ישמחו השמאים?

"טוב תעשה הכנסת אם תסדיר את כל נושא שיוך הדירות בקיבוצים בחקיקה. אם לא תעשה זאת יגרם תוהו ובוהו מיסויי שיטריד את חברי הקיבוצים, יספק תעסוקה לשנים רבות לרואי חשבון, שמאים, עורכי דין ובעיקר יעסיק את בתי המשפט". כך אומר עו"ד אבי אלתר, לשעבר סגן נציב מס הכנסה, בעקבות דבריה של אולפינר.

שיוך הדירות בקיבוצים מבוסס על החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל, המאפשרת להעביר את הזכויות בדירה ובמגרש שעליו ניצב הבית, מהקיבוץ לחבר הקיבוץ. המהלך מורכב בתחום התכנוני הפיזי, בתחום הנוגע ליחסים בין הקיבוץ לחבר, בין החברים לבין עצמם, ועתה מתברר שגם בין החברים לשלטונות המס.

עד כה השלימו את תהליך שיוך הדירות שני קיבוצים בלבד, קדרים וגשר הזיו. 160 קיבוצים החלו בתהליך השיוך, מתוכם 100 קיבלו את אישור ועדת הפרוגרמות שמאשרת את מספר החברים בקיבוץ ואת פרוטוקול שמציין את היום הקובע.

לדברי אלתר, מבחינה משפטית צודקת אולפינר לחלוטין, שכן כל חוות הדעת שניתנו עד היום וקבעו שהשיוך אינו אירוע מס, לא היו מבוססות מבחינה מקצועית. לדעתו, אין ספק שמדובר בעסקה שחייבת במס, שאם רוצים לבטלו צריך לעשות זאת באמצעים פוליטיים, בעזרת חקיקה מיוחדת. אלתר מעריך, שמאחר והקיבוצים יודעים שכוחם בכנסת אינו רב, הם מנסים להגיע להסכמה ללא חקיקה.

ומדוע יש צורך בחקיקה? הסיב לכך פשוטה. לתנועה הקיבוצית לגווניה השונים סוגים שונים ומשונים של הסכמים עם המינהל, הסוכנות והמדינה. לחלק מהקיבוצים יש הסכמים הסטורים ולאחרים הסכמים חדשים.

לא רק זאת, תהליך השיוך גם הוא מתוכנן במספר גרסאות ורמות של שותפות. כך למשל, אם האגודה השיתופית מתפרקת, נוצרים סעיפי פטור; אם האגודה אינה מתפרקת חל עליה מיסוי שונה; אם החברים מאוגדים באגודה שהיא שקופה, יתכן שיהיו ערבים לחוב המס; קיבוצי המרכז ישלמו מס שונה מקיבוצי הפריפריה ועוד. אם הכנסת תרצה למנוע מבתי המשפט להתעסק שנים בבעיות מס, עליה לחוקק חוק בו יוסדר הפטור ממס שבח לקיבוצניקים.