מיזוג האוויר וחיסכון באנרגיה

לאחרונה דווח, כי ממשלת סין הוציאה תקנים חדשים המחייבים ייצור ורכישת מזגנים יעילים, שצריכת החשמל שלהם ליחידת קירור נמוכה. מסתבר שבסין מותקנים 100 מיליון מזגנים בבתים ועוד 1.2 מיליון יחידות מותקנות במבני עסקים. צריכת החשמל הכוללת של יחידות אלה מגיעה לכדי 15% מכלל צריכת החשמל, ולכדי 40% מההספק בקיץ. הפעולות הנ"ל נעשות כדי להקטין את צריכת החשמל למיזוג האוויר.

ליחידות מיזוג אוויר יעילות שונה, כשהערך המציין זאת הוא ה-COP - ספרת ההספק, היחס בין הספק הקירור לצריכת החשמל. מזגנים שיוצרו בישראל ב-1995 היו בעלי ספרת הספק של בערך 2, ואילו אלו שיוצרו ב-2004 הם בעלי ספרת הספק ממוצעת של 2.6. כלומר, לאותו הספק קירור נדרש הספק חשמלי נמוך יותר ב-25%.

מזגנים המיוצרים השנה בארה"ב נדרשים להגיע לערך של 3.0 ואילו אלה של 2005 נדרשים ליעילות גבוהה יותר - ספרת הספק של 3.15.

אחת מבעיות האנרגיה בישראל נובעת מכך שהיא "אי" של אנרגיה. בניגוד לרוב ארצות העולם, בהן קיימים קשרי חשמל בין המדינות כך שבשעת משבר, בעת צריכת חשמל גבוהה, ניתן לתגבר את הרשת על-ידי אספקה מהשכנים. ישראל צריכה לספק את צריכת השיא בעצמה. צריכת השיא, בימים קיציים - חמים במיוחד, עולה ומערכת החשמל מתקשה לעמוד בביקושים. כדי לספק את שיאי הביקוש, נוצר, לכאורה, צורך בהקמת תחנת כוח נוספת (פחמית, עפ"י החלטת הממשלה), דבר הכרוך בהשקעת מיליארדי שקלים ובפגיעה באיכות הסביבה.

חיוב התקנת מזגנים יעילים ועידוד החלפת מזגנים לא יעילים, בדומה לנעשה במדינות רבות - דוגמת סין, יכול להביא לירידה בצריכת השיא ולדחיית הצורך בהקמת תחנת כוח נוספת.

בימים אלה נעשית עבודה, יחד עם המשרד לאיכות הסביבה, שתכליתה לאפיין את פוטנציאל מיזוג האוויר בישראל - בהיבט של צריכה ויעילות אנרגיה לאורך השנים. בנוסף, ייבדק פוטנציאל החיסכון למשק הלאומי ולפרט כתוצאה מהסבה טכנולוגית של מערכות מיזוג. בעבודה יוצגו חלופות מדיניות שתאפשרנה למתן את העלייה בביקושים לאנרגיה בשעות השיא.

הפתרונות העומדים בפנינו הם רבים ומגוונים, החל מתכנון נכון של המבנים - עדכון ושפור צריכת האנרגיה של המבנה (בידוד, הצללה ואוורור נכון); נקיטת פעולות חיסכון (כבוי תאורה ומזוג שאינם נחוצים); וכן ייעול מערכות האנרגיה הקיימות (הכנסת שיפורים טכנולוגיים למערכות קיימות או החלפתן במערכות יעילות יותר).

לפעולות מגוונות אלו, יש תועלות ישירות ועקיפות, ולחלקן אף אין עלויות יישום כלל (למעט פרסום והסברה). לא ברור, אם כך, מדוע המערכות הציבוריות לא מקדמות חוקים ולא מיושמים כלים כלכליים לעידוד הפחתת הצריכה. בארה"ב למשל, האזרח מקבל סבסוד בגין החלפת מקרר ישן כאשר הוא מחליפו לחדש.

לאור העלייה החדה בעלויות האנרגיה בעולם בכלל ובישראל בפרט, מתבקשת הקמת פורום של ארגונים, תעשייה, קובעי מדיניות ובעלי עניין נוספים לקדם נושאים של יעילות אנרגטית וגם של עידוד אנרגיה מתחדשת. רשת זו של גופים בעלי עניין בנושא תוכל לקדם פרויקטים, לזרז תהליכים, להעלות את המודעות לנושא בציבור ולקדם את הנושא בצורה יעילה יותר.

הכותבים ממוסד שמואל נאמן בטכניון