצה בהתפתחותם של אמצעי תרגום מתחרים. כך, למשל, פריחתו של המילון האינטרנטי הפופולרי בבילון אשר נמכר בעשרות דולרים בודדים לשנה ושלל אתרי תרגום ללא תשלום שמציעה הרשת, פתרו לרבים את הצורך במוצרי החברה.

אמנם תרגום באמצעות האינטרנט שונה מהמוצר שמציעה וויזקום והוא דורש מהמשתמש להתחבר לאינטרנט, אבל כאשר הצרכן הפשוט יכול לקבל פתרון חינם, במקרים רבים הוא יעדיף להטריח עצמו אל המחשב מאשר לשלם מאות דולרים עבור מוצר אלקטרוני.

מאז הנפקתה עוסקת וויזקום בעיקר במלחמת הישרדות. עד היום לא הצליחה החברה להציג רווח והיא נסחרת לפי שווי מגוחך של כ-5 מיליון אירו, מה שהופך אותה לאחת ההנפקות הישראליות הגרועות ביותר בבורסות אירופה.

כמובן שירידת השווי בחברה הקרינה גם על שני בעלי המניות העיקריים, ליפמן ומבטח שמיר, שנאלצו במהלך השנים לבצע מחיקות משמעותיות בגין אחזקתן בחברה. את שנת 2003 סיימה החברה בהפסד של 1.5 מיליון דולר על הכנסות של 7.8 מיליון דולר (כמחצית מההכנסות בשנת 2000) לעומת הפסד של 1.4 מיליון דולר על הכנסות של 6.5 מיליון דולר בשנת 2002.

מבט לעתיד

לפני כשנתיים עבר ניהול החברה לידי עמית בן צבי. יחד עם רז יצחקי, המנהל את הפעילות בארה"ב, הבינו השניים שהחברה לא תצליח לכבוש את העולם וכי עליהם להתמקד במספר מצומצם של שווקים. כיום מפיצה וויזקום בצורה ישירה את מוצריה בארה"ב, יפן, בריטניה, סין ובגרמניה, ואת יתר פעילות ההפצה היא עושה באמצעות שותפים מקומיים.

למרות הירידה בהכנסות לאורך השנים, הפסדי וויזקום הצטמקו בצורה משמעותית ביחס לשנים הראשונות והיא עשויה לעבור לרווח ב-2005.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988