השנה בה העולם קיבל את הסעיף

לקראת סוף שנת 2004, נרשמה תופעה חסרת תקדים: פחות דואר זבל. לאחרונה דיווח ספק האינטרנט האמריקאי AOL כי בחודש נובמבר היה פחות דואר זבל: רק 1.6 מיליארד מסרי ספאם ביום, לעומת מעל 2 מיליארד בחודש הקודם. בין הגורמים שהביאו לירידה: חוקים חדשים ומשפטים שבהם הוטלו עונשים כבדים על שולחי דואר זבל, או "ספאמרים".

אם בעבר היה נדמה שדואר הזבל הוא תופעה מטרידה אך שולית, בשנת 2004 הגיעו מים עד נפש. לאחר שספקי האינטרנט, הסובלים העיקריים מהתופעה, לא הצליחו למצוא תרופה טכנולוגית, מטפלים בה בתי מחוקקים בעולם כולו. באירופה, ואחר כך בארצות הברית, נחקקו בשנה שעברה חוקי "אנטי-ספאם" חריפים. כמה משפטים כבר החלו, ביניהם עשרות תביעות שהגישו ספקי אינטרנט גדולים. בימים אלה דורש תובע בארה"ב עונש של שנתיים מאסר על עובד של AOL שמכר 92 מיליון כתובות דואר שגנב מהחברה; בנובמבר נשפט ספאמר בוירג'יניה לתשע שנות מאסר לאחר ששלח מיליוני מסרים מסחריים תוך הסוואת כתובת השולח.

דואר זבל מכונה בעולם "ספאם". מקור המילה: שמו המסחרי של מוצר בשר חזיר משומר אמריקאי, מעין לוף. השם הודבק לתופעה האינטרנטית בהשראת מערכון של מונטי פייטון שבו מתוארת מסעדה המגישה לכל אורחיה ספאם, בלי קשר למה שהזמינו. העובדה שאתה מקבל משהו שלא הזמנת היא המאפיין הבעייתי העיקרי של דואר זבל בעיני הצרכנים, ולרוב הם כורכים אותו יחד עם דואר מסחרי לגיטימי. מנקודת המבט של ספקי האינטרנט, ספאם ממקור מסחרי דווקא נכרך יחד עם וירוסים: שניהם מהווים עומס על המערכת.

סימפטומים של היסטריה

בישראל נערכים בשבוע כעשרה עד 20 קמפיינים של ספאם - ובהם נשלחות יותר מ-20 מיליון הודעות דואר אלקטרוני, כרבע מכמות הדואר האלקטרוני העוברת אצל ספקי אינטרנט מסחריים בישראל. אצל ספק האינטרנט קווי זהב טיפלו לפני שנה ב-300 תלונות על ספאם בחודש, לעומת 300 תלונות ביום בעייתי ב-2004.

כמויות הספאם עולות בהתמדה בגלל הקלות הבלתי נסבלת והמחיר האפסי של משלוח ספאם. כאמצעי מניעה, מגבילים רוב ספקי האינטרנט בישראל את כמות הדואר שיכול להישלח ב"מכה אחת" ל-50 או 60 הודעות בלבד - לא משנה למי אתם רוצים לשלוח, לא משנה מאיזו סיבה. כך נחסמו גם ניוזלטרים לגיטימיים. לפני כחמישה חודשים נחסם הניוזלטר "הקולקטיב" של אתר "קונספציה", המופץ לאלפי מנויים ישראלים. ירדן לוינסקי, ממייסדי "קונספציה": "נטוויז'ן חסמו את האפשרות לשלוח דואל ליותר מעשר כתובות, אבל לא טרחו להודיע על זה. פתאום חזרו לי מאות דואלים. פרסמנו את זה, ומהתגובות הסתבר שאנחנו לא לבד". היום הבעיה נפתרה - אבל דווקא שירות המייל של גוגל, Gmail, מזהה את ה"קולקטיב" כספאם וחוסם אותו.

גוף אחר שנחסם לפני מספר חודשים לאחר שהשתרבב לרשימה שחורה כלשהי הוא "חבר", אגודת גמלאי מערכת הבטחון. חבר נכנס לרשימות השחורות של אינטרנט זהב ושל נטוויז'ן והוצא מהן לאחר שבחבר איימו שיציעו למאה אלף חברי מועדון מח"צ שבבעלותם לעבור מנטוויז'ן לספק אחר.

הסיבה לכשלים המתסכלים האלה היא, לדברי אחד המומחים הוותיקים ששוחחתי עימם, "סימפטומים של היסטריה" שנראו אצל ספקי האינטרנט בשנה האחרונה. האו"ם אומד את הנזק לכלכלה העולמית ב-25 מיליארד דולר בשנה, ויושב ראש נציבות הסחר הפדרלית בארצות הברית הגדיר את דואר הזבל: "אחת הבעיות המפחידות ביותר בתחום ההגנה על הצרכן שהנציבות נתקלה בהן אי פעם".

נסיונות להסדרה נורמטיבית

בישראל מטיל חוק הגנת הפרטיות הגבלות על משלוח דיוור ישיר בדואר ובפקסימיליה, אבל הוא כלל אינו מזכיר דואר אלקטרוני. "מדובר ב'לקונה'", אומר עו"ד אביב אילון (משרד אילון אגרט ושות'), המטפל היום בתיק של לקוח העוסק בהפצת דיוור מקוון. "בשלב זה במדינת ישראל, בנישה הספציפית הזאת, אין הסדרה נורמטיבית".

אולי בקרוב תהיה. בתחילת יוני 2004 פרסם משרד התקשורת להתייחסות הציבור את תזכיר החוק המוצע למניעת דואר זבל - הלוא הוא תיקון מס' 31 לחוק התקשורת (בזק ושידורים). החוק הרחיב את האיסור מפקס לדואר אקלטרוני ולהודעות sms, והציע את המודל האירופי המחמיר להגדרת דואר זבל. כלומר: ייאסר על משלוח דואר לאדם סתמי ללא קשר קודם, אלא למטרה חד פעמית של קבלת רשות למשלוח מידע.

אני לא זבלן

בעקבות ההצעה של משרד המשפטים הוגשה ביולי עוד הצעה של ח"כ רומן ברונפמן, בשיתוף המועצה הישראלית לצרכנות - אלא שבאופן מוזר, ההצעה של ברונפמן מאמצת דווקא את המודל האמריקאי המקל, אם כי מחמירה יותר בהצעות הענישה שלה. ההצעה הפופוליסטית אושרה לאחרונה בקריאה טרומית בכנסת, בתמיכת הממשלה, וועדת המשנה לאינטרנט בכנסת.

בינתיים, לוחמים ספקי האינטרנט בזבל באמצעות החוקים הישנים. אמיר גנס, מנהל חברת הדיוור המקוון ניו אפרואוץ', מהמובילות בתחום בארץ, עשה השנה כותרות לאחר שנתבע על הפצת דואר זבל - ומסרב להתבייש בכך. גנס נתבע על ידי ספק האינטרנט קווי זהב, לאחר שהפיץ כחצי מיליון פריטים של מה שהוא מגדיר כ"דיוור ישיר מקוון". קווי זהב טוענים שהוא עשה זאת ללא רשות; גנס טוען שהייתה גם הייתה לו רשות.

לטענתו, מציע גנס לנמען את האפשרות להסרה ממאגר הכתובות, אבל רק מעטים משתמשים בכך. "איזה אחוז מקליק על 'הסר את עצמך מהרשימה'? אחוז זניח ביותר. עשרה מתלוננים מתוך מיליון וכמה מאות אלפים שנשלח להם דואר, ואחד מקלל ושולח וירוסים. אז שלחו פלאייר באימייל, מה קרה?".

לטענת קווי זהב, בעקבות פעולותיו של גנס קרסה בחודש מאי האחרון מערכת הדואר של קווי זהב למשך יום וחצי, דבר שגרם בהמשך למשבר טכנולוגי שמנע משלוח דואר על ידי מנויי החברה. קווי זהב תובעת מגנס פיצוי בסך רבע מיליון שקל. גנס הגיש תביעת נגד, ופרסם גילוי דעת שבו הוא מגדיר את טענות התובעים כ"מגמתית וחסרת בסיס".

גנס מוחה בכל תוקף על שהתואר "שולח דואר זבל" דבק בפעילים הקטנים בתחום דווקא, אבל איכשהו לא מתקשר לגופים הגדולים. דוגמאות מן השנה: וואלה שלחה דואר אלקטרוני למנוייה בקשר למבצעי נופש; אתר חבר'ה שלח לי מסר שכותרתו "עידו, הודעה מחנן גולדבלט" (שרוצה שאעבור מעיתונות למשחק); קווי זהב עצמה שולחת כהנה וכהנה הודעות על שירותים שהיא מציעה ללקוחותיה.

לגנס יש הצעה מצוינת לעסקים קטנים ובינוניים. "נניח שהיום מישהו פתח עסק, נניח סוכן ביטוח. יש לי עסק חדש, ואני רוצה להביא לקוחות ולמכור. אני בא ל-ynet, לוואלה ולנענע ושומע מחירים מאוד גבוהים. גם את המחירים של הטלוויזיה והרדיו אני לא יכול להרשות לעצמי. תשווה את זה למחירים אצלי - 1.5 מיליון כתובות ב-600 דולר". והכל לטובת הצרכן: "הצרכן מקבל טלוויזיה ב-400 שקל. אם הסוחר יפרסם את זה בעיתון, הטלוויזיה תעלה 900 שקל".

ואכן, יש חברות אינטרנט מובילות שלא דוחות על הסף את הרעיון של משלוח ספאם ללקוחותיהם תמורת תשלום. ב-012, שתבעה את אמיר גנס, אומרים שלא יעלה על הדעת. עיון בהסכם השירות של נטוויז'ן, לעומת זאת, מגלה ששם דווקא שומרים לעצמם את הזכות לשלוח דיוור מסחרי ישיר: ""הלקוח יודע ומסכים לכך כי נטוויז'ן רשאית לשלוח אליו מדי פעם הודעות בדואר אלקטרוני, הכוללות מידע על שירותיה או הצעות מסחריות של צדדים שלישיים".

דוברת נטוויז'ן מכחישה כי החברה משתמשת בסעיף זה כדי למכור ספאם. ומה באינטרנט זהב? באתר הבית של MSN - מיזם של אינטרנט זהב ומיקרוסופט ישראל - הלכו צעד אמיץ אחד קדימה, ובאתרם מצאתי הזמנה לשלוח "דיוור ישיר באימייל" ל-300 אלף מנויי הוטמייל ישראל. השירות מציע פילוחים כגון גיל, מין, מקום מגורים ומקצוע, ומציג דוגמה של מכתב פרסומי שנשלח מבנק הפועלים אגב הסוואת שם השולח בשורת מען השולח, כך שמתקבל הרושם שמדובר בדואר רשמי של MSN. לפונים לשירות מוצע להוסיף את הכותרת "מבצע לגולשי MSN". בין הלקוחות: חבילה של ערוץ ההיסטוריה בכבלים. כמה עולה התענוג? את המסר הפרסומי שמחיר ייצורו נאמד בתביעה של קווי זהב נגד גנס קווי זהב ב-0.05 סנט מכרה MSN במחיר חצי סנט למשלוח - רווח של 900 אחוז.

מצחיק, אבל בו זמנית מוכרת אינטרנט זהב, מבעלות MSN, למנוייה שירות ל"חסימת דואר זבל". כך אוחזת אינטרנט זהב בשני צידי ענף הספאם: גם שולחת, גם חוסמת.

הברוך של מי עדן

ב-2004 נרשם המקרה הראשון של שימוש בספאם על ידי חברה ציבורית: מי עדן. בתזמון גרוע, רק כמה שבועות אחרי פרסום תזכיר הצעת החוק של משרד המשפטים למלחמה בדואר הזבל, פתחה חברת מי עדן בקמפיין דואר זבל. כותרתו המטעה הייתה "מה שלומך?" והוא הכיל מודעה גרפית ("טוב לדעת שהוא מחכה לי בבית - חם או קר"), אבל לא את שם הנמען, לא את שם השולח ולא דרך להימחק מרשימת התפוצה.

מנהל השיווק של מי עדן, מייקל לזן, מיהר להתנצל ולהסביר כי הקמפיין היה טעות ונעשה ללא אישורו - אף כי הודה שהמודעה שהופצה בדואר האלקטרוני הגיעה מן השרת של החברה. החברה התמודדה עם כמה תלונות צרכנים, "בעיקר מאנשים ששמעו על זה בעיתונות", אמר לי אז לזן. "היו כמה טלפונים, אבל המרכזייה לא נפלה. פחות מ-1,000".

האם הגולשים באמת שונאים ספאם? על פי מחקר מפתיע שהתפרסם בארצות הברית, כשליש ממקבלי הספאם הקליקו על קישור שהגיע כספאם, ושבעה אחוזים אף ביצעו קניה מקוונת כתוצאה מספאם. אחד מאלה הוא עורך הדין של אמיר גנס, עו"ד אביב אילון: "אני לאחרונה נרשמתי לתואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב. לא הייתי יודע על ההרשמה לולא הייתי מקבל את הפנייה כדואר פרסומי מקוון. הדואר נשלח אליי דרך צד שלישי - אתר פסק דין. נכון שמעולם לא אמרתי לפסק דין שלא ישלחו אליי דואר פרסומי, אבל העניין ברור: לפעמים יש צורך לקבל מידע בדחיפה".

האם יש הבדל בין דיוור ישיר מקוון לגיטימי ובין ספאם? ספקי האינטרנט מסכימים שחלק גדול מהציבור לא רואה את ההבדל. בעיני מנויי אינטרנט רבים, ספאם זה ספאם, ולמרות הכחשות החברות רבים משוכנעים שהחברות עצמן עוסקות אף הן במשלוח ספאם. "למראית עין", אומר שלומי זיגרט, מנוי אינטרנט שתלונתו לקווי זהב מופיעה בכתב התביעה נגד גנס, "חברות האינטרנט נלחמות בתופעה, אבל אם אתה מעוניין ביצירת ספאם, ייתכן שתמורת תשלום נאות הם יספקו לך את הפלטפורמה... אני נעשיתי ציני ביותר בגישתי כלפי תביעה שלדעתי נועדה ליחסי ציבור בלבד". *