המספנות יעבדו, הנמלים יונפקו והנהנים מהחריגות יילכו ויעלמו

קובי הבר, הממונה על התקציבים וראש המו"מ לרפורמה בנמלים, ליהטט במילים, הסביר ההסכמים, החמיא ליריבים והעיקר שהעובדים "החליפו דיסקט והתחילו להתחרות ביניהם" > סטלה קורין-ליבר גם שמעה על הכשרת חריגות השכר הלא-חוקיות בנמלים

"יום היסטורי", הילל שר האוצר, בנימין נתניהו, בשבוע שעבר, את ההסכם לרפורמה בנמלים. האמנם? קובי הבר, הממונה על התקציבים, ומוביל המו"מ מצד האוצר, מסכים. "יום היסטורי. בלי ספק. לאחר 50 שנה מצליחה הממשלה ליישם שינוי מבני מהפכני בנמלי הים. במסגרת ההסכם, השיגה הממשלה את היעדים שהציבה, בהם תחרות בין אשדוד לחיפה וכניסת מספנות-ישראל לפריקה ולטעינה. בנוסף סוכם, תוך הצבת תנאים, על הנפקת חברות נמל אשדוד וחיפה והפרטת נמל אילת. בעבר, ממשלות ניסו להשיג שינויים מבניים בנמלים, ונכשלו. ב-2001 נחתם הסכם, שבסופו, אחרי שביתה, הוחלט על הקמת חברות-בנות. כלומר, השארת המונופול כפי שהעדיפו העובדים. אבל גם אותו הם לא הסכימו ליישם. והנה עכשיו, פעם ראשונה, שנחתם ושמיושם הסכם".

* נשמע יפה, אבל מספנות-ישראל, שזה הישג אמיתי בהסכם, ייכנסו לפעילות מלאה רק עוד חמש שנים, וכך גם ההנפקות.

"מספנות-ישראל יתחילו לעבוד מיד, וממילא נדרשות הכנות מצד בעליה להכשרת הרציף ולהבאת ציוד מתאים, שיארכו שנתיים-שלוש. כך שהגידול ההדרגתי שנקבע בהסכם, תואם את קצב התפתחות המספנות. ההישג הוא, שהן יוכלו בסוף לשנע כל מטען ותוך כמה שנים יהיו נקודת השוואה ליעילות הפריקה והטעינה בכל הרציפים".

* ואז, בעוד שלוש-חמש שנים, ועדי אשדוד וחיפה, חברות ממשלתיות, יתארגנו וישבתו יחד נגד המספנות.

"אין להם אפשרות לשבות. הם חתומים על הסכם שהמספנות יעבדו באופן הדרגתי וחופשי. מ-17 בפברואר, כל נמל הוא חברה לעצמה וכל ועד עובדים ידון רק מול ההנהלה שלו".

ההנפקה - בעוד חמש שנים

* ההסתדרות ועמיר פרץ עשויים במצבים שונים, כולל פוליטיים, לאחד ועדים לנעילה משותפת של הנמלים.

"הוועדים יזדקקו, נגד ההנהלות שלהם, לעילת סכסוך משותפת, זהה. תסריט שלא נראה לי אפשרי. ויש גם התחייבות חוזית לשקט תעשייתי גורף לחמש שנים. בישראל טרם נחתם הסכם גורף כזה. בנוסף, נתינות המענקים ותוספות השכר, פרוסות לאורך חמש שנות ההסכם, כך שלעובדים יהיה מה להפסיד אם יפרו את ההסכם".

להתחרות על כל לקוח

* הוועדים מודעים לכך?

"במו"מ וההגעה להסכמה, תוך גיבוי ההסתדרות, יש שינוי תפיסתי, מהפכה מוחלטת. גם הוועדים הבינו, ש'הדיסקט התחלף', ושהיום המשימה של כל ועד ועובדי החברה, היא הצלחת החברה שלהם. כבר במהלך המו"מ ניתן היה לראות איך כל אחד מוועדי החברות מנסה לשפר את מצב החברה שלו. יותר מכך, העובדים ישאפו שהחברה שלהם תהיה יותר רווחית ויעילה, שתיתן שירות יותר טוב, במטרה שיגיעו אליה יותר אוניות. הם הפנימו זאת, כי בשנים הקרובות, לאחר סיום בניית נמל היובל באשדוד ופתיחת מספנות-ישראל, יהיה עודף היצע של שירותי נמל, וצריך יהיה להתחרות על הלקוח. סוף-סוף".

* אחרי זה עוד תבוא התנתקות, ייבנה נמל בעזה, והנה עוד תחרות.

"כבר במו"מ ראינו שהוועדים קולטים את ההבדלים במצב, ודואגים לעצמם. הם הבינו שמי שיהיה יעיל יותר, ייתן שירות טוב יותר והמתנה קצרה יותר לאוניות, אליו יגיעו והוא ישגשג וירוויח. ועד רוצה להבטיח שלעובדיו תהיה עבודה, כי מבנה השכר בנוי גם על פרמיות, וככל שיש יותר עבודה, השכר עולה. בנוסף, מאחר שכעבור כחמש שנים תהיה הנפקה, אז ככל שהרווחים גבוהים, התמורות לעובדים יותר גדולות. הם יודעים, שככל שחברה מרוויחה יותר, כך היא תיתן יותר לעובדים".

בלי הלבנות ואישור גורף

* בזה שמחיר ההסכמה היה כבד אין בעיה. הבעיה היא, שהכשרתם את חריגות השכר שהם קיבלו באופן לא-חוקי במשך שנים ארוכות.

"במשך עשרות השנים נחתמו בין הנהלות רשות הנמלים לעובדים הסכמים רבים שלא כולם הובאו לידיעת הממונה על השכר ולא קיבלו אישור. במסגרת המו"מ, בחן הממונה על השכר, יובל רכלבסקי, שהיה גורם מרכזי בהובלת המו"מ והסיכומים, את ההסכמים ואת הפתקים, שהביאו עובדים וההנהלה. ברשות הסתובבו עובדים עם הבטחות מצד ההנהלה, עוד מלפני שנים, 20 ויותר (רוב הפתקים דיברו על תוספות שכר ניכרות לפני הפרישה, כדי שהגימלה תגדל, ס.ק). לגבי הפתקים האישיים, סוכם שתהיה בדיקה פרטנית ושהממונה על השכר יחליט לגופו של עניין. אין הלבנה ואין אישור גורף, להפך, נפתח חלון הזדמנויות לבדיקה".

* הכשרתם הסכמים קיבוציים עמוסי חריגות שכר.

"לגבי הסכמים קיבוציים שנחתמו בעבר הרחוק, ושחלקם שלא אושרו על-ידי הממונה על השכר, הם נבחנו על-ידי הממונה הנוכחי, רכלבסקי. להסכמים שלטעמו היו חריגים, נקבע 'דור-מעבר', כך שהעובדים הנוכחיים ימשיכו לקבל, אולם הם ייסגרו בפני העובדים הבאים, והם כבר נסגרים".

* בין, מעל ומתחת לשורות. כמה מקבל בסיכום כל אחד מ-2100 עובדי הנמלים תמורת הרפורמה?

"התמונה יותר מורכבת. קודם-כול, מה שניתן ניתן רק לעובדים שנקלטו לפני מועד חקיקת החוק לפני כחצי שנה. החדשים נקלטים בתנאים חדשים, ללא כל הנתינות שניתנו. שנית, תוך שבע-שמונה שנים יפרשו לגימלאות 700-800 עובדים, כך שרמות השכר הממוצעות ילכו ויתאימו למשכורות השוק, שהן נמוכות מהמקובל היום ברשות הנמלים.

"הישג נוסף, שאיפשר לנו ללכת לקראת העובדים, היה שההסתדרות הסכימה איתנו שמעתה גימלת הגימלאים, שכבר יצאו ושייצאו, תהיה צמודה למדד, כנהוג בקרנות הפנסיה ולא לשכר העובדים הפעילים כפי שנהגו עד היום. בקופת הרשות היו 5 מיליארד שקל כעתודה פנסיונית. כששונו ההנחות האקטואריות, הצטרכו רק 4 מיליארד. מיליארד השקל שהתפנו איפשרו לתת ביטחונות ראויים לעובדים ולגימלאים.".

היכרתי את עצמי לילדים

* מה עם תוכניות ההפרטה, ההנפקות?

"זכויות השימוש והתפעול בנמל אילת יופרטו באופן מלא בתום חמש שנים. היום מועסקים באילת 140 עובדים וסוכם על ירידה לכ-80. אם נמל אילת יפסיד בשנים הללו, תוכל הממשלה להפריט אותו באופן מיידי".

* נמל אילת מפסיד שנים, אבל ההפסדים מוחבאים במאזן של הרשות. הרי יש לו עבודה יומיים בשבוע.

"יש סיכוי שלאחר הצמצום בכוח-אדם, הנמל לא יפסיד בשנים הקרובות, ואולי בעתיד תהיה לו יותר עבודה".

* ומה עם נמלי אשדוד וחיפה?

"בתוך חמש השנים הבאות, רשאית הממשלה להנפיק 15% מכל אחת מהחברות. יש לכך חשיבות רבה, כי ביום שאחרי יהפכו חברות הנמל לחברות בורסאיות, המחויבות בפיקוח ובדיווח מלא על-פי כללי חוק ניירות-ערך, כולל עסקות בעלי-עניין. שקיפות היא תרופה לרוב החוליים".

* בישראל, חמש שנים זה נצח. עד אז, הפריץ, הכלב, הפוליטיקאי...

"ההסכם בנוי כך, שלעובדים יש תמריץ ענק לביצוע ההנפקות. כי רק, רק לאחר הנפקה או הפרטה, העובדים יקבלו את המחצית השנייה של המענק, 50 אלף שקל, 5% מתוספת השכר, וגם 10% מהמניות המונפקות, ב-30% הנחה. לעובדים יש מה להפסיד אם לא יעמדו בהסכם. להבדיל מהעבר, הקפדנו שמול מה שהממשלה-ההנהלות נותנות, תהיה התחייבות ונתינה מצד העובדים וההסתדרות, במטרה להבטיח יישום חלק של ההסכמים".

* רשמית הרפורמה בתוקף, ומה מעשית?

"במשך חודשים, במקביל למו"מ, בוצעה עבודה רחבה להכנת החברות לעבודה עצמאית. החל מפתרון בעיות מיסוי, מיחשוב, חשבונות בנק, תשתית פיננסית, ועד עתה המעבר חלק. כספים נגבים, אוניות פורקות, העסק רץ. זאת הייתה עבודה אינטנסיבית בשיתוף מלא של כל אגפי האוצר, רשות הנמלים, משרד התחבורה, יום ולילה. הפעם כולם נרתמו, כמעט משימה לאומית. כמנהל המו"מ לא יכולתי לקוות לצוות יותר טוב, כולל צוות ההסתדרות, עופר עיני, צחי טבקמן, עו"ד דורית טנא-פרצי'ק, שגילו אחריות, מנהיגות ורצון כן להגיע להסכם".

* מה עשית בשישי-שבת האחרונים?

"היכרתי את עצמי לילדים שכמעט שכחו ממני אחרי חודש וחצי של עבודה רצופה לילה לילה". *