מוריס קאהן: הגורם המרכזי שמניע אותי - התרומה למצב האנושות

"אם יש לך אפשרות לנקוט עמדה ולהשפיע, ואם הקול שלך יכול לסייע ולו במעט להטבת תנאי החיים של בני האדם, אתה חייב לעשות את זה. אתה חייב לנקוט עמדה ולא לעמוד מהצד", כך אמר אתמול (ב') מוריס קאהן, בכנס הבינלאומי למחקר בסיסי ויישום בביוטכנולוגיה שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. זו הופעה פומבית ראשונה של קאהן, שמעולם לא השתתף במסיבות עיתונאים, כנסים, קבלות פנים וכד'.

"כשהזמינו אותי לכנס הזה", הוסיף קאהן "תהיתי למה בעצם אני אמור להיות כאן. אחרי הכול אני לא ביולוג ואין לי רקע בביולוגיה. עם זאת, אני מאוד מעוניין להירתם לפעילות שמיועדת להיטיב את מצבם ובריאותם של בני האדם.

"ההיכרות הראשונה שלי עם תחום הביוטכנולוגיה החלה בישראל לפני כ-25 שנה. פרופסור אהרון קציר מצא תרכיב שמופק מחלב פרות. התרכיב נחשב לבעל פוטנציאל אדיר בכל מה שקשור להגנה מפני שורה ארוכה של מחלות בבני אדם ובעלי חיים. לצערי, פרופסור קציר נרצח על ידי הטרוריסט היפני קוזו אוקומוטו. לאחר הירצחו באו אליי עם הרעיון שלו ושאלו אותי האם אהיה מוכן לסייע בקידומו. הרעיון נראה מלהיב מאוד ומבטיח. בסופו של דבר, שש מחברות התרופות הגדולות בעולם הסכימו לתרגם את החומר לתרופות, אבל היה צורך בהמשך המחקר. הלכתי אל אלי (הורביץ), הוא הביא את האנשים שלו והם ייצרו את החומר הפעיל".

בנוגע להשקעותיו כיום בתחום הביוטכנולוגיה אמר קאהן, כי "הפעילות שלי בתחום הביולוגיה מתמצית בתמיכה כלכלית. הגורם המרכזי שמניע אותי, פרט לפוטנציאל העסקי שיש בהשקעה בתחום הביוטכנולוגיה, הוא כאמור, העובדה שזה מספק לי אפשרות לתרום לשיפור מצב האנושות. לאור הטכנולוגיות המתפתחות שקיימות כיום, אני חושב שחשוב מאוד להמשיך לחקור את התחום כדי למצות כל דרך אפשרית לסיוע במציאת מרפא ושיפור איכות החיים. כיום אני מעורב בהשקעות בכמה פרויקטים שעוסקים בביוטכנולוגיה ואני אסיר תודה לאנשים שעוסקים במלאכה על מה שהם עושים".

קאהן סקר את החברות והפרויקטים שהוא מעורב בהם כיום בתחום הביוטכנולוגיה, בהם פיתוח שמתבצע בימים אלה בבית החולים תל השומר. בנוסף, משקיע קאהן בפרויקטים שעוסקים במחקר בסיסי, בחברות שמסייעות לשפר את יכולת אספקת המזון והכותנה במדינות העולם השלישי, בפרט הודו וסין, וכן בפרויקטים של איכות הסביבה.

"אחת מחברות הביוטכנולוגיה החשובות שאני מעורב בהן כיום", אמר קאהן, "היא חברת פרוטואלוג'יקס. אני מאוד גאה בחברה הזאת. בעבר סבלה פרוטואלוג'יקס מכמה בעיות. אבל כשהסתכלתי על המוצר ועל הפיתוחים של החברה, הגעתי למסקנה שהם עושים שם דברים חשובים מאוד. אני חושב שלפרוטואלוג'יקס יש סיכויים טובים מאוד. חברת טבע הצטרפה להשקעה.

"השקעות בחברות מסוג זה, זו בדיוק הדוגמא לסוג הדברים שאני רוצה לעשות. אין לי ידע טכנולוגי, אבל יש לי משאבים כספיים ויש לי רצון לסייע להתפתחות התחום הזה".

קאהן הוסיף: "בהזדמנות זו, חשוב לי מאוד להעלות נושא נוסף שקשור בצורה ישירה למצב הבריאות האנושי, והוא איכות הסביבה. בארץ יש כיום כמה התרחשויות מאוד מקוממות בתחום איכות הסביבה. אחת מהן היא נושא נחל הקישון. הנחל הזה מרעיל לא רק בעלי חיים, הוא מהווה סכנה לכל האזור.

"הנקודה המקוממת ביותר היא הפגיעה בצוללנים שצללו בנחל, וחלו במחלת הסרטן. אני חושב שיש לציין לטובה את נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר, שהייתה לו האינטליגנציה להבין שאין הגיון בהחלטת המומחים לכאורה, שקבעו כי אין קורלציה בין העובדה שהצוללנים לקו בסרטן לבין זיהום הנחל.

"פרויקט אחר בתחום איכות הסביבה שאני מעורב בו הוא זיהום הים האדום. יש לנו ריף אלמוגים אחד שהוא מאוד יפה ומאוד מיוחד. זהו אחד מריפי האלמוגים הייחודיים ביותר בעולם. צריך להבין שזה הריף היחיד שיש לנו. אם חוות הדגים לא יוזזו משם, הוא ימות. לא צריך להביא לשם כך מומחים מחו"ל. צריך רק להסתכל ולראות. אני חושב שאם נצליח במשימה הזו, נציל את הריף".

השקעות דרך קרן אורום

אלי הורביץ אמר בכנס הביוטכנולוגיה שהתקיים היום באוניברסיטת בן גוריון בנגב: "כתעשיין אני בוחן את כדאיות ההשקעה בכל תחום, מנקודת המבט הפיננסית. הבעיה של רבים מהמשקיעים היא שאנשים רוצים להשקיע מעט כסף, לקחת סיכון קטן וליצור מוצרים חדשים. בתור תעשיין אני אומר לכם שעם השקעות קטנות בלתי אפשרי לייצר מוצרים איכותיים. חדשנות דורשת השקעות ואין שום דרך לעקוף את זה. כיום אנחנו נמצאים בעידן הביוטכנולוגיה, ואני מעריך שתוצאות המחקרים יתחילו להגיע ב-2008-2015.

"מצד שני, מנקודת המבט הכלכלית אני רוצה להדגיש: אני לא חושב שיש סוג אחד של טכנולוגיה שהתפתח בעולם, כשלא הייתה לו תחרות. בביוטכנולוגיה, לעומת זאת, עד היום לא הייתה תחרות. לכן לא הייתה מוטיבציה לנסות לפתח מוצרים תוך הורדת עלויות.

"האתגר שעומד כיום בפני תעשיית הביוטכנולוגיה הוא לנסות לפתח טכנולוגיות חדשניות תוך יצירתיות מחשבתית, שתציב לעצמה מטרות שאחת מהן היא הורדת עלויות. בביוטכנולוגיה יש כיום חלון הזדמנויות לעשות זאת".

נשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופסור אבישי ברוורמן, הכריז בכנס על נכונותם של כמה אנשי עסקים בינלאומיים ובראשם הבנקאי היהודי שוויצרי אדגר דה פיצ'וטו להקים קרן השקעות בנגב, בהיקף של חצי מיליארד דולר. ההשקעה מותנית בתוכנית השקעות ממשלתית משלימה, על פי המתכונת האירית, שבמרכזה הטבות מס על פני 10 שנים.

דה פיצ'וטו, כזכור, הוא מנכ"ל הבנק המשפחתי יוניון בנקר פריבה (UBP) שרכש במהלך 2002 את דיסקאונט בנק אנד טראסט קומפני (DBTC) בבעלות משפחת רקנאטי תמורת הסכום העגול של מיליארד פנקים שוויצרים במזומן (כ-665 מיליון דולר במונחים של אז).

ובחזרה למוריס קאהן: כיום משקיע קאהן את כספו בעיקר באמצעות קרן אורום שהחלה להשקיע בחברות ישראליות בשנת 2000. המשקיעים הרשמיים באורום הם מוריס קאהן, קבוצת עורק (שקאהן הוא בעל המניות העיקרי בה), וענקית התקשורת האמריקנית SBC. לקרן נוכחות בישראל, ארה"ב ובאירופה.

עם החברות בפורטפוליו של אורום נמנות החברות Ester Neurosciences, חברת Proteologics, וחברת Vascular Biogenics, שעוסקות בתחום הביוטכנולוגיה. כן נמנות בפורטפוליו של אורום החברות אטריקה, במבו מדיה קאסטינג, Civcom, חברת CTI2, דיון נטוורקס, ו-OnePath Networks (לשעבר פאקסקום) שעוסקות בתחום הטכנולוגיה לתקשורת. חברות נוספות בפורטפוליו של אורום הן Ideazon, חברת K2K (חברת קלאב לשעבר), שמספקת תשתיות ידע, וחברת Navicula שמספקת פתרונות ארגוניים להגירה מיישומים קיימים לווב.

עד היום היו לקרן שני אקזיטים: חברת NetMount נמכרה לחברה VCON ב-20 באוגוסט 2003, וחברת פונטיק סיסטמס נמכרה לאחרונה לחברת Scansoft תמורת 80 מיליון דולר במזומן ובמניות.

מנהלי אורום הם עודד רוסה (שהיה שותף בוולדן ישראל), פז ליטמן, מי שהיה שותף במשרד עורכי הדין של צבי מיתר ואף היה מעורב בהנפקת אמדוקס, ויגאל זמה, שמכהן בתפקיד סגן נשיא לפיתוח עסקי ויועץ משפטי.

כאמור, לאחרונה השקיע קאהן באמצעות קרן אורום כ-3 מיליון דולר גם בחברת הביוטכנולוגיה פרוטאולוג'יקס. חברת טבע ומשקיעים נוספים, בהם המשקיעים הקיימים של החברה, השקיעו סכום נוסף. סך ההשקעה בחברה (בסבב זה) עומד על כ-9-10 מיליון דולר, ככל הנראה לפי שווי של כ-5 מיליון דולר לפני הכסף. לאחר ההשקעה יחזיקו המשקיעים הקיימים בכ-30% ממניות החברה, העובדים וההנהלה יחזיקו בכ-20% והמשקיעים החדשים, טבע ואורום, יחזיקו בכ-50% ממניות החברה.

פרוטאולוג'יקס, שהוקמה ב-99', עוסקת בפיתוח שיטות להפרדת חלבונים, שמתבססות בין היתר על פיתוחים של פרופסור אהרון צ'חנובר, מבכירי החוקרים בתחום בעולם. לפני שנתיים החלה החברה לפתח תרופה למחלת האיידס, בהתבסס על ידע שצברה בתחום החלבונים. מדובר בפיתוח שהתבסס על פטנט של פרופ' צ'חנובר, שפיצח את מנגנון מעבר החלבונים דרך דופן התא.

בסוף יוני הצטרף קאהן למשלחת בראשות שר התמ"ת אהוד אולמרט שביקרה בסין, ככל הנראה כחלק ממעורבותו של קאהן בהשקעה בחברות שמאפשרות לשפר את גידולי הכותנה בסין. מטרת המשלחת הייתה לקדם את השתתפות החברות הישראליות בפרויקטים בסין.

שורה של מימושים

מוריס קאהן מוכר בקהילה העסקית בעיקר כאחד מגדולי מממשי המניות והאחזקות. עד היום מכר קאהן את רוב מניותיו באמדוקס וחלק מאחזקותיו בעורק בסכום כולל של כ-1.9 מיליארד דולר. לסכומים אלה התווסף בסוף אוקטובר הסכום שקיבל ממכירת חברת דפי זהב לקרן מרקסטון, בסכום כולל של כחצי מיליארד דולר.

מדו"ח העושר העולמי, שפורסם לאחרונה על ידי בית ההשקעות מריל לינץ' עולה, כי ב-2003 נכללו שישה ישראלים ברשימת 500 האנשים העשירים בעולם. על פי הערכות, מדובר במוריס קאהן, שרי אריסון, משפחת עופר, סטף ורטהיימר ואחרים.

מסע המימושים של קאהן החל ב-98' עם הנפקת ענקית הבילינג אמדוקס. כזכור, לפני הנפקתה חילקה אמדוקס דיווידנד של 400 מיליון דולר לבכיריה, וקאהן קיבל אז חלק ניכר מהדיווידנד. לאחר ההנפקה השנייה של אמדוקס, מימש קאהן מניות במסגרת הצעת מכר. כאמור, בסך הכול הוא מכר עד כה מניות אמדוקס ואחזקות בעורק בסכום כולל של יותר מ-1.9 מיליארד דולר.

נזכיר כי אמדוקס הונפקה ב-98' לפי שווי של כ-2.75 מיליארד דולר. עורק החזיקה באמצעות חברה זרה ב-24% ממניות אמדוקס, שהיו שוות אז כ-660 מיליון דולר. שנתיים לאחר ההנפקה, מימשה עורק את כל אחזקותיה באמדוקס, בתמורה לסכום שקרוב למיליארד דולר במזומן.

בסוף 99' החליטה עורק למכור את אחזקותיה בערוצי זהב לשותפיה, אליעזר פישמן וידיעות אחרונות, בתמורה לכ-460 מיליון דולר. בסוף 2000 מכרה עורק לפישמן גם 51.5% ממניות חברת קווי זהב, בתמורה לכ-93 מיליון דולר. ב-2000 השלימה עורק את מכירת אחזקותיה (50%) בחברת נטקום, שעוסקת בהתקנה והפעלה של רשתות תקשורת נתונים. מחיר העסקה לא פורסם אבל על פי הערכות קיבלה עורק כ-20 מיליון דולר במסגרת עסקה זו. כיום, לאחר מכירת דפי זהב, מחזיקה עורק בכ-9% ממניות חברת הכבלים הבינלאומיים מד-1. אם היא תממש את האופציה למכירת חלקה לבעלת השליטה בחברה, טלקום איטליה, היא תשלשל כמה מיליוני דולרים לחשבון הבנק שלה. *