הבנק מנסה לממש ערבות? אל תמהרו לשלם

ריבוי המקרים של ערבים שהסתבכו ונפלו יחד עם הלווה גורם להסתייגות מחתימה על ערבות. עו"ד דן ליבנה מרמת גן מצדיק את הגישה הזו ומספר על מקרה אופייני של יזם צעיר שנטל מהבנק הלוואה להרחבת העסק שלו. הבנק ביקש ממנו להמציא ערבים ובטוחות, והיזם הביא את אמו כערבה ואת דירת המגורים שלה כבטוחה. לימים נקלע העסק לקשיים, הבן הלווה חדל להחזיר את הלוואה, והבנק פנה לאם בדרישה לפרוע את החוב תוך אזהרה כי אם לא תעשה כן ייאלץ לממש את הבטוחה ולמכור את דירתה לכיסוי החוב.

"המקרה הזה נופל לקטגוריה של 'ערב יחיד מוגן'", אומר ליבנה. ערב יחיד מוגן הוא ערב שאינו תאגיד, ואיננו בן זוג או שותף של הלווה. הוא יכול להתחייב על 60 אלף שקלים לכל היותר, בהלוואה רגילה שאינה מיועדת לרכישת נכס מגורים. ליבנה מזהיר: "לפעמים יש לבנקים נטייה להיות חזק על חלשים ולפנות לערבים לכיסוי החוב. הערבים, על פי רוב אנשים פשוטים מן היישוב, נבהלים ומזדרזים למלא את דרישות הבנק, וכאן המקום לומר להם לעצור ולבדוק שהבנק מילא את כל חובותיו כלפיהם כערבים".

* למה הכוונה? מהם החובות החלים על הבנק במסגרת יחסיו עם הערב?

"בקשר המשולש בין הבנק, הלווה והערב, הבנק הוא נותן שירות גם לערב ולא רק ללווה. חובת הבנק כלפי הערב דומה לחובת הבנק כלפי שאר לקוחותיו ולפיכך הוא חייב כלפיהם בנאמנות, איסור הטעיה, חובת גילוי, תום לב ועוד. הרבה פעמים ערבים חותמים בבנק על ערבות להלוואה מבלי לדעת את משמעותה ומבלי לדעת את הפרטים המהותיים. נכון אמנם שזו חובתם של הערבים לקרוא להתעניין ולברר על הם חותמים, אבל בדרך כלל מדובר באזרח הקטן שאינו בקיא בדיני הבנקאות. לכן על הבנק מוטלת חובה מוגברת של גילוי והסברה לערב בכל הנוגע למהות עסקת ההלוואה וערבותו".

* אילו דברים חייב הבנק לגלות לערב טרם חתימתו?

"נציגי הבנק חייבים לגלות לערב מספר רב של פרטים טרם כריתת חוזה הערבות, כגון הסכום הנקוב בחוזה ההלוואה (קרן החוב), תקופת החיוב, שיעורי הריבית, אופן חישוב הריבית, מספר הערבים וחלקו היחסי של כל ערב בחיוב. מעבר לכך, הבנק חייב להסביר לערב האם מדובר בהלוואה לכיסוי חוב קיים או בהלוואה חדשה.

"הרבה פעמים ערבים חותמים בלי לקרוא בעיון וללא ירידה לפרטים מאחר שהטקסט כתוב באותיות המובלעות במסמך ההלוואה. הערב מתחיל לקרוא, מתייאש וחותם. הגילוי המפורט מחייב את הבנק לספק לערב מסמך נפרד מחוזה ההלוואה, עם טקסט נוח לקריאה, ובנוסף צריך לאפשר לערב זמן מספיק לשבת ולקרוא את החוזה בעיון. היו מקרים שבהם הלווה נטל את מסמכי ההלוואה מן הבנק, החתים את הערב בביתו, ללא נוכחות נציגי בנק, ומבלי שהבנק הסביר לערב במפורט את מהות העסקה".

* מה יקרה אם הערב חתם מבלי לקבל הסברים מפורטים מנציג הבנק?

"לחובת הגילוי של הבנק יש חשיבות מכרעת במקרים בהם הלווה לא עומד בהחזר ההלוואה והבנק פונה לערב לצורך מימוש ערבותו. בפרקטיקה נתקלתי בהרבה מקרים בהם הבנק 'לא טרח' להסביר לערב חלק מהפרטים או לא הסביר כלל את הפרטים בחוזה ההלוואה ולא עמד בחובת הגילוי המוטלת עליו. הדבר עלול להוביל לשחרור של הערב מערבותו. למשל, במקרה של האם שחתמה לבנה כערבה ולא קיבלה הסברים מפורטים מהבנק טרם חתימתה, היא עשויה להיות פטורה ומשוחררת מן החוב אם בנה לא יעמוד בפירעונו".

* האם חובה על הבנק ליידע את הערב על מצבו הפיננסי של הלווה טרם החתימה?

"בעיקרון לא, אבל במקרים מסוימים, שבהם מצבו של הלווה יוביל בסבירות גבוהה למימוש הערבויות, חובה על הבנק ליידע את הערב טרם החתימה על חוזה.

"נתקלתי במקרים שבהם הבנק ידע שהחייב נמצא בקשיים, מנצל את מלוא מסגרת האשראי בחשבונו, ואף על פי כן החתים את הערב על ערבות לחשבון מבלי למסור לו את המידע. במקרה זה פסק בית המשפט בצורה נחרצת כי אי הגילוי מצד הבנק משחרר את הערב מערבותו".

* כיצד היית מציע לערב לפעול במקרה שהוגשה נגדו תביעה מהבנק?

"צריך להבין, לבנק ולעורכי דינו הכי קל לפנות אל הערבים ולתבוע מהם את החזר ההלוואה. אם הלווה מתברר כטיפוס חמקן, אדם שיהיה קשה 'לראות ממנו כסף', הרי שלבנק יש אינטרס לקצר הליכים ולפנות לערבים. הערבים שאינם בקיאים בנושא עוד עלולים לשלם את החוב מאימת הבנק. כדאי להם לדעת שיש עוד הרבה מה לעשות לפני שהם מזדרזים לשלם".

במקרים רבים הבנקים, באמצעות עורכי דינם, מזדרזים להגיש תביעות נגד ערב עוד בטרם מוצו כל ההליכים נגד הלווה. חוק הערבות קובע כי כאשר מדובר בערב יחיד מוגן, לא יוגשו תביעות נגדו אלא לאחר שניתן פסק דין נגד החייב, ולאחר שיו"ר ההוצאה לפועל קבע (זוהי החלטה שיפוטית) שהבנק מיצה את כל ההליכים נגד הלווה. אם הבנק מגיש את התביעה לערב עוד בטרם ניתנה החלטת יו"ר ההוצל"פ בדבר מיצוי ההליכים, ידחה בית המשפט את התביעה על הסף. הדבר עשוי להכריח את הבנק לפנות קודם כל אל הלווה ולמצות איתו את ההליכים - גם אם הוא טיפוס חמקמק וקשה לטיפול - וכך לסיים את פרשת החוב מבלי לסבך את הערב".

* האם הבנק מחויב לידע את הערבים באופן שוטף בזמן ההלוואה, כאשר הלווה לא עומד בהתחייבויותיו?

"בהחלט כן. מצב שבו הבנק לא מעדכן את הערב על כך שהלווה אינו עומד במסגרת התשלומים, עשוי להוביל לשחרור הערב ממחויבותו. כבר בשלב ההתחלתי של נקיטת ההליכים המשפטיים נגד הלווה, נכנס הערב כצד להליך הגבייה, אף על שבמקרים רבים הוא כלל אינו יודע כי הלווה לא עומד במסגרת התשלומים והבנק כלל לא מיידע אותו כי התחיל בהליכים משפטיים לגביית החוב.

"אי עדכון אינו משחרר את הערב ממחויבותו באופן אוטומטי, אבל הוא יוכל להוכיח שנגרם לו נזק ולהראות כי במידה והבנק היה מידע אותו בזמן, הוא היה יכול למשל, ללחוץ על הלווה או לנקוט פעולות אחרות שהיו מונעות את ההליכים המשפטים כלפיו ומצמצמים את גובה החוב. נתקלתי בהחלט במקרים שבהם ניתן פטור מלא לערב מערבותו מאחר שהבנק לא יידע אותו על בעיות וחריגות מספיק מוקדם".

* מה עוד יכול הערב לעשות כדי להשתחרר מערבותו ולהניא את הבנק ממימוש הבטוחות שנתן?

"במקרים של ערבות למשכנתא מומלץ לערב לבדוק האם הבנק לא התרשל בהבטחת החזר ההלוואה. מניסיוני אני יכול להעיד, קורה שבנקים למשכנתאות התרשלו ולא רשמו משכנתא על נכס המקרקעין של הלווה. בבוא היום, כאשר הלווה לא עמד במסגרת התשלומים, פנה הבנק לערבים, אבל נוכח מחדל הבנק באי רישום המשכנתא פטר בית המשפט את הערב מערבותו. לו היה הבנק רושם את המשכנתא כהלכה סביר להניח שדי היה במכירת הנכס כדי לכסות על כל הלוואה או לפחות חלקה הגדול".

* במקרים שבהם הבנק נהג כשורה, מה חלקו של כל ערב בחוב כאשר יש מספר ערבים?

"בעבר, הבנק היה רשאי לדרוש את כל סכום ההלוואה מכל אחד מהערבים. היום המצב שונה. אם כמה ערבים יחידים מוגנים חתומים על כתב ערבות אחד, חיובם כלפי הנושה יהיה בחלקים שווים, כך שמכל אחד מהערבים יהיה ניתן לדרוש רק את חלקו ולא את כל סכום ההלוואה. לכן, בכל מקרה, תמיד מומלץ שלא להיות הערב היחיד להלוואה. *