לאלי פרוכטר נותרו עוד שני סטארט-אפים

הרבה מרורים שבעו המשקיעים במניות לנאופטיקס בשנים האחרונות. תקוות גדולות נטע בהם אלי פרוכטר, יו"ר החברה, לפני מספר שנים, אך אף אחת מהן לא התגשמה. לנאופטיקס של היום היא חברה קשת-יום, הנאבקת בעולם ההיי-טק התחרותי, ומצליחה בקושי להציג הכנסות שנתיות של 20 מיליון דולר. על רווחים אין בכלל מה לדבר אצל לנאופטיקס של ימינו, וזו בדיוק הסיבה שמניית החברה נסחרת במחיר של פחות מ-2 דולרים, כאשר בימים טובים יותר הגיעה לרמות הגבוהות פי 10.

לפני ארבעה חודשים אמר פרוכטר בראיון ל"גלובס", כי לנאופטיקס של היום היא בעצם "חברה של שלושה סטארט-אפים". לנאופטיקס, שהחלה את דרכה בתחום תקשורת הנתונים, התמקצעה בשנים האחרונות, וכיום היא אכן עוסקת בשלושה תחומים, שכל אחד מהם נושא עמו סיכון רב, ויכול לפרוץ חזק קדימה, בדיוק באותה מידה שהוא יכול לקרוס ולהיעלם מהשטח.

ליתר דיוק, אמש (ב') התברר, שאחד הסטארט-אפים של לנאופטיקס ייעלם מהשטח הרבה יותר מהר מהצפוי. לנאופטיקס הודיעה על החלטתה לחסל את פעילותה של החברה הבת NetExchange, ובמקביל להתייעל, על ידי איחוד מטות השיווק והניהול של שתי החטיבות שייוותרו בלנאופטיקס לאחר חיסולה של נטאקסצ'יינג'.

נטאקסצ'יינג' מפתחת ומשווקת תוכנות המאפשרות העברת פקסים דרך רשת האינטרנט, ואם להסתמך על דברי פרוכטר באותו ראיון שהזכרנו, היא תפסה כבר %10 מנתח השוק העולמי בענף שמנבאים לו צמיחה משמעותית בשנים הקרובות. אלא שנראה שהעניינים בנטאקסצ'יינג' לא עמדו בתחזיות לנאופטיקס, והם גבו מהחברה משאבים רבים מדי, ולכן נפלה ההחלטה לסגור את החברה. סגירתה של נטאקסצ'יינג' תגרור בעקבותיה קיצוץ של %20 במצבת העובדים של לנאופטיקס, מה שיביא להתייעלות נוספת בחברה.

פרוכטר ייוותר, אפוא, עם שני סטארט-אפים. בידי לנאופטיקס יישארו שתי חטיבות, בהן ירוכזו מירב המאמצים להזניק את ערכה של החברה. החטיבה הראשונה היא חטיבת המיתוג, שמפתחת ציוד מיתוג, המוכר גם כמשפחת מוצרי ה-LANMAKER, והמאפשר ללקוחות החברה להגביר את מהירות תקשורת הנתונים ברשתות התקשורת המקומיות מסוג אתרנט, מבלי להזדקק לתכנון מחדש של קונפיגורציות רשת התקשורת. בחטיבה זו מפתחת לנאופטיקס מתג המכונה "ג'יגהבייט", המבוסס על טכנולוגיה חדשנית.

החטיבה השנייה של לנאופטיקס פועלת תחת החברה הבת NETGUARD, המפתחת מוצרי FIREWALL, שמיועדים לאבטחת מידע ברשתות אינטרנט של ארגונים הפועלים בסביבת NT. המתחרה הגדולה של נטגארד, שגם הצליחה להפוך למובילה עולמית בתחום, היא כמובן מיודעתנו חברת צ'ק פוינט הישראלית. עד כה מתקשה נטגארד לחדור אל שוקי היעד שלה, ונתח השוק שלה נחשב לנמוך יחסית.

ברור, שאם אחת משתי הפעילויות שנותרו בלנאופטיקס ידעו לפרוץ אל השווקים המתאימים, הרי שפני החברה עשויים להשתנות מהקצה אל הקצה. בינתיים, משקיעים שעדיין מחזיקים במניות לנאופטיקס מסתמכים רק על תקוות.

מי שגויס לפני 5 חודשים כדי לנסות לחלץ את לנאופטיקס מהבוץ הוא בנק ההשקעות האמריקאי סולומון-סמית'-בארני. הבנק ניסה למצוא שותפים אסטרטגיים, שיהיו מעוניינים לרכוש את לנאופטיקס או אחת מחטיבותיה, ואולי לשתף עמה פעולה בדרך של הסכמי OEM, או בכל דרך אחרת. היות שהובהר ללנאופטיקס, שבמצבם הנוכחי של השווקים הפיננסיים ייקח לבנק האמריקאי זמן רב יותר ממה שהוערך קודם כדי לטפל בבעיות החברה, הוחלט כבר עתה לסגור את פעילותה של נטאקסצ'יינג'.

ההודעה על סגירת נטאקסצ'יינג ליוותה אמש את דו"חותיה הכספיים של לנאופטיקס, בהם אין כל חדש: החברה סיימה את הרבעון השלישי של 98' עם הכנסות של 3.9 מיליון דולר, לעומת 5.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ואילו ההפסד הנקי של החברה הגיע ל-4.4 מיליון דולר (כולל הפרשה של מיליון דולר לסגירת נטאקסצ'יינג'), בהשוואה להפסד של מיליון דולר ברבעון השלישי של 97'.

אמיר אייזנברג