ישראל תציע בוועידת המדינות התורמות פיתוח פרוייקטים איזוריים בתחום המים

ישראל תעלה על סדר היום של ועידת המדינות התורמות, שתיפתח מחר (ב') בוושינגטון, את נושא המים במזרח התיכון. זאת, במטרה לתעל חלק מהתרומה עליה יוכרז בכינוס לפרוייקטים איזוריים בתחום המים. כך נודע ל"גלובס".

משרד החוץ, ביוזמת שר החוץ, אריאל שרון, ונציב המים, מאיר בן-מאיר, גיבש שתי חלופות לפרוייקטים איזוריים. עלות כל אחת מהן נאמדת ב-4-3 מיליארד דולר.

חלופה אחת היא תעלת הימים הצפונית, מחדרה לבית-שאן. את הפרוייקט יזם לפני מספר שנים בן-מאיר, וחברה יפאנית כבר הביעה עניין לממן חלק מהקמתו.

הפרוייקט כולל הקמת מפעל התפלה באיזור חדרה, או לחילופין מיתקן לשאיבת מי הים במקום, העברת המים בתעלה או בצינור לאיזור בית-שאן והקמת מפעל נוסף לשאיבת המים או להתפלתם בירדן. על פי אחד התוואים, תעבור התעלה בצפון הגדה ותשמש גם את הפלשתינים.

פרוייקט מים שני הוא מפעל התפלת מי-ים בדרום רצועת עזה, שיונע על ידי אנרגיה גרעינית. המפעל אמור לספק מים לישראל, לפלשתינים ובהמשך לירדן בתעלה.

כנס המדינות התורמות ייפתח מחר בהשתתפות הנשיא האמריקני, ביל קלינטון, יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, ושרי חוץ. במפגש צפויות המדינות התורמות להודיע על חידוש תמיכתן במימון פרוייקטים ברשות הפלשתינית. הפלשתינים ינסו לגייס התחייבויות בסך 4-3 מיליארד דולר.

מיד לאחר הכינוס צפוי מפגש המשך, בו יבחרו התורמות את הפרוייקטים למימון. זאת מתוך תוכנית תלת-שנתית שגיבש השר לתיכנון כלכלי ושיתוף פעולה בינלאומי ברשות הפלשתינית, נביל שעת'.

ארה"ב צפויה לשלב את תרומתה לרשות בקרן החירום שהתחייבה להקים למימוש הסכם וואי. במו"מ בין הצדדים הוסכם על סיוע בסך 1.2 מיליארד דולר לישראל, 300 מיליון דולר לרשות הפלשתינית ו-300 מיליון דולר לירדן.

בין הבעיות שטרם נפתרו, העדר שקיפות במנגנוני ניהול הכספים של הרשות. מקורות דיפלומטיים בוושינגטון העריכו בסוף השבוע, כי סוגיית השקיפות בהעברת התרומות תוזכר, לכל היותר, בשולי הוועידה, אם בכלל, והתוצאה תהיה עיכובים נוספים בהעברת כספי הסיוע לפלשתינים.

"זו, בראש ובראשונה, ועידה של יחסי ציבור, ועידה שנועדה לעשות לכולם טוב על הלב (FEEL GOOD CONFERENCE)", אמר אחד המקורות. "הכוונה אינה למתוח ביקורת על יאסר ערפאת וממשלו אלא לתת לו פרס על הסכם וואי. איך להתגבר על בעיות ניתוב הכספים, ידונו מאוחר יותר, בפורומים אחרים".

בוועידה הבינלאומית הראשונה, ב-93', קיבלו הפלשתינים התחייבויות ל-2.3 מיליארד דולר לחמש שנים. בוועידות ביניים הועלה סכום סך כל ההתחייבויות לפרק זמן זה ל-4.2 מיליארד דולר. מתוך הסכום הועברו לפלשתינים רק 2.5 מיליארד דולר. הסיבות לעיכובים: אי יכולתה של הרשות לבנות מסד פיננסי שקוף לטיפול בכספי התרומות, ובעיות לגאליות הנובעות מכך שהרשות אינה מדינה.

ה"ניו-יורק טיימס" מציין היום, כי לרשות הפלשתינית אין היסטוריה מתועדת של עמידה בפרעון הלוואות. "הדבר דומה לאדם בעל עבודה קבועה, שמשלם חובותיו כסדרם, שנמנע מלקחת משכנתאות ומלהשתמש בכרטיסי אשראי, ושלפתע נזקק להלוואה; מבחינתו של הבנק, אדם כזה הוא שקוף כמו אוויר, הוא פשוט לא קיים", כותב העיתון.

"אפילו מבחינתה של מדינה שבדרך, העדר רקורד אשראי גרוע יותר מרקורד אשראי מפוקפק אך קיים ומתועד", אומר "ניו-יורק טיימס".

על פי ה"ניו-יורק טיימס" היום, יתחייבו מדינות האיחוד האירופי לתרום לרשות, כמענקים והלוואות, 4 מיליארד דולר לחמש שנים. ארה"ב עשויה להכפיל תרומתה לרמה של 150 מיליון דולר לשנה, כלומר 750 מיליון דולר לחמש שנים. יחד עם תרומות של מדינות אחרות, עשוי שווי חבילת התרומות להגיע ליותר מ-5 מיליארד דולר, לפי אומדן זה. לפי אומדן אחר, מצפה ארה"ב לגייס בוועידה כ-2 מיליארד דולר, ולהגדיל את תרומתה שלה לרמה של יותר מ-500 מיליון דולר לחמש שנים - כלומר, בסך הכל, כ-2.5 מיליארד דולר.

משרד החוץ האמריקני פירסם היום, כי כספי התרומות שניתנו עד עתה סייעו במימון סלילת כבישים באורך כולל של 700 ק"מ; הקמת הפארק התעשייתי בקרני, שיספק יותר מ-20 אלף מקומות עבודה; פיתוח תשתית לאירועי שנת 2000 בבית לחם; הקמת בתי חולים ביריחו ובעזה ופיתוח תוכניות בריאות.

במקביל, מפיצים נציגים פלשתינים נתונים נוספים, חלקם ממקורות או"ם, במטרה להדגיש את נצרכותה של הרשות. לפי דו"ח של האו"ם, ההכנסה הריאלית של בית אב בשטחי הרשות רשמה ירידה בשיעור %10.6 ברבעון הראשון של 98' בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הדו"ח גורס, כי אם יתממשו התחזיות הכלכליות של הרשות ושל קרן המטבע הבנלאומית, התמ"ג לנפש בסוף 98' יירד בשיעור %3.4 לרמה של 1,380 דולר