התנגדות תקיפה בכנסת להצעת חוק, הכוללת הטלת 3-5 שנות מאסר על מפריעים לפינוי

על-פי הצעת חוק "פינוי-פיצוי" יוטלו שלוש-חמש שנות מאסר גם על מי שייכנס לשטחי הפינוי ללא היתר, או יפגין שם, קל וחומר אם יחזיק נשק, או יסכן חיי אדם.

חברי הכנסת מהליכוד והמפד"ל, יולי אדלשטיין ויצחק לוי, הפריעו לנציגי משרד המשפטים שהציגו את סעיפי הענישה בוועדת חוקה חוק ומשפט, המטפלת בסעיפים הלא כספיים של החוק. הם טענו, כי הענישה שבחוק הקיים מספיקה ואין להחמיר ב"חקיקה דרקונית" כנגד כמה ישראלים שיפגינו נגד הפינוי.

לטענתם, המחוקק נוקט בצעדים "ברוטליים וקיצוניים" במקום לגלות הבנה למצוקת האנשים.

אדלשטיין ולוי צעקו, כי אין זה הוגן לאיים בתקופות מאסר ממושכות על אנשים שאינם פורעי חוק מטבעם, או על חבורות נערים שייצאו להפגנה קולנית נגד הפינוי.

אנשי משרד המשפטים התגוננו בטענה מדובר כאן באירוע קיצוני וחריג של פינוי 8,000 איש מבתיהם. הם הסבירו, כי החוק המוצע הוא בעצם הפקת לקחי הניסיונות הכושלים של פינוי המאחזים הלא חוקיים, בהעדר חקיקה מספקת.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מייק בלאט, שגם ניסח את החוק, אמר שהוא פרי של עבודת הכנה מאומצת שנמשכה מספר חודשים, בהם נבדקו כל ההיבטים הפליליים הכרוכים במבצע הפינוי. המסקנה אכן היתה שאין מנוס מהוספת פרק העונשים המיוחדים בהעדר כלים אפקטיביים לביצוע מדיניות הממשלה.

בתשובה לטענת ח"כ אדלשטיין כי לא הוגן להפעיל חוק כזה נגד מי שיפגינו בקריאות מחאה, הבהיר עו"ד בלאט כי אין בכך עבירה והם לא יועמדו לדין. לדבריו, החוק מיועד רק נגד מי שיתפרעו או יתקהלו במטרה להפריע לביצוע החוק, או ינסו לסכל את הביצוע. הענישה המוצעת גם לא מיועדת להפחיד את המתיישבים ולהפוך לעבריינים את מי שינסו למחות כאשר יבואו לפנות אותם מבתיהם.

עו"ד בלאט הדגיש, כי מלכתחילה הוחלט להביא את הנושא כולו לדיון בכנסת, כדי שלא לחזור על התקדים של פינוי ימית. "בפינוי הקודם, כל ההוראות מהסוג הזה ניתנו בצווים של המפקד הצבאי בשטח ללא כל דיון ציבורי, ויצאו הוראות כמעט דומות", הוא הזכיר.

עו"ד בועז סנג'רו, ראש חטיבת המשפט הפלילי והקרימינולוגיה במכללת רמת-גן, טען בדיון, כי לא גוזרים על הציבור גזירות שהוא לא יוכל לעמוד בהן, והמשפט הפלילי שנועד להגן על הערכים החברתיים החשובים, לא יכול להגביל את חירות הפרט מעל להכרחי.

לדברי סנג'רו, גם מקובל בעולם שהתחום הפלילי צריך להיות נקי מוויכוחים פוליטיים, ואם יש מחלוקת פוליטית לגבי עבירה מסוימת, אין לה מקום בחוק הפלילי. "נראה לי שעקרונות אלה נשכחו כשניסחו את העבירות בחוק הפינוי אם עצם השהיה של אדם בביתו לאחר שהוכרז עליו כשטח המיועד לפינוי היא עבירה פלילית. כמה רשעות ואווילות צריך כדי להפוך אדם המסרב לצאת מביתו היקר לו לעבריין".

עו"ד בלאט הגיב שיתחשבו באנשים אלה ואין כוונה להעמיד לדין את מי שביום הפינוי עוד לא יצא מביתו. החוק מיועד נגד אחרים שיבואו מבחוץ לסכל את תכנית ההתנתקות.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) הצטרף למבקרים, כשאמר שהוא אומנם בעד ההתנתקות, אבל חשוב לא פחות לשמור על זכויות האדם של המפונים.

ח"כ איתן כמעט נזף באנשי משרד המשפטים באזהרה שלא יעזו להטיל בוועדה שלו את הכתם שהיא נותנת בידי הרשות המבצעת "כלים לא פרופורציונליים, לא נכונים ומיותרים" ליישום מדיניות הממשלה. "אתם צריכים לשכנע אותי שאי-אפשר יהיה לבצע את המדיניות הזאת אם לא יהיה בחוק איום בעונש של חמש שנות מאסר".

מחר (ד') תתחיל ועדת הכספים להכין לקריאה שניה ושלישית את סעיפי חוק "פינוי-פיצוי" שהועברו לטיפולה העוסקים בפיצויים שישולמו למתפנים. יו"ר הוועדה ח"כ אברהם הירשזון (ליכוד) ערך היום סיור לימודים ביישובי גוש קטיף ונפגש עם ראש המועצה האזורית חוף עזה אבנר שמעוני ואישי ציבור מהאזור.

הירשזון נענה לבקשת ח"כ צבי הנדל (האיחוד הלאומי) לעמוד מקרוב על קשיי התושבים הצפויים מתכנית ההתנתקות כדי שיקבלו ביטוי הולם בדיוני הוועדה.