שובו של המילגרום

חברי ועדת הבר ויחסי הכוחות ביניהם, מעלים את הסיכוי כי החקלאים יקבלו אפילו פחות ממה שהציע מילגרום; הניסיון מלמד שכאשר המגזר החקלאי רוצה יותר מדי, הוא נאלץ להסתפק בהרבה פחות

הוועדה בראשה יעמוד הממונה על התקציבים באוצר, קובי הבר, שתפקידה לספק את פתרון לאדמות המושבים והחקלאים לאחר ביטול החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל, מסתמנת כחזרה לוועדת מילגרום.

ומדוע חזרה דווקא למילגרום? התשובה לכך פשוטה, הבר היה מזכיר ועדת מילגרום. מנהל המינהל, יעקב אפרתי, היה אף הוא חבר בוועדת מילגרום במסגרת תפקידו אז, מנכ"ל משרד הפנים. שניהם היו שותפים לניסוח החלטותיה ולכן קיים סיכוי סביר מאוד ששניהם ינווטו את הוועדה החדשה לאותן מסקנות.

השאלה היחידה הנשאלת עתה היא, האם ועדת הבר תעצר במסקנות ועדת מילגרום או שמא תלך רחוק יותר, ותפחית עוד את זכויות החקלאים בחלקת המגורים.

תזכורת - ועדת מילגרום הוקמה על-ידי שר האוצר דאז, בייגה שוחט, לאחר דרישה מפורשת של היועץ המשפטי לשעבר, אליקים רובינשטיין, שהתבקש לתת תשובה לבג"ץ הקשת המזרחית, בשאלת הקרקעות החקלאיות.

שוחט הקים ועדת שרים, שהקימה ועדה בינמשרדית, בראשות הממונה על התקציבים דאז, דוד מילגרום. הוא התבקש לגבש הצעה כוללת לגבי הפיצוי המגיע לחקלאים בעת שינוי הייעוד.

מילגרום הגיש את החלטותיו, המגזר החקלאי דחה אותן בבוז, והתוצאה היתה שבג"ץ ביטל את כל ההחלטות הנוגעות לקרקע החקלאית. כתוצאה מביטול החלטות מילגרום הוקמה הוועדה שניסחה את 979, אותה מזוז ביטל.

המלצות ועדת מילגרום שונות במידה רבה מאלה שניסחה כמה שנים אחר כך מועצת מקרקעי ישראל. ועדת מילגרום הגדירה גם היא את חלקת המגורים בשטח כולל של 2.5 דונם, והחליטה לאפשר בניית 3 בתים בשטח כולל של 375 מ"ר. הוועדה היתנתה את הבנייה, בכך שהבתים יהיו כולם לשימושו של החקלאי, ולא איפשרה למכור אותם לצד שלישי, כמו שמאפשרת החלטה 979.

לא רק זאת. החלטה 979 מאפשרת להוון את החלקה תמורת 3.75% מערך הקרקע. ועדת מילגרום טענה, שההיוון צריך להיות בהתאם לשווי האמיתי של הקרקע, 99%-66%.

הסיבה לכך היא, שאמנם בעת מבצע ההיוון במגזר העירוני שילמו החוכרים רק 3.75% מערך הקרקע, אך זאת אחרי ששילמו דמי חכירה של 80%-40% משווי הקרקע. המושבים והקיבוצים, אסור לשכוח, שילמו 600-200 שקל לשנה בלבד.

גם בעניין התעסוקה הגישות שונות לחלוטין. בעוד שוועדת מילגרום נטתה לאפשר לחקלאי להקים מבנה לתעסוקה בשטח של 500-300 מ"ר לשימושו האישי בלבד, החלטה 979 מאפשרת להשכיר השטח לכל דורש, ובכך ההבדל הגדול.

אם בוחנים את יחסי הכוחות בוועדת הבר, הרי שקיים סיכוי סביר מאוד שהחקלאים יקבלו אפילו פחות ממה שהציע מיליגרום. הבר ונציג המשרד המשפטים מחויבים לדעת מזוז, שקבע שהחלטה 979 בעייתית. גיבוי לכך יקבל נציג משרד המשפטים גם מאורית סון מהפרקליטות, שדוגלת בעמדה לפיה מגיעות לחקלאי הטבות רק אם הוא מעבד את הקרקע.

אם אין לו בן ממשיך שעוסק בחקלאות, אין שום סיבה להתיר לו לבנות עוד בית. סון גם מחזיקה בדעה לפיה מבנה לתעסוקה יכול לשמש כצימר כל עוד הוא בתחום החקלאי בלבד.

את המגזר החקלאי מייצג בוועדה מנכ"ל חטיבת ההתיישבות של הסוכנות, שלמה בן-אליהו, לשעבר מנהל מינהל, שאולי ינסה לדחוף לכיוון 979, אך אין ספק שהוא ימצא בעמדת מיעוט.

אנשי מינהל התכנון, המיוצגים בוועדה החדשה על-ידי מנכ"ל המשרד, גדעון בר-לב, הגישו למועצת מקרקעי ישראל חוות דעת, לפיה על המגזר החקלאי להחליט האם הוא רוצה ציפוף או הרחבות. באוויר מרחף גם הבג"ץ שהגיש פורום 15 הערים וכן הבג"ץ של החברה להגנת הטבע והקשת המזרחית.

הניסיון מלמד שכאשר המגזר החקלאי רוצה יותר מדי, הוא נאלץ להסתפק בהרבה פחות. מי שלא רצה את מסקנות ועדת מילגרום יאלץ עתה להתפלל שהן יתקבלו.