התהליך המדיני יחזיר לחיים פרויקטים משותפים בתשתית במיליארדי שקלים

המימון לרוב הפרויקטים המשותפים הובטח על-ידי המדינות התורמות, ביניהן מדינות אירופה וארה"ב

חידוש השיחות המדיניות עם הפלשתינים יגרום לשחרורם של פרויקטים שתוכננו בסבב השיחות הקודם, והוקפאו עם תחילת האירועים האלימים באיזור.

המימון לרוב הפרויקטים, אם ייצאו לפועל, הובטח על-ידי המדינות התורמות, ביניהן מדינות אירופה וארה"ב, שהתחייבו להשקיע באיזור.

רוב הפרויקטים הוקפא בשנים האחרונות, במיוחד לאחר רצח המאבטחים האמריקנים ברצועת עזה לפני שנתיים.

בין הפרויקטים המתוכננים, הקמת תשתיות ביוב בעלות כוללת של 100 מיליון דולר. חשיבות תשתיות אלה הוא בכך שהן ימנעו חדירת מזהמים למי התהום, הפוגעים באיכות המים המיועדים לישראלים ולפלשתינים כאחד. מתוכנן הקמת מכון טיהור לשפכי עזה, בתרומה אמריקנית, ומכונים לטיהור שפכי קלקיליה ושכם, הזורמים לתוך הקו הירוק.

בראשית השבוע (א') נחנכו בריכות טיהור לשפכי טול-כרם. הקמת הבריכות, בעלות של 1.2 מיליון אירו, מומנה על-ידי ממשלת גרמניה, כחלק מפרויקט משותף לשיקום נחל אלכסנדר. זה הפרויקט היחיד שהקמתו נמשכה גם בתקופת האינתיפאדה.

עוד בתוכנית, הקמת מתקן התפלה בקיסריה, סמוך למתקן הישראלי, שמכרז להקמתו פורסם לפני חודש. המתקן הפלשתיני ייצר 150 מיליון מ"ק מים שיוזרמו בצינור לרשות הפלשתינית. המתקן מתוכנן לקום בשיטת BOT, כמו המתקן הישראלי, בעלות משוערת של 300 מיליון דולר. על-פי התוכנית, התשלום עבור המים לצרכנים, יסובסד על-ידי ארה"ב.

על-פי ההערכה, העובדה ששני המתקנים יוקמו באתר אחד, תחסוך בעלויות ההקמה והתפעול של שני המתקנים. הצורך בהקמה הוא רב, שכן ברשות הפלשתינית קיים מחסור חמור במים. בעוד שאזרח ישראלי צורך 100-60 מ"ק מים לשנה, הצריכה ברשות הפלשתינית היא של 35 מ"ק בשנה, והיא נובעת בעיקר מהמחסור ומרמת החיים הנמוכה. עליית רמת החיים בתחום הרשות תגביר את צריכת המים.

פרויקט נוסף שעומד על הפרק וזוכה לתמיכת הבנק העולמי ושל ראש הממשלה, אריאל שרון, הוא הקמת קו רכבת בין עזה לנמל אשדוד, שיאפשר ייצוא סחורות מעזה לאירופה והעברת סחורות לערים נוספות בגדה ומהן. עלות הפרויקט: 18 מיליון דולר. ישראל הביעה תמיכה בפרויקט, שכן הוא ידחה את הקמת נמל עזה.

תוואי הרכבת יתבסס על התוואי הקיים, אליו יתווספו שני קטעים: מזיקים לעזה, שאורכו 10 ק"מ, וקטע נוסף מכפר-סבא לטול-כרם. שוללי חלופה זו טוענים שהיא נעדרת גמישות, בשל הבידוק הבטחוני הממושך בכל תחנה.

גם פרויקט המעברים בין ישראל לשטחי הרשות, בעלות של 450 מיליון שקל לשמונה מעברים, זוכה לתמיכה רבה, וכך גם הקמת איזורי תעסוקה משותפים, בעלות כוללת של 250 מיליון דולר.

על שולחנות התכנון מצויה גם חלופת הכביש, שגובשה על-ידי המשרד לשיתוף פעולה איזורי, בראשות שמעון פרס. בתוכנית סלילת כביש עמודים, בדומה לזה שבפלרמו, סיציליה, בין עזה לתרקומיה. עלות הכביש: בין 300 מיליון דולר ל-1.4 מיליארד דולר. הפרויקט זוכה לתמיכת הבנק העולמי, אך צפויה לו התנגדות של הגורמים הירוקים.

לדברי היועץ לשיתוף פעולה איזורי לבנק העולמי וממשלות ישראל, רפי בנבנשתי, לפני שמתכננים תוכניות לטווח הארוך, באמצעות חברות רב-לאומיות, יש לדאוג להתאוששות הכלכלה הפלשתינית, תוך מתן אפשרות למעבר אנשים וסחורות.