עסקת פינוי-זיכוי

הפריימריס לליכוד של 1999, האירוע הפוליטי שתוצאותיו מלוות אותנו עד היום, הם כנראה האירוע הפוליטי-מפלגתי המושחת ביותר בתולדות המדינה. מזוז מדבר גבוהה על סכנות השחיתות הפוליטית, אבל ביטול שני סעיפי האישום נגד אפל הוא בבחינת תעודת חיסיון לאותה פרשה על פי מקורות המעורים בפרשת דודי אפל, היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מתנהג כמי שמחפש את הדרך לתקן את כתב האישום נגד אפל, ולמחוק את הסעיפים בהם אפל נאשם במתן שוחד לראש הממשלה אריאל שרון ולממלא מקומו אהוד אולמרט. פרקליטיו של אפל גורסים שזו חובתו של היועמ"ש. הבעיה של מזוז היא כתיבת ההנמקה להחלטה הזו, ולא פחות חשוב - עיתוי פרסום ההחלטה, שללא ספק תעורר סערת רוחות.

אי אפשר היום לסתור את הטענה, שיש מעין "עסקת-על" בין הציבור לבין ראש הממשלה שרון. לפי עסקה זו, מכיוון שרק שרון יכול לפנות שטחים, אפשר בינתיים לעצום עין מול התנהגות מושחתת שלו, אפילו אם היא חוצה את גבול הפלילים. לאחרונה, סקרי דעת קהל מצביעים על "עסקת-על" כזו. ברוח התקופה ניתן לכנות זאת עסקת פינוי-זיכוי, שבמסגרתה עם ישראל הרחמן אפילו מקדים זיכוי לפינוי.

היועץ המשפטי מזוז טיפל בראש הממשלה ברכות ובאמון כמעט עיוור. אחרי שטיהר את שרון מטענות השוחד בפרשת האי היווני וקרקעות גינתון, הוא המשיך וניקה אותו בפרשת התרומות האסורות בפריימריס. בפרשת הפריימריס מזוז דווקא החמיר עם עמרי שרון, המקים והמפעיל של חברת אננקס, בכך שיפעל נגדו לא רק בעניין חוקי תרומות-בחירות, אלא גם במישור של עבירת מנהל בתאגיד.

הדעה הרווחת בפרקליטות היא, שבפרשת סיריל קרן, המצויה פורמלית בסטטוס של חקירה, אין כמעט סיכוי שמישהו ידבר או ישתף פעולה, בין אם בארץ ובין אם בחיקורי דין בחו"ל, ואין סיכוי שיימצאו ראיות, ועל כן גם התיק הזה סגור. ואפילו אם יצמח משהו מתיק סיריל קרן - זה יהיה בכיוון של גלעד שרון. שהרי עמדתו של ראש הממשלה, שאותה היועץ המשפטי קיבל כבר פעמיים, היא, כלשון המערכון של הגששים, "יען כי אינני מתעסק בענייני כספים". אם עמדתו של ראש הממשלה התקבלה פעמיים, ראוי לקבל אותה גם בפרשת סיריל קרן.

על מנת להשלים את אותה "עסקת-על", שבה שרון כבר טוהר מקבלת שוחד, מתעוררת הבעיה של כתב האישום נגד אפל. זהו כתב אישום שהוא למעשה מעין כתב ראי לטענת קבלת השוחד על ידי שרון ואולמרט. היועץ מזוז יודע, שמבחינה משפטית ניתן להגיש כתב אישום רק נגד הנותן ולא נגד המקבל, אבל אם סעיפים אלה יושארו ואפל יורשע בהם, היועץ יעמוד מול שאלות קשות, והוא צפוי אף לגיחוך.

כך סיים מזוז ביוני 2004 את החלטתו לא להגיש כתב אישום נגד שרון בפרשת האי היווני והמאמצים להפשרת קרקעות גינתון: "אציין לבסוף, כי אני מודע, כמובן, להשלכות האפשריות של החלטתי זו על כתב האישום שהוגש נגד דוד אפל (ת.פ. 8116/03 בבית משפט השלום בת"א), בנוגע לסעיף האישום הראשון המייחס לאפל מתן שוחד לשרון בגין הפרשיות נשוא החלטה זו. ברם, לא אעסוק בהשלכות אלה במסגרת החלטתי זו, והן יידונו בנפרד".

בתחילת השבוע שעבר נדחתה בקשתו של דודי אפל, לקבל לידיו את עשרות אלפי שיחות הטלפון שהמשטרה הקליטה החל מסוף 98'. החומר המעניין הוא כמובן השיחות הפוליטיות במהלך הפריימריס בליכוד, החל משיחות עם ראש הממשלה אריאל שרון ובניו, דרך שיחות עם המתמודד השני דאז אולמרט, עם שרים, ח"כים, ראשי ערים, וכלה בהוראות ובשיחות העדכון עם קבלני קולות של הליכוד.

כבר שנה וחצי עברה מאז הגשת כתב האישום נגד אפל, והצדדים יושבים בחוזקה על חבית חומר הנפץ המצויה בהקלטות הללו. מה שמסתמן הוא סוג של שיתוף פעולה בין הפרקליטות לבין ההגנה, בה דוחים ודוחים בהסכמה את מועד תחילת המשפט, בציפייה להחלטתו של מזוז בעניין שני סעיפי האישום הללו.

יש 6 סעיפי אישום בשוחד בתיק נגד אפל: לאריאל וגלעד שרון, אהוד אולמרט, ראש עיריית לוד בני רגב, ראש עיריית גבעת שמואל זמיר בן ארי, מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה נחמה רונן, ומ"מ מנהל מחוז מרכז במינהל מקרקעי ישראל, עודד טל.

הבעיה העיקרית של היועץ מזוז היא, שבתיק הזה לא צריך עדי מדינה, לא צריך הודאות של נחקרים ולא צריך עדי ראייה. הכל מוקלט. ההבטחות של אפל לסייע לשרון ולאולמרט ברורות. האינטרסים של אפל בהפשרת הקרקעות החקלאיות ברור וידוע. מעצם העובדה שאפל הבטיח מה שהבטיח לשני המתמודדים באותו תהליך, אי אפשר לטעון שהיתה כאן תמיכה אידיאולוגית במועמד מסוים. אין מחלוקת שמשפחת שרון קיבלה 600 אלף דולר בפועל ועוד הבטחות ל-9 מיליון שקל, וכל המסמכים הרלוונטיים נתפסו.

מבחינה משפטית, הבעיה העיקרית של מזוז היא להביט במראה כשהוא מתמודד עם שאלת "דפוס ההתנהגות" של אפל. למרות שכל סעיף אישום עומד בפני עצמו, טענת "דפוס התנהגות", או "השיטה", עוברת כחוט השני בכתב האישום נגד אפל, בבחינת חיזוק כל סעיף אישום על ידי הסעיפים האחרים. יש בפרקליטות בכירים המתייחסים לתיק זה כאל המבחן העליון לבירור טענות לשחיתות שלטונית.

יש הבדל בין החלטה לא להגיש כתב אישום, לבין החלטה למחוק כתב אישום אחרי שהוגש. אם מזוז מחליט למחוק מהתיק את שני סעיפי האישום העיקריים מתוך שישה סעיפי האישום, אין שום ספק שהוא פוגע בטענת "דפוס ההתנהגות", דפוס אותו התביעה מייחסת לאפל.

לאחרונה נערך לאפל שימוע, וברקע יש טענה לפגיעה מסיבית בפרטיות של אנשים רבים בגלל ההקלטות של שיחות אפל. שיחות הטלפון בפרשה זו הוקלטו בחקירת המשטרה החל מסוף 98', ומדובר באלפי שיחות טלפון של דודי אפל - שיחות העוסקות בפריימריס בליכוד ב-99', באי היווני, בקרקעות גינתון ובאינטרסים אחרים של אפל.

המידע שעולה מתוכנן של השיחות הללו ומכתב האישום, מצביע על כך, שהפריימריס לליכוד של 1999, האירוע הפוליטי שתוצאותיו מלוות אותנו עד היום, הם כנראה גם האירוע הפוליטי-מפלגתי המושחת ביותר בתולדות המדינה. מזוז מדבר גבוהה על סכנות השחיתות הפוליטית, אבל ביטול שני סעיפי האישום נגד אפל הוא בבחינת תעודת חיסיון לאותה פרשה.