ים המלח נעלם

שנים לא הייתי בעין פשחה שלחופיו הצפוניים של ים המלח. לאחרונה ערכתי בו טיול משפחתי. שם המקום השתנה ל"שמורת טבע מעיינות צוקים" אבל המקום נותר מרתק. מעיינות ובריכות של מים מתוקים ב"נוף ירח". נווה מדבר קסום עם צמחייה עבותה ומגוונת ועולם חי אופייני לאזור. המקום מסודר עם שולחנות וספסלים ליד פלגי המים והבריכות. ונקי להפליא. אולם, האינתיפאדה הבריחה את המבקרים שגדשו את המקום קודם לכן. עכשיו שוב חוזרים המטיילים. בשבת האחרונה היו כ-150 מבקרים, משפחות עם ילדים. למדריך שהוביל סיור בשמורה החבויה, היתה סוף-סוף עבודה.

הביקור במקום המחיש הבעיה שירדה מסדר היום הציבורי שלנו: גורלו של ים המלח. חלקו הדרומי, באזור של מפעלי ים המלח, התייבש לחלוטין. מה שקרה בדרום ים המלח קורה עכשיו בחלקו הצפוני. שטחו של ים המלח כיום הוא כ-600 ק"מ רבועים. רק שני שליש משטחו המקורי. בקצב הזה, תוך 50 שנה לא יישאר ממנו הרבה.

לפני כ-20 שנה השתתפתי בטקס חגיגי: שר האנרגיה אז, יצחק מודעי המנוח, גזר את הסרט על הפרויקט הלאומי הגדול של "תעלת הימים" מהים התיכון לים המלח. מודל מרחיב של הפרויקט הוצג למוזמנים, הוחל בגיוס תורמים ומשקיעים מבחוץ והראשונים שבהם אפילו זכו לתעודות הוקרה מטעם ממשלת ישראל. הוקמה חברה ממשלתית מיוחדת למימוש הפרויקט. בעין בוקק אפילו החלו בעבודות חפירה ראשונות של הפרויקט הלאומי הזה. הכול על פי החלטה מיוחדת של הממשלה. אולם, פרויקט תעלת הימים של שנות ה-80 התאייד וירד לתהום הנשייה. וטוב שכך. באמצע שנות ה-90 שוב התעורר פרויקט תעלת הימים בגרסה אחרת: מים סוף לים המלח. בהסכם השלום עם ממלכת ירדן מ-1994, פרויקט תעלת הימים הדרומית היה אחת התוכניות הכלכליות המרכזיות של שיתוף פעולה בין שתי המדינות. חלקה הגדול של תעלת הימים זו, בת 200 ק"מ, אמור לעבור בחלק הירדני של הערבה. לאורכה אמורים היו לקום גם מפעלי התפלת מים לטובת אוכלוסיית שתי המדינות ואפילו לטובת האוכלוסייה הפלשתינית. כמו גם מפעלי תיירות ולבסוף גם תחנת חשמל הידרן-ואלקטרית. הוא כונה "מוביל השלום". הבנק העולמי הביע נכונות עקרונית להשתתף במימונו. אך גם פרויקט זה ירד, איכשהו, מסדר היום הציבורי. בפעם האחרונה הוצג הפרויקט בקיץ האחרון במשותף על ידי שר התשתיות אז, יוסף פריצקי ועמיתו הירדני, חסם אל-נאסר, בפורום כלכלי עולמי שהתכנס בירדן.

עלות תעלת הימים הדרומית היא כ-2 מיליארד דולר ומשך ביצועה כ-10 שנים. הבנק העולמי כמו גם גורמי הסיוע של הממשל האמריקני הביעו נכונות עקרונית לסייע במימון. הזרמת מים ים סוף לים המלח לא רק תעצור את הצטמקותו אלא גם תחזיר הפעלה את מפלס ים המלח לרמה של 400 מטר מינוס לעומת 415 מינוס היום. יש מספר בעיות אקולוגיות עדיין טעונים בדיקה. כמו, למשל היווצרות שכבת גבס בתחתיתו כתוצאה של ערבוב בין מי ים סוף למי ים המלח.

דומה שעם החזרת שגריר ירדן לישראל וביקורו של שר החוץ הירדני, ד"ר חאני אל-מולקי, בירושלים בראשית החודש, הפרויקט שוב חוזר לסדר היום. בשיחות שניהל שר החוץ הירדני עם עמיתו הישראלי, סילבן שלום ועם ראש הממשלה, אריק שרון, דובר גם על תוכנית התעלה בין ים סוף לים המלח ועל הקמת שדה תעופה משותף של אילת ועקבה. שרון הביע נכונות להקים צוותים משותפים כדי לקדם תוכניות אלה. *