לזכרו של חיים שטסל, במלאת שבעה למותו

את חיים שטסל, שהלך לעולמו לפני שבוע, ליוו בדרכו האחרונה מאות רבות של ידידים ועמיתים, עמם קשר קשרים במהלך כ-40 שנות פעילות ענפה במערכות המשק הישראלי. מהן הסגולות שהביאו אותו למעמד לו זכה ולהוקרתם של כה רבים?

קשרי עם חיים תחילתם לפני למעלה משלושים שנה, כאשר שימש בתפקיד כפול של חשב כללי וממונה על שוק ההון במשרד האוצר, ואני הייתי המפקח על הבנקים. המתח בין האוצר לבנק ישראל היה קיים ברמות עוצמה שונות מקדמת דנא. חיים היה גורם מפיג מתח. הוא ידע ליצור אמון - לטעת ביטחון שמלה שלו היא מלה. הוא גם ידע לתת אמון - העריך את מניעי הצד השני כערכם, מבלי להעכיר את היחסים בחשדנות מיותרת.

כשרונו כמפיג מתחים היה תולדת אופיו הנוח וגם העיד על חוכמתו. הוא ידע מה ניתן להשיג במו"מ ולא ניסה למתוח את החבל עד שייקרע. סגולות אלה, שניכרו במהלך פעילותו במשרד האוצר, היטיבו לשרת אותו גם בתפקידים שמילא לאחר שפרש מן השירות הממשלתי בשנת 1977.

כמנכ"ל החברה לישראל נדרש, כמובן, להבנה עסקית, אך גם ללא מעט כישורים דיפלומטיים. השותפות בין מספר לא קטן של אישים בעלי אגו מפותח יצרה לא מעט מתחים. הוא ידע לנווט את הספינה בכשרון בתקופה קשה למשק הישראלי - אינפלציה מהירה, האטה בצמיחה, אי-יציבות בשוק ניירות-ערך ועוד. תמיד ידע לשקול שיקולים של טובת הציבור, לצד השיקול העסקי של מנהל חברה המיועדת לעשות רווחים.

כשהחל לכהן כחבר דירקטוריון הבורסה, נעזרתי רבות בשיקול דעתו ועצתו הטובה. חיים החליט לעזוב את החברה לישראל כאשר חלו שינויי הבעלות בחברה זו. סברתי אז כי אין מתאים ממנו לבוא במקומי כיו"ר דירקטוריון הבורסה והקדמתי את פרישתי המתוכננת כדי שיוכל לתפוש את מקומי מיד לאחר שיעזוב את החברה לישראל.

הוא התאים לתפקיד זה כיוון שהיה בעל ידע מקיף בשוק ההון על כל חלקיו, היה מקובל על פעילי השוק במערכת הבנקאות ומחוצה לה, והיה אדם שראה את השיקול הציבורי בניהול הבורסה כעומד מעל לשיקולים העסקיים של חבריה.

הוא מילא את תפקידו בבורסה במשך עשר שנים. חלקה הראשון של תקופת כהונתו חייב אותו להפגין את מיטב כישוריו. היתה זו תקופה קשה של התאוששות איטית ממשבר המניות הבנקאיות ושל הפעלת התוכנית לייצוב המשק, שלא היטיבה עם שוק ניירות-ערך בשלביה הראשונים. על אלה נוספו שינויי חקיקה מרחיקי לכת, אשר הגבירו את פיקוח רשות ניירות-ערך על הבורסה והגבילו חלק מחופש הפעולה ממנו נהנתה בעבר כ"גוף המסדיר ענייניו בעצמו".

עוד בהיותו יו"ר דירקטוריון הבורסה קיבל חיים על עצמו לעמוד בראש דירקטוריון תאגיד הביטוח אבנר, תפקיד נוסף בו היה עליו למצוא את האיזון הנכון שבין השיקול העסקי - חילוץ התאגיד מן הגירעונות הקשים אליהם נקלע - לבין העניין הציבורי, העומד בבסיס קיומו של אבנר. חיים ניצח על תהליך חילוץ אבנר מן המשבר, וזכה לראות בחודשים האחרונים את השלבים הסופיים של חיסול גירעון ההון שאיים בעבר על עצם קיומו של התאגיד.

הצטרפתי לדירקטוריון אבנר לפני חודשים מעטים, כך שראיתי מקרוב רק את סופו של המהלך שביסס את יציבותו של התאגיד, דווקא כאשר הוחלט לשנות את הסדר ביטוח החובה לרכב בדרך העשויה להביא אותו לסוף דרכו. חיים ניהל את ענייני הדירקטוריון במסירות ובתבונה, גם כאשר קשתה עליו מחלתו, ממש עד הימים האחרונים.

הדאגה לענייני הציבור היא שהובילה אותו לפעילות ציבורית לשמה, במוסדות להשכלה גבוהה ובגופים אחרים. לא היתה לי הזכות לפעול לצידו במרבית עיסוקיו אלה, אך אלה שנהנו משיתוף פעולה עמו מעידים כי השקיע בהם ממיטב עתותיו ומכישוריו המגוונים.

בנוסף לכל אלה, ואולי קודם לכל, היה חיים איש משפחה למופת. כל אלה שזכו להכירו ולפעול במחיצתו ינצרו את זכרו לא רק כאיש עסקים ואיש ציבור מן המעלה הראשונה, אלא בעיקר כידיד יקר שאהב את חבריו ואלה השיבו לו אהבה