מאיר ארנון ואביקם ליף ינסו להציל מרובומטיקס את מה שנשאר

מי שקנה לפני כ-5 שנים מניות של חברת רובומטיקס בעת הנפקתה בוול-סטריט יודע היטב מה משמעותו של המונח "חתול בשק". רובומטיקס המיוחצנת היטב ומשדרת מסרים של היי-טק, הצליחה לעשות את מה שנראה היום כבלתי ייאמן: היא שיווקה בהצלחה לציבור את מניותיה במחיר של 8 דולרים האחת, לפי שווי חברה של כ-35 מיליון דולר.

בעל השליטה ברובומטיקס, היינריך מנדרמן, הצליח להגשים את חלומו של כל יזם, ולהפוך את החברה לחברה במועדון הכבוד של נאסד"ק, רשימת המסחר המכובדת בעולם, אליה משתייכות גם מניות כמו מיקרוסופט ואינטל.

הציבור לא היה צריך להמתין זמן רב מדי כדי להבין שההנפקה של רובומטיקס היתה בעצם אחיזת עיניים מקצועית ומלוטשת. רובומטיקס, שעיסוקה העיקרי היה ייצור ציוד רובוטיקה המיועד לייצור מוצרים בשוק האוטומציה, הציגה מהר מהצפוי הרעה משמעותית בתוצאותיה הכספיות.

למעשה ההנפקה של רובומטיקס לא בוצעה על בסיס פעילותה בתחום הציוד הכבד, כי אם בהסתמך על שתי חברות סטארט-אפ שבבעלותה. האחת, אסוסייטיב קומפיוטינג, מפתחת צ'יפ ייחודי המאפשר חישובים מקבילים מהירים. השנייה, חברת די.טי.איי, עוסקת בפיתוח ציוד בקרה לתעשיית הצגים השטוחים.

בכל שלוש הזירות העסקיות לא הצליחה רובומטיקס לעלות על דרך המלך. הסטארט-אפים לא בדיוק התרוממו, שוק התעשייה הכבדה של כלי הרכב והמטוסים לא נהר אל רובומטיקס עם הזמנות בהיקפים משמעותיים, ורובומטיקס הפכה לחברה עם מחזור הכנסות שנתי של 6-5 מיליון דולר, הצוברת בהתמדה הפסדים שהביאו אותה לגירעון של כ-20 מיליון דולר. גם חילופי גברי תכופים שבוצעו בתפקיד מנכ"ל החברה לא סייעו לה לצאת מהבוץ בו היא שקעה.

להיינריך מנדרמן לא היתה ברירה, והוא החל לבצע בחברה הנפקות פרטיות לעצמו, כשהוא מזרים מכיסו מיליוני דולרים בניסיון נואש, אבל חדור אמונה, להציל את החברה. במקביל, הגירעון בהון העצמי שהציגה רובומטיקס הביא להעברת מניותיה של החברה מרשימת הנאסד"ק אל רשימת ה"פינק שיט", אליה מועברות מניות "בעייתיות" של חברות עם גירעון בהון, ללא סחירות מספקת, או שאינן עומדות בקריטריונים אחרים של הבורסות הגדולות בארה"ב.

כל ההתפתחויות הללו ניסרו גם את מחיר מניותיה של רובומטיקס, וכבר למעלה משנתיים היא נסחרת ברמות מחירים שבין 0.15 ל-0.50 דולר. שווי השוק של החברה התכווץ מ-35 מיליון דולר לכ-2.5 מיליון דולר, והציבור שרכש בתחילת 94' מניות רובומטיקס יכול רק לספור את הפסדיו.

למרות הזרמות ההון של מנדרמן, נראה שאחרי תקופה כה ארוכה של ניסיונות החייאה לחברה גם הוא התייאש והרים ידיים. אתמול (ג') נחתמה עסקה, במסגרתה מכר מנדרמן את השליטה ברובומטיקס לגורם שהציג מוניטין טובים יותר משלו בתחום של שיקום חברות.

מנדרמן מכר %27 מהונה של רובומטיקס לחברת פוקוס קפיטל, שבשליטת איש העסקים מאיר ארנון, ולשותפו אביקם ליף. מחיר העסקה לא ידוע, אך על פי הערכות שילמו ארנון וליף סכום של כמה מאות אלפי דולרים תמורת המניות. העסקה כוללת גם המחאה מלאה לידי ארנון וליף של כל זכויות ההצבעה הנובעות מהמניות שנותרו בידי מנדרמן (%27 נוספים), כך שבסך הכול השניים חולשים על כ-%54 ממניות רובומטיקס.

בשנה וחצי האחרונה הצליחו ארנון וליף לשקם את חברת ציון טקסטיל, שנקלעה להפסדים כבדים. השניים רכשו את החברה מידי קבוצת ציון החזקות, שבשליטת משפחת טייבר, סידרו את החברה, ומכרו אותה ברווח נאה לקבוצת הכשרת הישוב-גבור ספורט. כמו כן, רכשו השניים את השליטה בחברת המחשבים קיוביטל, שהוקמה בתחילת שנות ה-90 על ידי סאיטקס וקונצרן כלל, ואשר בה הם מתכוונים לבצע "סוויץ' טכנולוגי" שאמור להקפיץ את החברה קדימה.

הרבה קודם לכן היה ליף מעורב אישית בהפיכתה של יצרנית התכשיטים אנדין לחברת תיא תקשורת הרווחית, ואילו ארנון, ששלט בעבר בחברת הטקסטיל פרגוד, עשה פעולות שיקום דומות בחברות כמו מולט וגמביט. בכל המקרים מדובר על שלדים בורסאיים שנרכשו, הושבחו ונמכרו הלאה. לכן, קיימת סבירות גבוהה למדי שהתסריט הזה יחזור על עצמו גם ברובומטיקס, שאתמול ריכזה מנייתה מחזור חריג שהקפיץ את מחירה בחזרה ל-40 סנט, הרחק הרחק מ-8 הדולרים ששילם המשקיע הקטן כדי להשתתף בהנפקתה