דיון בוועדת הפנים: "עיריית ירושלים מפקירה את איזור התעשייה בעטרות"

לדברי ח"כ רוני בר-און (ליכוד), שיזם את הדיון, הפקרת האיזור החלה לפני כחצי שנה בפירוק מערך השמירה ובפיזור מינהלת האיזור. כמו כן, מסרבת העירייה לממן את עלות האבטחה או לאכוף את חוק העזר לגביית האגרה למימון השמירה, וכתוצאה מכך נפסקו משמרות האבטחה שסיירו באזור.

בר-און אמר, כי אלפי תושבים מסכנים את חייהם כדי לשמור על מטה לחמם במפעלי עטרות ויש אפילו תוכניות להקמת מפעלים חדשים, בתוספת של 350 מקומות עבודות. ואולם, הביצוע מותנה בשיקום מערך האבטחה.

בר-און ציין, כי איזור עטרות שוכן על קרקע שהקק"ל והכשרת הישוב רכשו ב-1948. היום הוא מובלעת בתוך איזור ערבי עוין, שגם תושביו מוצאים פרנסה במפעלים הישראלים. בר-און אמר, כי שיכנע את דירקטוריון אגד לא להפסיק את קו האוטובוסים לעטרות.

לדברי יו"ר ארגון התעשיינים בירושלים, רן טוטנאהואר, מפעלים כמו טבע, אינטרקוסמא, נוריאל ומפעל המסוקים פרג, עזבו או נמצאים בתהליך של עזיבת האיזור.

ניר ברקת, מי שהתחרה על רשות העירייה, אמר, כי חברות הביטוח כבר לא מבטחות את האיזור וכי הבנקים מסרבים לתת הלוואות מאחר שהנכסים אינם בטוחה מספקת עבורם. הוא תבע כסף ממשלתי, שיוקצב לעירייה ליעדים לאומיים, שהיא לא מסוגלת להתמודד איתם.

יצחק חנניה ממשרד התמ"ת ציין את ההשקעה בגידור האיזור, שבוצע בחלקו, עד שהתבקשו מהרשות לפיתוח ירושלים להפסיק את הגידור. עתה דנים מחדש בנושא, נוכח הקמת גדר הפרדה.

לדברי עוזר מנכ"ל משרד התמ"ת, גבי וולקינסון, האיזור יכול ליהנות משני דברים מובילים, שמסייעים לכל אזור תעשיה בארץ, ראש עיר שאכפת לו לקדם את האיזור או שהוא ממנה מטעמו ראש מינהלת וסמכויות של ראש עיר.

נציג העירייה, זיו אילון, אמר, שבעיית עטרות איננה של העירייה אלא של המדינה. העירייה השקיעה באיזור כספים שקיבלה מהממשלה ולא מימנה דבר ממקורותיה לאחר שהממשלה הפסיקה את המימון. לדבריו, הבעיה באיזור היא של תחושת הביטחון ולא של הביטחון עצמו. נציג המשטרה חיזק טענה זו, באומרו שמתבצעים שם סיורים ומג"ב מפגין נוכחות.

יו"ר הוועדה, ח"כ יולי שטרן (האיחוד הלאומי), תבע בסיכום מהעירייה לחדש את פעילות מינהלת עטרות, כדי לשים דגש על בעיות הביטחון בהפעלת חוק העזר למימון אבטחה.