חברת קרתא, בבעלות משרד השיכון (75%) ועיריית ירושלים (25%), תשלם ליזם אלפרד אקירוב פיצוי של 75 מיליון שקל עבור העיכובים הרבים שנוצרו בפרויקט ממילא בירושלים. כך קבע הבורר, שלום ברנר. מחברת קרתא נמסר שהסכום הסופי לפיצוי טרם נקבע.
הסכסוך בין קרתא, שהוקמה במיוחד לצורך הפרויקט, לבין אקירוב פרץ על רקע "ניסיונותיו של אקירוב לשנות את התב"ע מספר פעמים", כדברי קרתא.
בין השינויים שדרש אקירוב, הפיכה לחנויות של מרפסות בצורת קשת, שהופיעו בתוכניות הראשוניות. סכסוך נוסף פרץ על רקע התנגדות קרתא להקמת בתי קולנוע.
בקרתא טוענים, שהסכסוך לא היה איתם, אלא עם עיריית ירושלים והוועדה המחוזית, שלא אישרו את השינויים. לטענתה, אקירוב בעצמו ניסה למשוך זמן כדי שלא להשלים את הפרויקט וכדי לקבל פיצויים. קרתא אף דוחה את הטענה לפיה הסכסוך קשור לנושא בתי הקולנוע.
בעיריית ירושלים דוחים טענות אלה, מדגישים שהסכסוך עם קרתא החל בתקופה בה שלט מאיר פורוש במשרד השיכון, כאשר הרקע לסכסוך הוא חילוקי הדעות בעניין הקמת בתי הקולנוע במקום. עוד טוענים בעירייה, שהם מוכנים להוציא היתרי בנייה ליתר הפרויקט.
בקרתא חברים שלושה נציגים, משה שגיב ושמואל יצחקי מעיריית ירושלים, ומאיר דקל מטעם משרד השיכון. לחברה אין יו"ר ואין מנכ"ל מזה זמן רב.
לדברי יצחקי, בכוונת קרתא לערער על פסק דינו של הבורר ולהציג טענות לנזקים רבים שנגרמו לעירייה בעקבות העיכובים בפרויקט.
אלרוב מסרה כי להערכתה סכום הפיצוי הסופי יהיה גבוה יותר.
מניית אלרוב נדל"ן הגיבה היום (א') לידיעה על פסק הבורר בעליות חדות של 116% במהלך יום המסחר ובמחזור ער של מעל ל-200 אלף שקל. די להביט בדו"חותיה של אלרוב בכדי להבין מה עשוי פיצוי של 75 מיליון שקל לעשות לתוצאות הכספיות שלה וזאת מבלי להתייחס לפוטנציאל המכירות בפרויקט.
בתשעת החודשים הראשונים של 2004 הציגה אלרוב נדל"ן רווח נקי של 13.8 מיליון שקל ובשנת 2003 כולה השיגה רווח של 29.4 מיליון שקל. מחזור הכנסותיה של החברה היה בתשעת החודשים הראשונים של השנה 135 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
