מזוז לנתניהו: להפסיק הפקעת נכסים פלשתיניים במזרח ירושלים

מציין כי הפעלת סמכויות האפוטרופוס לנכסי נפקדים על נכסים במזרח ירושלים מנוגדת לכללי המשפט הבינ"ל, להם תוקף מחייב בדין הישראלי

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פנה היום (ג') לשר האוצר, בנימין נתניהו, הממונה על הפעלת חוק נכסי נפקדים, בדרישה להורות על הפסקה מיידית של הפעלת חוק נכסי נפקדים על נכסים במזרח ירושלים של תושבי איו"ש.

מזוז שיגר את חוות דעתו, בנוגע להפעלת הוראות החוק על תושבי יהודה ושומרון, אשר מחזיקים נכסים במזרח ירושלים וזאת בהמשך להחלטה שהתקבלה בוועדת השרים לענייני ירושלים ב-22 ביוני 2004.

על-פי חוות דעתו של מזוז, הסוגייה התעוררה כבר לאחר מלחמת ששת הימים. כפועל יוצא של הרחבת גבולותיה של ירושלים על שטחים שהיו חלק מאיו"ש, הפכו נכסים של תושבי איו"ש המצויים במזרח ירושלים לנכסים "נפקדים".

לאורך השנים ננקטה בדרך כלל מדיניות מגבילה, בכל הנוגע להפעלת חוק נכסי נפקדים על נכסים במזרח ירושלים של תושבי איו"ש.

מזוז מציין בחוות דעתו, כי ביוני 2004 התקבלה החלטה בוועדת השרים לענייני ירושלים, ולפיה האחריות על נכסי נפקדים נתונה בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים.

החלטה זו התקבלה בניגוד לעמדת שני נציגי משרד המשפטים, אשר הופיעו בפני הוועדה והיא מתיימרת להסיר את כל המגבלות על הפעלת סמכותו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים לגבי נכסים במזרח ירושלים.

לדבריו, החלטה זו לא יכולה לעמוד במבחן משפטי. מזוז גם מבהיר, כי אין זה מסמכותה של ועדת השרים לענייני ירושלים לספק פרשנות משפטית באשר לגדרי סמכותו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים, וגם אין זה מתפקידיה לעסוק בקביעת מדיניות לשימוש בסמכויות לפי חוק נכסי נפקדים.

מזוז מציין, כי הפעלת סמכויות האפוטרופוס לנכסי נפקדים על נכסים במזרח ירושלים של תושבי איו"ש, מעוררת קשיים משפטיים רבים, הן כאלה הנוגעים לתחולת החוק ולסבירות החלתו בנסיבות אלה, והן בהיבטים של חובותיה של מדינת ישראל בהתאם לכללי המשפט הבינלאומיים.

מזוז מבהיר, כי לכללי המשפט הבינלאומיים יש תוקף חוקי מחייב בדין הישראלי, ובראש ובראשונה חובת המדינה לכבד את זכויות הקניין של התושבים בשטח המוחזק על-ידה בתפיסה עקב מלחמה. לדעתו, חובות אלה מקבלות משנה תוקף, גם נוכח השינוי במשטר החוקתי במדינת ישראל והפיכתה של זכות הקניין לזכות חוקתית.

מזוז סבור, כי ליישום ההחלטה שהתקבלה בעבר עלולות להיות השלכות בינ"ל חמורות גם בנוגע לגדר ההפרדה, בהיבטים שונים בגינם זכתה מדינת ישראל לביקורת קשה מבית הדין הבינלאומי בהאג. "מדובר בנושא מובהק, בו האינטרס של מדינת ישראל הוא להימנע מפתיחת חזיתות חדשות בזירה הבינלאומית בכלל, ובתחום המשפט הבינלאומי בפרט".

מזוז מציין, כי בדיון עם גורמי מערכת הביטחון המופקדים על הקמת גדר ההפרדה היתה תמימות דעים, כי יש להמשיך ולאפשר למי שהחזיקו והשתמשו במשך שנים רבות בנכסים במזרח ירושלים, להוסיף ולהשתמש בהם גם לאחר הקמת הגדר.

לאור זאת, בנסיבות הקיימות, אין מנוס, לדעתו, מחזרה למדיניות לפיה, ככלל, לא ייעשה שימוש בסמכויות לפי החוק בנוגע לנכסים הנדונים, למעט בנסיבות מיוחדות ובכפוף לאישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.

מזוז הודיע, כי במקביל, תימשך עבודת מטה, שכבר החלה, מול כל הגורמים הנוגעים בדבר, כדי לגבש כללי פעולה אופרטיביים, בעיקר בכל הנוגע לבעיות המעשיות, המתעוררות עקב הקמת גדר ההפרדה בשטחים הרלבנטיים, או בסמוך להם.