אלון דנקנר מצא לו ג'וב עם רכב בשווי של 300 אלף ש' לפחות ושכר של 103 אלף ש'

דנקנר ימונה למנכ"ל תעשיות מלח במקומו של נדב שחר, שחוזהו מסתיים בסוף השנה * יקבל מהחברה הלוואה בהיקף 250 אלף ש'

מסתבר שמשתלם להיות מנכ"ל בחברת תעשיות מלח , שנמצאת בשליטת משפחת דנקנר. היום דיווחה החברה על כך שאלון דנקנר יחדל מלשמש כיו"ר דירקטוריון משותף בחברה ויעבור לתפקיד המנכ"ל, במקום נדב שחר, שחוזהו מסתיים בסוף דצמבר השנה. כאשר משפחה שולטת בחברה ציבורית ממנה נציג מטעמה לנהל את הביזנס מדובר במהלך טבעי, אך הדבר מאבד מ"טבעיותו", כאשר המנכ"ל זוכה לתנאי העסקה חריגים.

האסיפה הכללית של החברה, שתתכנס ב-28 לדצמבר, תידרש לאשר לדנקנר שכר בעלות של 103 אלף שקל בחודש או 1.23 מיליון שקל בשנה, הוצאות טלפון בבית וטלפון נייד, חופשה שנתית בהיקף של 24 ימים, 14 ימי מחלה, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים, והחזר הוצאות אש"ל, כמקובל במחוזותינו. בנוסף להטבות הללו מבקש דירקטוריון החברה לאשר לאלון דנקנר רכב שנמצא בקבוצת השימוש 7, הקבוצה המקסימלית שיוסדה לאחרונה, מעל לקבוצה 6.

המשמעות בפועל היא שדנקנר יכול להרשות לעצמו לרכוש רכב בעלות של 303 אלף שקל ומעלה, על חשבון החברה הציבורית בה הוא מועסק. זה יכול להיות רכב בחצי מיליון שקל וזה יכול להיות רכב במיליון שקל, מחירם של כלי הרכב בקבוצת שימוש 7 אינו מוגבל. סעיף נוסף שצד את עיננו הוא הלוואה בהיקף של 250 אלף שקל שתעמיד תעשיות מלח לדנקנר, בריבית צמודת מדד, בשיעור של 5% בשנה. הלוואה זו תוחזר על ידי דנקנר ב-36 תשלומים חודשיים כאשר התשלומים על ההלוואה ינוכו משכרו ויתר ההלוואה תשולם על ידי אלון דנקנר לחברה במועד סיום העסקתו. זה מעביר אותנו לנקודה הבאה, זמן ההעסקה של דנקנר. במידה והאסיפה הכללית תאשר את הסכם העסקתו של דנקנר כלשונו, שכרו של דנקנר יובטח ל-7 השנים הקרובות, אלא אם כן תודיע לו החברה על פיטוריו, בהתראה של 6 חודשים.

הלכנו לבדוק את נימוקי הדירקטוריון להסכם. כרגיל במקרים מסוג זה וכמקובל בהרבה מהחברות הציבוריות, הנימוקים מעניינים ביותר. נימוק מספר אחד: "תנאי ההעסקה של אלון דנקנר הינם סבירים בהתחשב בין היתר בהיקף פעילותה של החברה והחברות בקבוצה, בהיקף הנכסים של החברה שעומד על 1.6 מיליארד שקל ובהיקף הונה העצמי של החברה שעומד על 384 מיליון שקל".

מי שמכיר את תעשיות מלח, יודע שמדובר למעשה בחברת אחזקות שעיקר נכסיה (כ-1.47 מיליארד שקל) מיוחס לאחזקה של כ-9% ממניות בנק הפועלים (אחזקה שצומצמה לאחרונה, לאחר שבני משפחת דנקנר מכרו כ-2% ממניות הבנק). מי שקורא את נימוקי הדירקטוריון לשכרו של דנקנר ולא מכיר את החברה, עשוי לחשוב שמדובר בחברה תפעולית שמנהלת נכסים בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ולכן נדרש מנכ"לה לתנאי העסקה שתואמים את מעמדו.

90-100 מיליון שקל בשנה

הדירקטוריון ממשיך להציג את נימוקיו: "תנאי העסקתו של אלון דנקנר, על פי הסכם ההעסקה, הינם סבירים גם בהשוואה לשכרם של מנכ"לים בחברות ציבוריות אחרות להן היקף פעילות הדומה להיקף פעילותה של החברה ובהתחשב במהות התפקיד, היקפו ומורכבותו".

כפי שכבר הסברנו, עיקר נכסיה של תעשיות מלח מיוחס בעיקר לאחזקתה בבנק הפועלים, אך לחברה יש גם פעילות תעשייתית בתחום המלח, בהיקף של כ-90-100 מיליון שקל בשנה. זהו פרמטר ההשוואה שאליו צריך להידמות תגמולו של דנקנר.

האחזקה בבנק הפועלים נמצאת בטיפולו של יו"ר הדירקטוריון של החברה, דני דנקנר, אחיו של אלון, שאף מכהן בבנק כיו"ר פועלים שוקי הון וכנציג מטעם המשפחה.

בנוסף לכל ההטבות הללו זכאי אלון דנקנר, על פי הסכם ההעסקה החדש שלו, גם לבונוסים, בהתאם לתשואה השנתית על ההון העצמי שתשיג החברה. אם תשיא תשואה של 12%-14% על ההון העצמי, יזכה דנקנר לבונוס בגובה של 2 משכורות. אם ישיג תשואה של 14%-16% יקבל מענק בגובה 3 משכורות, במידה ויצליח לייצר תשואה בגובה של 16%-20% יזכה לבונוס בגובה של חמש משכורות ואם ישיג תשואה שעולה על 20% על ההון העצמי של החברה, יזכה דנקנר למענק בגובה של שבע משכורות.

בדקנו ומצאנו שכבר היום עומדת התשואה על ההון העצמי של החברה על 19%. אם ביצועי בנק הפועלים ישתפרו בשנה הבאה, דנקנר עשוי ליהנות מהבונוס המקסימלי. השאלה היא איזו השפעה יש לאלון דנקנר על התשואה שתייצר האחזקה בבנק הפועלים? האם איכות הניהול של דנקנר בתעשיות מלח היא זו שמשפיעה על הרווחים שמייצרת האחזקה בנק הפועלים? כנראה שלא. מי שאחראי על הרווחים שמיצר את בנק הפועלים כיום היא קבוצת אריסון, בראשות שלמה נחמה ומנכ"ל הבנק, צבי זיו. לאור זאת, הקשר בין ביצועי הבנק, שהנו המרכיב העיקרי ברווח הנקי של החברה, לבין הבונוסים של דנקנר בתעשיות מלח, נראה תמוה.

ראוי להדגיש שתעשיות מלח קרובה יותר להגדרה של חברה פרטית מאשר להגדרה של חברה ציבורית, מאחר שמשפחת דנקנר מחזיקה בכ-90% מהון המניות שלה והציבור הרחב מחזיק רק בכ-10% בלבד. לפיכך, אם הדנקנרים רוצים לנהוג בחברה כבחברה פרטית משפחתית, ראוי שימחקו אותה מהמסחר. בינתיים, כדאי שבחברה יבדקו שוב האם תגמול כה נדיב וכה מנותק מביצועי החברה, הוא תגמול ראוי בחברה ציבורית. *