אישור מזוז להסכם תעשיות מלח - לא סוף פסוק: נמשכים הדיונים בבג"ץ

לטענת החברה להגנת הטבע, מדובר בהחלטה תמוהה, המעניקה הכשר לאחת ההחלטות הפגומות ביותר מבחינה ציבורית שאושרו על-ידי המינהל. לטענתה, עולה ממנה העדפה ברורה של המגזר הפרטי.

החברה להגנת הטבע טוענת, שמדובר בחברה עתירת הון שכבר גרפה את רווחיה מכוח זיכיון על שטחי מדינה רחבי היקף. לטענתה, כיום מינהל מקרקעי ישראל מעניק לה עדיפות ביזמות נדל"ן על 2,000 דונם, על פני האינטרס הציבורי ועל חשבון הקופה הציבורית.

החברה להגנת הטבע דוחה את טענות מזוז, לפיהן בשל הייחודיות של עסקת ברכות המלח, אין מדובר בעיסקה תקדימית. לטענתה, יזמים וחברות נוספות המחזיקות בידיהן שטחי ענק ממתינות להכרעה ביחס לעסקה.

טענה נוספת היא שמינהל מקרקעי ישראל לא הפנים את דברי בית המשפט העליון בבג"צ הקרקעות, וממשיך לקדם החלטות קיצוניות ובלתי סבירות.

החלטת המועצה מאפשרת למשפחת דנקנר לקבל תמורה עבור שיוני יעוד שטח של 2,000 דונם, מהם 1,300 דונם בעתלית ו-680 דונם באילת. בעתלית מאפשרת התוכנית בניית 30 אלף יחידות דיור בשווי של 90 מיליון דולר. באילת מאפשרת התוכנית בניית 12 אלף יחידות דיור בשווי של 43 מיליון דולר.

בהסכם שאישרה המועצה, יחולקו זכויות המקרקעין בעתלית בין המינהל לבין חברות המלח ביחס של 50% למשפחת דנקנר ו-50% למדינה. באילת יוענקו 30% מהזכויות לדנקנר ו-70% למינהל מקרקעי ישראל. היזמות בפרויקט זה תהיה למדינה.

(ראו הרחבה ב"גלובס הערב")